‏הצגת רשומות עם תוויות פילוסופיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פילוסופיה. הצג את כל הרשומות

3.4.12

הנה באה השמש

זהו, נגמר החורף הכמעט אמיתי שהיה לנו השנה

אפילו אני, אולי לראשונה בחיי, קצת עייפתי מהחורף והתחלתי להתגעגע לימים חמים יותר.

אז לכבוד חניכת התחושה החדשה הזאת שלי, אין דבר ראוי או מהנה יותר מלכתוב על האביב על פי הרפואה הסינית.

האביב אמור לעזור לנו לעבור בצורה חלקה מהחורף הייני, הקר, החשוך והרטוב, שגורם לנו להתכנס פנימה אל הקיץ היאנגי, החם והמואר (לצערי לא יבש במיוחד...), שגורם לנו להיפתח ולצאת.
השינוי מיין ליאנג הוא קיצוני מכדי שאפשר יהיה להתמודד איתו, אז לפני שזה קורה, מגיע יאנג קטן - האביב, שמביא איתו קצת חום, קצת קור וקצת באמצע.

באביב יש דחיפה כלפי מעלה והחוצה - פריחה. זהו זמן של התחדשות והתנקות, זמן שבו כל אחד מאיתנו יכול, במידה ויזרום עם השינויים באוויר, לעשות יציאת מצריים אישית ולהיפטר מאיזו עבדות או שתיים.

האביב משתייך לאלמנט העץ.

טיפוסי עץ מהווים חלק דומיננטי מהאוכלוסייה בישראל (זו בעיקר דעתי ולא מבוסס על נתונים סטטיסטיים), אז הנה כמה הסברים שיעזרו לכם לזהות אם גם אתם בחלק הזה:

תיאור כללי של טיפוס עץ

אנשים חרוצים עם מבנה גוף רזה וארוך, יצירתיים, אסרטיביים ומסוגלים לקבל החלטות וליישמן, אמיצים, השגיים ובעלי כושר מנהיגות.
בחוסר איזון התכונות של טיפוסי עץ יקצינו והם יהפכו להיות אגרסיבים, אימפולסיבים, חצופים, דעתניים, יהירים, כועסים, ממורמרים עם מצבי רוח משתנים, או הקיצוניות השנייה - ביישנים, פחדנים, חסרי ביטחון ומתקשים להחליט.

ואם אתם לא בטוחים, נסו לזהות את עצמכם דרך השפעת אלמנט העץ על הגוף:

האיברים המשתייכים לאלמנט העץ הם הכבד וכיס המרה
הכבד אחראי על התנועה בתוך הגוף, מאחסן דם, נפתח לעיניים, שולט בגידים ומשתקף בציפורניים.
כיס המרה מאחסן ומשחרר מרה לסיוע בפירוק המזון וגם שולט בגידים.

בחוסר איזון של אלמנט העץ יכולים להופיע מגוון רחב של סימפטומים, בינהם:
כאבי ראש ברקות או בקודקוד, סחרחורות, יובש, שריפה ו/או דלקות של העיניים, נטייה לבכי, בחילות, צרבות, כאבים ואי נוחות באזור הצלעות ובצידי הגוף, התכווצויות שרירים וגידים, ציפורניים יבשות ושבירות, מתיחות באזור הצוואר והשכמות.

ועוד קצת על העץ - הצבע של אלמנט העץ הוא ירוק, הטעם הוא חמוץ, האקלים הוא רוח ואיבר החישה הוא עיניים.

איך כדאי להתנהג באביב?

המפתח להכנסת האנרגיה של האביב לחיינו ולהביא התחדשות ופריחה לחיים, הוא להתגמש ולזרום- ברמה הפיזית והרגשית.
ואם תבחרו שלא לזרום, סביר להניח שהדבר יתבטא בחלק
מהתופעות שציינתי קודם - בד"כ ההתבטאות תתחיל ברמה הנפשית ומשם תמשיך לפיזית. אמנם טיפוסי העץ הם אלה שייפגעו מהר וחזק יותר, אבל גם אם אתם טיפוסים רגועים אין מקום לשאננות, גם אתם חשופים לפגיעה.

