‏הצגת רשומות עם תוויות ג'ינג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ג'ינג. הצג את כל הרשומות

6.5.11

LET'S TALK ABOUT SEX

תשוקה מינית היא חלק בלתי נפרד מהחיים וקיומה הכרחי לחיים בדיוק כמו שחייבים לאכול ולשתות.
תשוקה היא התחושה החזקה ביותר לחיים, קיומה מהווה בסיס לאושר. כשיש תשוקה אנחנו מלאי מוטיבציה לעשייה, להתרגשות ולשמחה, כך שנוכחות התשוקה חשובה בכל תחום בחיים - עבודה, משפחה, מין, אוכל, חברים וכולי.
מבחינה סינית כשיש תשוקה - יש יותר תנועה של צ'י בגוף והחסימות נפתחות.

באביב ישנה תנועה חזקה של התפרצות מעלה והחוצה (הפריחה, התחממות קיצונית של מזג האויר), שזו גם תנועתה של התשוקה, כך שהאביב, בדיוק כפי שטוענות הקלישאות, הוא באמת העונה המתאימה ביותר לשינויים, סופים והתחלות חדשות. זה הזמן הנוח ביותר לתעל כל רגש שמופיע בין אם חיובי או שלילי, לצמיחה.

אבל עכשיו אנחנו מדברים על סקס...

בניגוד לתרבות המערב שלאורך ההיסטוריה הפכה את המין לחטא ומקור לבושה והסתרה, בתרבות הסינית השקיעו הרבה בטיפוח ההנאה ממין, תוך דאגה לשני הצדדים (ישנן הוראות מדויקות כיצד על הגבר לענג את האישה).

בכדי להבין את המין מנקודת ראייה סינית נחזור רגע לתאוריית היין והיאנג - היין הוא האנרגיה הנשית והמכילה והיאנג הוא האנרגיה הגברית והתנועה.
התשוקה, היזמה למין והזקפה הם יאנג. ההכלה, הקבלה והשפיכה הם יין.
בכדי שהמין יהיה מוצלח - חייב להיות איזון בין היין והיאנג - שניהם חייבים להיות נוכחים. אין זה אומר שמין מוצלח שייך רק להטרוסקסואלים. גם בזוגות בני אותו המין השאיפה היא לאיזון - תמיד האחד יהיה (או ייקח תפקיד) יותר יאנגי והשני יותר ייני.

האיזון של היין והיאנג חייב להתקיים גם רגשית - מחסור בחיבה, הבנה ורגישות אחד/ת לשני/ה יפגע ברמת ההנאה והביצוע. ייתכן שזו הסיבה, שקיום יחסי מין כחלק מפיוס לאחר מריבה הוא ברב המקרים מוצלח יותר, הפיוס עצמו הוא שיא ההבנה ההדדית, וזה הרי מה שכולנו רוצים - שיבינו אותנו :-)

הג'ינג, החומר הגנטי אותו אנו מקבלים בהתעברות, מתבזבז בכל פעולה שנעשית בחיי היום יום. בנוסף, קיים איבוד ג'ינג בשפיכה אצל גברים ואצל נשים - בוסת, בהריונות ובלידות.

בגלל איבוד הג'ינג התפתחו לאורך ההיסטוריה בסין ובמזרח בכלל המון טכניקות לעצירת השפיכה (ולא את האורגזמה או התשוקה!) וגם המלצות למינון הפעמים שעל גבר להגיע לשפיכה לפי גיל ומצב גופני כללי (חלש/חזק):

עד שנות העשרים - פעם -פעמיים ביום
שנות השלושים - פעם ביום-יומיים
שנות הארבעים - כל 3-4 ימים
שנות החמישים - כל 5-10 ימים
שנות השישים - כל 10-20 יום
משנות השבעים - פעם בחודש עד בכלל לא

גבר צעיר ובריא יכול בקלות להחזיר את הג'ינג שהולך לאיבוד בשפיכה. עם השנים, הגוף מתפקד פחות ופחות טוב וקשה יותר להחזיר את שאבד.

לנשים, דרך אגב, לא רק שאין הגבלה בכמות הפעמים הרצויה להגיע לאורגזמה - ההימנעות או חוסר היכולת להגיע אליה יוצר חסימות וגורם לבעיות בד"כ באזור הנרתיק והרחם.
ההגבלות על נשים הן במספר ההריונות, הלידות ומשך ההנקה לאחר הלידה
עדיף להימנע מקיום יחסי מין בזמן הוסת - הפעולה מנוגדת לכיוון הדימום וגם האזור כולו רגיש וחשוף יותר, כך שישנו סיכוי גדול להיווצרות דלקות.

חוסר הנאה ביחסי מין יכול גם לנבוע מבעיות בתפקוד המיני של אחד מבני הזוג:
אצל גברים - מדובר בעיקר בחוסר חשק ואין אונות. הספרות הסינית שופעת במידע על האבחנה והטיפול בבעיות אלה.

אצל נשים, לצערי, הרשימה ארוכה יותר (והרבה פחות מידע בספרות הסינית):
חוסר חשק, יובש בנרתיק, חוסר יכולת להגיע לאורגזמה
כאב ביחסי מין:
כאב שטחי (כאב בזמן חדירה) שיכול לנבוע מדלקתיות באזור הנרתיק - וסטיבוליטיס, קנדידה, המצאות פרזיטים, פטריות וחיידקים, או מוגיניזמוס.
כאב עמוק (כאב לאחר החדירה) שבד"כ נובע מבעיות באגן ובצוואר הרחם.