מה לאכול?

ישנה נטייה להמליץ על דיאטות אביב וכל מיני צומות שמנקים את הגוף מהמזון הכבד של החורף. לי, באופן אישי, יש בעיה עם הנטייה הזאת, בעיקר כי לחלק גדול מהאנשים צומות וטיהורים יכולים להזיק יותר מלהועיל, אם בגלל שישנם אנשים חלשים שפעולה אגרסיבית של חומרים מנקי רעלים יכולה להחליש אותם יותר, ואם בגלל שהשינוי הקיצוני יכול ליצור תסכול, ונראה לי שסגרתי את פינת ה"למה לא לתסכל אנשים ובטח שלא באביב", לא?

כן כדאי לעבור לתזונה קלה לעיכול

שזה אומר באופן כללי לאכול פחות ולהימנע מאכילת בשר, ביצים, חלב ואוכל מלוח
את הקטניות של הצ'ולנט (או החמין) מהחורף אפשר להחליף בשעועית מאש ואזוקי או עדשים שקלות יותר לעיכול ודורשות בישול קצר יותר
הוסיפו לכל ארוחה כמות מכובדת של ירקות טריים שעברו בישול קצר או נאים ושיהיו בעיקר ירוקים - סלרי, עלי בייבי, אפונה, שעועית ירוקה, מלפפון, חסה, זוקיני, כרוב, תרד, מנגולד, נבטים וכו'
גם סלק, גזר ובטטה הולכים טוב עם האביב
מומלץ לשתות חליטות חמימות או מעט קרירות של מנטה או נענע עם מעט דבש


לזרום היא מילת המפתח באביב, וזרימה דורשת גמישות כמו של עץ במבוק - צומח מהר, גמיש מאוד וחזק לכן מסוגל להתכופף מבלי להישבר.

אם אין יכולת גמישות טבעית אז כדאי ללמוד להגיע אליה, אם על ידי פעילות גופנית מאריכה שרירים (ברור שיוגה, סלחו לי על המיסיונריות) ואם ע"י שינוי התנהגותי (כן, כן, זה אפשרי!) - כשיש מצב מכעיס או מתסכל, במקום לתת לו לכווץ ולנעול אתכם, נסו להתגמש ולקחת אחריות על החלק שלכם במצב, אפשר גם לנסות לתקן ואפילו להבליג מדי פעם, ממש כמו במבוק:)

אז נצלו את העונה המקסימה והקצרה הזו - קומו יותר מוקדם, התמתחו הרבה, צאו לטייל והכניסו את הפריחה הזאת לחייכם!

שיהיה לכולם חג אביב שמח :-)


הפעם המוזה לכתיבת הפוסט הגיעה דרך שיר שנאלצתי (מרצוני החופשי) לחרוש עליו לאחרונה, אז קבלו:


27.6.11

אוף, כמה חם!


לא הצלחתי להתחמק מלכתוב על החום, באמת שניסיתי, אבל זה הנושא הכי חם היום:)
נורא מצחיק איך שבכל שנה כולם מופתעים מחדש מעוצמת החום, כאילו שמתישהו לא היה פה חום מהגהנום בחודשי הקיץ. והנה עכשיו מתחילה לה גם הדביקות הבלתי נסבלת של יולי אוגוסט (לא שספטמבר הוא פיקניק).

אפתח בשיר קיץ בביצוע של הגדולה מכולן - ג'יל סקוט עם ג'ורג' בנסון

אני חייבת להשוויץ, שעבורי ההתמודדות עם החום הופכת פחות ופחות קשה עם השנים. בעבר, כל שהות של למעלה מרבע שעה בחום גרמה לי להסתחרר ושהות ארוכה מאוד אפילו הביאה לאיבוד הכרה. היום אני מסוגלת לעבור תרגול יוגה במשך שעה וחצי בלי מזגן (היוגיסטים לא מאמינים במזגן, חבל - זה הוכח כיעיל) ולצאת מהתרגול אנרגטית.

ברור שזה קשור לרפואה הסינית ולאורח החיים שלי, וכפי שכבר ציינתי בעבר - אני לא מייצגת את סמל הבריאות המושלם.

בהמשך אציין כמה דרכים, מלבד השימוש במזגן, להקלה כמעט מידית על החום, אבל הפתרון הנכון הוא להביא לאיזון מערכתי שיהפוך את האקלים הישראלי לנסבל יותר דרך קבע.

קודם קצת תאוריה

כל עונה נשלטת ע"י אלמנט מתאוריית חמשת האלמנטים, שהיא חדשה יחסית לתאוריית היין והיאנג - "רק" בת 2000 שנה.
התאוריה הזו היא התחלת הפיכת הרפואה הסינית מעבודת פולחן למדעית. המרפאים הבינו שהסיבות למחלות אינן על-טבעיות, וע"י צפייה בטבע הם הבינו את התבניות שלו ויישמו אותן על גוף האדם.

מערכת חמשת האלמנטים מתארת את הקשר בין כל המערכות הפועלות בגוף ע"י שיוכן לחמש איכויות, חמש תנועות וחמישה שלבים במעגל החיים.

הצלחתי למצוא תרשים מאוד צבעוני של המערכת (מוקדש לאחותי הלא ביולוגית, הידועה בכינויה "סיסטר")




הקיץ נשלט ע"י אלמנט האש:
הקיץ הוא שיא החום לכן הוא גם שיא היאנג. ככל שדבר הוא יותר יאנג כך הוא עולה יותר מעלה - כמו להבת האש. זו גם סיבת הימצאותו של האלמנט במיקום הגבוה ביותר במעגל, בכיוון דרום (הצפון קר - יין, לכן מיקומו למטה במפה הסינית העתיקה).

אנלוגיות נוספות של אלמנט האש הן:
צבע - אדום
טעם - מר
איברים פנימיים - הלב והמעי הדק
איבר חישה - לשון
רקמה בגוף - כלי דם
רגש - אושר
קול - צחוק

הבנתם את הרעיון, נכון? אז מה אתם יכולים לעשות איתו עכשיו?
כנראה שלא הרבה...

בכדי להגיע לאבחנה צריך להבין את כל המערכת ולא רק אלמנט אחד והאנלוגיות שלו - בד"כ מעורבים לפחות 2 אלמנטים. האש מחממת ומשפיעה על האיברים המשויכים אליה, וחוסר איזון של אלה משפיע על האלמנטים שהאש בקשר איתם, ואז מעורבים איברים נוספים.
אפשר להסתבך בקלות, אז אולי עדיף שאת האבחנה תשאירו לאלה שלמדו אותה בצורה הנאותה - טפלו בעצמכם:)
הקיץ מבשל אותנו מבפנים ומבחוץ, בדיוק כמו שקורה בבישול סיר עם נוזלים - אם נגביר את האש או שנשאיר את הסיר על אש קטנה לאורך זמן - התכולה והסיר יישרפו.

השפעותיו של החום יכולות להתבטא באזור הראש (אש עולה מעלה) - מיגרנות, פצעים בפה ובלשון, פנים אדומות, עיניים אדומות ושורפות
בעיות עיכול שונות - עצירויות (החום מייבש) או שלשולים (הלחות מלחלחת מדי)
ובעיה נפוצה בישראל - עצבנות, חוסר סבלנות והתפרצויות זעם.

אז איך בכל זאת צולחים את החודשים הקרובים?