חלקן הגדול של בעיות אלה ניתן לטיפול על ידי דיקור וצמחים, ובמקרים מסוימים יהיה צורך לשלב טיפול תרופתי קונבנציונלי.

אז קדימה, נצלו את האביב לפני שייגמר, ותנו לתשוקה לפרוח!



22.4.11

הנוסחה לאריכות ימים - חלק 3


והנה זה קורה - החלק על תזונה.

מאחר שחוק הייעוץ התזונתי החדש מגביל אותי, לא אכתוב על הטיפול בבעיות ספציפיות על ידי תזונה. ממילא מעולם לא הייתי בעד טיפול שכזה, אשר דורש שינוי קיצוני בתזונה ואת דעתי על קיצוניות כבר הבעתי די והותר בפוסטים הקודמים. תזונה, מבחינתי, חשובה בעיקר למניעת היווצרות או החמרת מצבים שונים. מאוד חשוב להנות מהאוכל, מה שאומר שחטאים יתקבלו בברכה - אבל במידה!
את הטיפול במחלות נשאיר לדיקור והצמחים, חבל שתתאמצו...

למה בכלל התזונה חשובה?

תנועת הצ'י היא הבסיס של כל תפקודי הגוף - חילוף החומרים, תחושות, מחשבות, רגשות וכו'. צ'י הוא הכח המניע שהכרחי בכל דבר חי. אם הצ'י אוזל או לא מיוצר - אין חיים. מרגע הלידה הגוף שלנו מייצר צ'י חדש ע"י המזון שאנו אוכלים, המשקאות שאנו שותים והאויר אותו אנו נושמים.

בזמן ההתעברות נוצר חומר שמועבר משני ההורים ושמו ג'ינג (JING). כמו המטען הגנטי אחראי הג'ינג על המבנה הגופני שלנו,מצבו ועל הייחודיות של כל אחד מאיתנו. הגוף משתמש בג'ינג בכל פעולה כך שהוא מתכלה עם השנים, מבלי שתהיה לנו האפשרות להגדיל את כמותו ואיתו מתכלה גם הגוף.
כן, כן, המוות הוא הכרחי:))

אבל ישנה אפשרות להגן על הג'ינג המולד מ"בזבוז" מיותר ע"י טיפוח הג'ינג השני שלנו, זה שמרגע הלידה מיוצר בזמן השינה מהצ'י שנוצר בגוף לאחר עיכול המזון, השתיה והנשימה. אם אלה ייצרו מספיק ג'ינג חדש ייעשה פחות שימוש בג'ינג המולד.

מה בתפריט?

על פי ספר הקיסר הצהוב - התנ"ך של הרפואה הסינית , יש לאכול מכל אבות המזון - ירקות, דגנים, קטניות, פירות, דגים, ביצים ובשר. למזונות הקשים יותר לעיכול (פירות ומזון מן החי) יש ערך תזונתי חשוב אך רק במידה ואוכלים מהם במינון נמוך. הירקות והדגנים אמורים להיות המנה העיקרית והבשר הוא התוספת - בדיוק ההפך ממה שאנו רגילים.

כידוע לכולם רצוי להימנע ממזון שומני ומטוגן, אבל גם מזון מתובל מדי וחריף מזיק כמעט באותה מידה. למזון עצמו יש טעם מאוד חזק אשר מטושטש ע"י תבלינים שלא ממש מועילים לגוף. ובדיוק כמו שתהליך גמילה מסיגריות מעורר את חוש הריח, כך גם תהליך הפחתת שימוש בתבלינים מחדד את חוש הטעם וההנאה מהאוכל רק גדלה.

הנחיה סינית בסיסית נוספת, היא הימנעות מאכילת מזון נא וקר, מכיוון שאלה מקררים את הקיבה שחייבת חום גבוה מאוד כדי לבצע את תפקידה כראוי בפירוק הראשוני של המזון. ככל שהמזון יותר מבושל כך קל יותר למערכת העיכול לפרק אותו, מכיוון שהפירוק הראשוני נעשה כבר מחוץ לגוף. בחימום מהיר, הקפצה או אידוי רב הערכים התזונתיים נשארים, הגוף עדיין צריך לפרק אבל הוא לא נאבק.
כמובן שגם מזון חם מדי הוא בעייתי - אנחנו ממש לא רוצים להרתיח את הקיבה מעבר למה שהיא צריכה (מתינות ואיזון כבר אמרתי?)

רצוי לאכול לאט וללעוס את האוכל - לא לבלוע ביסים. לקיבה יהיה קל יותר להתמודד עם מנות קצובות של מזון לעוס מאשר עם גוש גדול שיפול לתוכה.

ואולי ההרגלים הקשים יותר לשינוי - לאכול רק כשרעבים ולהתרכז במזון ולא בטלוויזיה, בעיתון או בספר.

אבל הכי חשוב - תאכלו רק מה שטעים, אם אין הנאה - אין בריאות!

בתיאבון :-)