הדבר הראשון הוא המזגן - אין ספק שאי אפשר בלעדיו, אבל, חברים, במתינות... אין שום סיבה להגיע לטמפרטורות שאפילו בחורף הישראלי לא קיימות - המעבר בין חום קיצוני לקור קיצוני דורש מאמץ רב ומחליש את המערכות השונות בגוף, שאמורות גם להתמודד עם החום. חוץ מזה, חלקינו סובל מהקור המטורף הזה...

הרגלי שינה - לארגן את הפעילות הדומיננטית בשעות הפחות חמות , להתחיל את היום מוקדם יותר ולסיימו מאוחר מהרגיל, אבל רק במידה שמצאתם דרך למנוחה באמצע, בשעות החמות.
ואם כן נמצאים בחוץ בשעות החמות, בלי קשר לרפואה הסינית, שימו מקדם הגנה!

שתיית נוזלים - נכון שכשחם הכי כיף לשתות משקה מוגז ומפוצץ בסוכר (כ-8 כפיות בפחית!) ו/או תחליפיו, אבל אלה רק גורמים לאיבוד נוסף של מלחים ומינרלים ולייבוש הגוף, כך שזה מאוד מאוד מחמם.
רצוי לשתות משקאות מעט צוננים, כמו חליטות תה קרירות של צמחים כמו נענע, מנטה, לואיזה, לימון (אפשר להוסיף להן מעט סוכר או דבש).
או פשוט להתרגל לשתות מים.

ואחרון חביב - המזון
(הדברים הבאים אינם המלצה, אלא ציטוט מספרות סינית - תעשו עם זה ככל שעולה על רוחכם:))

לפי הרפואה הסינית למזון יש טמפרטורה אנרגטית, אז בקיץ כדאי לאכול יותר מזונות "מקררים" ולא קרים בטמפרטורה של המזגן, שהם לא באמת מקררים את הגוף, מכיוון שהקור שלהם מונע הזעה ושומר על החום בתוך הגוף.
המזון בקיץ צריך להיות קל לעיכול, כך שרצוי שהוא יהיה מעט מבושל/מאודה/"מוקפץ" ומתובל מעט בתבלינים חריפים.
להמעיט במזון כבד כמו מזון שומני, שמנים, גלידות, בשר וקטניות מהזנים הגדולים ולאכול יותר ירקות ודגנים.

דוגמאות למזונות מקררים:
ירקות ירוקים הם בד"כ מקררים - מלפפון, שעועית ירוקה, אפונה, נבטים, סלרי, כרוב, תרד, מנגולד, ברוקולי.
שעועית מאש, אצות, מנטה, לימון.
פירות מאוד מרעננים אבל גם מלאים בסוכר, אז לא להיסחף, 2-3 מנות פרי ביום אמורות להספיק.
פירות מקררים - אבטיח, תפוח עץ ירוק, אגס, ענבים, אפרסק.

לא ידוע לי על מחקרים שנעשו בנוגע ליעילות המזונות המקררים, אבל עדויות של אנשים הן הוכחה מספקת מבחינתי, בד"כ מדווחת הקלה בעומס של החום - אתם מוזמנים לנסות ולדווח לי:)

ולסיום, אני מקדישה שיר לילדים של סיסטר:

23.3.11

הנוסחה לאריכות ימים - חלק 2


כפי שכבר ציינתי קודם, מתינות היא בסיס הנוסחה לאריכות ימים, אבל, כמו כל דבר ברפואה הסינית - גם המתינות היא יחסית.

היחסיות בד"כ נמדדת מול מחזוריות הטבע. כמובן שהיום המצב שונה - אנחנו, בני האדם, מתכחשים לעובדת היותנו חלק מהטבע ובמקום לפעול איתו אנחנו נאבקים בו, אם בשימוש בתאורה שמקצרת את הלילה, או במיזוג/חימום שמשנים את הטמפרטורה והתיעוש והזיהום, אני לא צריכה להמשיך לפרט, נכון?

אני לא יודעת מה אתכם, אבל לי אין שום כוונה לוותר על חשמל ועל רב המזהמים (אני בהחלט משתדלת למחזר כמה שיותר ולהמנע מבזבוז - בתקווה שאצליח למזער את הנזק). מזל שהפילוסופיה הסינית היא יחסית, כך ניתן "להלביש" אותה גם על העולם המודרני אפילו שהיא נכתבה הרבה לפני המצאת החשמל.

אז לכל מי מאיתנו שלא מתכנן לעבור בזמן הקרוב לחיות במערה מרוחקת אלפי ק"מ מהציביליזציה, אבל בכל זאת רוצה להאריך ימים, אני חושבת שהדברים הבאים עשויים להיות לו לעזר.

אתחיל מהסבר קצר על תאוריית היין והיאנג, שאני מניחה שכולם שמעו עליה או לפחות ראו את הסמל הזה:


התאוריה התפתחה בעקבות צפייה במחזוריות הטבע ומסבירה את מערכות היחסים הקיימות בטבע ובכלל - הצבע השחור מסמל את היין והצבע הלבן את היאנג. היין משתייך לקור, למנוחה, להתכנסות ולחושך והיאנג לחום, תנועה החוצה וכלפי מעלה ולאור. היין והיאנג יוצאים אחד מן השני וקיימים אחד בתוך השני ויחד עם זאת הם הפכים שונים לחלוטין. כמו כן, הכל יחסי, למשל השמש - היא חמה ומפיצה אור ולכן שייכת ליאנג, אבל השמש בחורף היא יין יחסית לשמש בקיץ, שיותר מחממת מהשמש החורפית.
הסתיו והחורף משתייכים ליין ולכן זהו הזמן להתכנסות ולמנוחה, האביב והקיץ משתייכים ליאנג ולכן זהו הזמן לצמיחה ופעילות.
גם את היממה ניתן לחלק ליין וליאנג - תחילת היום הוא יאנג שמגיע לשיאו בצהריים - קצת לפני שמשתנה והופך ליין - אחה"צ ששיאו ברגע הכי חשוך ביממה, קצת לפני הזריחה שהיא שוב היאנג.

ואיך מיישמים את התאוריה בחיי היום-יום?

תחילת היאנג היא סוג של תנופה מאוד חזקה, לכן מומלץ להתעורר מוקדם (אני באופן אישי מאוד מתקשה ליישם את העצה הזו) ולהתחיל מיד בפעילות וככל שהשיא של היאנג מתקרב כך כדאי להוריד הילוך ולנוח, הכי טוב זה סייסטה - ארוחת צהריים מלווה במנוחה קצרה, לאחר מכן אפשר לחזור לפעילות, אבל רגועה יותר עד ההתכנסות של הערב לקראת השינה בלילה.

וכמו עונות השנה המחזוריות צריכה להיות יציבה כמה שאפשר - שינה, התעוררות, אכילה, עבודה - כל אלה רצוי שיהיו בזמנים יחסית קבועים (עד כמה שמתאפשר!). נכון שגם הטבע לפעמים יוצא מאיזון, אבל התוצאה בד"כ עגומה מאוד - רעידת האדמה ביפן למשל, אותו הדבר קורה בגוף - מזון גורמה, אלכוהול, לחץ והתרגשות הם נפלאים ואפילו מרפאים במינון נמוך, אך בהפרזה הם ירעידו את הגוף וייצרו נזק מיידי או כזה שסביר להניח שיתבטא בטווח הארוך.

פעילות גופנית היא חשובה, אבל, שוב - ב מ ת י נ ו ת! רב הפעילויות בחדר הכושר הן דינמיות מדי ומכניסות את הגוף למצב של סטרס. עדיף להתמקד במתיחות, הליכות או ריצה קלה. ישנם אנשים שכל היום נמצאים בתנועה, ואני לא מתכוונת להליכה מהכסא במשרד לרכב, כך שמלבד מתיחות קלות עם הקימה ייתכן שלא יהיה להם צורך בפעילות נוספת.

בהמשך [ואני לא מציינת יותר זמנים - מתי שזה יקרה זה יקרה :-)], אפרט על תזונה, מצבים נפשיים וגם על המינון המומלץ לקיום יחסי מין.

12.2.11

מחקרים, רוחניות ורפואה סינית

השבוע נתקלתי מספר פעמים בנושא תיוגים של החברה, נושא שבשנים האחרונות אני מאוד רגישה אליו, כמובן שמחזקת את זה העובדה שאני אדם רציונאלי בתוך עולם הנחשב רוחני. המילה הזו, "רוחני", משום מה מתויגת במוחי כמילת גנאי המתארת אדם חסר היגיון שלובש רק שרוואלים, מעביר את חייו בין מסיבת טבע אחת לשנייה ומשוכנע שאותו פרץ האהבה שהציף אותו בגלל כדור האקסטזי שלקח, יציל את העולם כולו ואולי אפילו את היקום.

אבל זהו רק תיוג חברתי. "רוח" היא מילה נרדפת לאינטלקטואליות, חשיבה והשפעה. כל עוד אדם רוחני לא הולך כעיוור אחר אמונתו, שומר על הספק ולא מפסיק לשאול שאלות, הרי הוא מבטיח לעצמו חיים מתוך מחשבה ובחירה אישית עם התבטאות מקסימאלית, ובמילים אחרות - התרחקות מתיוגים.

הנה וידאו קצר שהתחיל את ההתיחסות שלי השבוע לתיוגים, מאוד ריגש אותי:




אז עכשיו שאני מפסיקה להתכחש לחלק הרוחני שבי, אוסיף שבסיסה של הרפואה הסינית הוא שילוב של פילוסופיה רוחנית - ה"דאו" או התאואיזם, ושל עקרונות הרפואה הסינית, חומריים ברובם. בסיס זה, שנכתב לפני אלפי שנים בסביבות שנת 300 לפנה"ס בקאנון של הקיסר הצהוב, הוא התנ"ך של הרפואה הסינית. הטקסט בכל הספר מנוסח כדיאלוג בין הקיסר לבין צ'יבו הרופא הסיני - הקיסר שואל שאלות וצ'יבו עונה לו עליהן.

ישנן עדויות שלאורך ההיסטוריה נעשו בסין ניסויים (עם טעייה מרובה) בבני אדם. העדויות הן בציורים, כמו למשל ציור מפורט של חיטוט בתוך גופם של שבויים יפנים, שהעדיפו ניתוח ללא הרדמה על פני מוות מיידי (כך למדו הסינים אודות האנטומיה של גוף האדם), ישנן עדויות בטקסטים עתיקים וגם כמות לא מבוטלת של אגדות. כל אחד מצמחי המרפא שקיימים בספרות הסינית נבדק במשך מאות שנים, כך גם מאות הפורמולות המפורסמות וגילויים נוספים שהשפיעו על העולם שלנו היום, כמו העובדה שהסינים היו הראשונים לגלות את החיסון כבר במאה העשירית!!
אני חושבת שכל כך הרבה שנים של מחקרים מתועדים מספקים, גם אם לא נעשו בתנאי מעבדה או עם קבוצת ביקורת.

ישנם הטוענים שהיעילות של הטיפול הסיני היא השפעת פלצבו (בעברית - "אין בו"). זהו טיפול על ידי תרופת דמה, אשר ניתנת לקבוצת ביקורת במחקרים, ומכיוון שהיא נטולת חומר פעיל, השפעתה יכולה להיות רק פסיכולוגית. פלצבו מוכח שוב ושוב כיעיל לפחות ב- 35% מהמקרים, שזו לטעמי, תוצאה מרהיבה לטיפול בלי חומר, הפלצבו תמיד מתויג כמו הרוחני, כמושא נלעג. תחשבו איך חיינו ייראו אם יגלו את דרכו של המוח שלנו לרפא את הגוף ממחלות. חברות התרופות בטוח יאבדו ממעמדן הכלכלי.

כך שאם הרפואה הסינית מחזקת את אפקט הריפוי העצמי ללא תופעות לוואי, אז אני מאוד מרוצה מהענין!

אבל הרפואה הסינית הוכחה שאינה פלצבו.
מאז שנות השישים, כשיו"ר הרפובליקה הסינית, מאו זה דונג, אישר את השימוש ברפואה הסינית כל עוד היא מבוססת על עובדות כפי שמקובל בעולם, החלו לחקור את הדיקור והצמחים בכלים מודרניים, ומאז שהחלה הרפואה הסינית להתפתח בעולם המערבי, כמות המחקרים הקליניים בדיקור ובצמחי מרפא עולה בקצב מדהים, זו הרפואה המשלימה הנחקרת ביותר, והוכחה לכך הן אלפי התוצאות שעולות עם חיפוש המילים chines herbal medicine/ acupuncture באתר "פאבמד" http://www.ncbi.nlm.nih.gov , האתר האמין ביותר לקבלת מידע על מחקרים קליניים בתחום הרפואה.

זו היתה פיסקה לסיפוק הספקנים, קיימים לא מעט מחקרים שגרמו להרבה רעש והתרגשות סביבם, כמו זה שהוכיח שהדיקור הסיני מעלה את הסיכויים להריון בהפריה חוץ גופית. אבל אין לי כל כוונה להעמיק במחקרים אלה, גם כי אפשר למצוא את המידע הזה בקלות ברשת וגם כי אותו חלק רוחני שבי, שתוך כדי כתיבת שורות אלה אני כבר גאה להפסיק להתכחש לו ,מבין שמחקרים אלה אמנם חשובים כדי לקדם את ההכרה ברפואה הסינית בעולם כפי שהוא פועל כיום, אך יחד עם זאת, מחקר שבודק סטטיסטיקה בקבוצה בד"כ מחייב שימוש באותו הטיפול בדיוק, והיתרון של הרפואה הסינית הוא הטיפול האינדיבידואלי, שנבחר על פי הסינדרומים הסיניים שאובחנו ולא על פי המחלה, כפי שהסברתי בפוסט הקודם - הטיפול הוא בתפקוד מערכתי. גם בנושא זה נכתב משפט סיני:
"אותה המחלה - טיפול שונה, מחלה שונה - אותו הטיפול"
שזה אומר שייתכן מצב שבו ארשום שתי פורמולות צמחים שונות לשני אנשים הסובלים מכאבי ראש, וייתכן גם מצב שבו ארשום את אותה פורמולת הצמחים לאדם שסובל מכאב ראש ולאדם שסובל מבעיות עיכול.

העיקרון הבסיסי ביותר של הפילוסופיה והרפואה הסינית הוא שאיפה לאיזון, וכך גם סוגית התיוג שלה - אמנם יש לה קשר ישיר לרוח ואמונה, אך זו לא עיוורת ובמקביל ממשיכה הרפואה הסינית להיווכח כיעילה לריפוי וחומרית.

מעולם לא קיבלתי דבר מהכתוב בספרות הסינית כמובן מאליו ואיני מפסיקה לשאול שאלות, כך שאני בעד להמשיך להיות ספקניים, אבל לא כדאי לבטל דבר רק בגלל שהוא מתנגש עם מה שידוע לנו עד כה, יש כל כך הרבה עולמות שאפשר לפספס.
שלא נופתע אם בסוף ההוא עם האהבה מהאקסטזי באמת יציל את היקום :-)