לקראת חג השבועות נערכה מיני מלחמה בין מתנגדי החלב למתנגדי המתנגדים. אני לא אוהבת מלחמות - אז עכשיו אומר את שיש לי להגיד, אחרי החג ובטיימינג שלי, שמה לעשות, אצלי הוא בד"כ בעיכוב ביחס לעולם :-)
אבל אשמח לקרוא את התגובות של כולם - של המסכימים, המתנגדים והלוחמים כאחד!
הנתונים הסטטיסטים שמוצגים בספר מאוד מרשימים, אבל כולנו יודעים כמה קל להטות נתונים לתוצאה הרצויה.
הדבר שהרשים אותי ביותר היה תוצאות המחקר שנעשה על שתי קבוצות של חולדות. לשתי הקבוצות הוזרק אפלטוקסין, שזה חומר שגורם לסרטן כבד. קבוצה אחת צרכה תזונה שהכילה 20% קזאין (חלבון שמהווה 87% מחלבון חלב פרה) והקבוצה השנייה צרכה תזונה שהכילה 5% קזאין. כל החולדות בקבוצה הראשונה גססו מסרטן הכבד וכל החולדות בקבוצה השנייה שרדו והיו פעילות ובריאות. (בניסויים אחרים שנעשו עם סוגים שונים של חלבון צמחי לא התקבלו אותן התוצאות).
לא יודעת מה אתכם, אבל אותי תוצאה נדירה זו של 100% מול 0% ממש משכנעת.
אבל אשמח לקרוא את התגובות של כולם - של המסכימים, המתנגדים והלוחמים כאחד!
כבר למעלה מעשור שאני לא צרכנית גדולה של חלבון מהחי: מוצרי חלב לא עושים לי טוב, ביצים לא עושות לי את זה, בשר בקר לא הצלחתי ללעוס (עשה לי צמרמורות בחיך) ועוף אילצתי את עצמי לאכול אחת לשבוע -שבועיים כי האמנתי שזה בריא וחשוב. את דיירי הים מאוד אהבתי ואכלתי את רובם.
בעקבות כתיבת הפוסט "רעב לחופש" שעוסק בתעשיית המזון, החלטתי, לאחר דחייה של מספר חודשים, לצפות ב"הרצאה החשובה ביותר", אותה הרצאה של גארי יורופסקי שלמעלה מ- 200,000 אלף ישראלים כבר צפו בה. דחיתי את הצפייה כמו רבים אחרים, כי היה לי נוח לעצום עיניים.
אבל אז ראיתי את ההרצאה וכצפוי, המון דברים השתנו.
בכדי לוודא שאני לא עושה לעצמי נזק, החלטתי לבדוק לעומק את משמעות הפסקת אכילת החלבונים מן החי, וגיליתי שכל עוד אני דואגת לאכול מנה לא גדולה במיוחד של חלבון צמחי כל יום, לא רק שאני לא מזיקה, אני אפילו עושה לעצמי טובה ענקית. ובתוקף מקצועי, אני מרגישה צורך גם להפיץ את זה.
בעקבות כתיבת הפוסט "רעב לחופש" שעוסק בתעשיית המזון, החלטתי, לאחר דחייה של מספר חודשים, לצפות ב"הרצאה החשובה ביותר", אותה הרצאה של גארי יורופסקי שלמעלה מ- 200,000 אלף ישראלים כבר צפו בה. דחיתי את הצפייה כמו רבים אחרים, כי היה לי נוח לעצום עיניים.
אבל אז ראיתי את ההרצאה וכצפוי, המון דברים השתנו.
בכדי לוודא שאני לא עושה לעצמי נזק, החלטתי לבדוק לעומק את משמעות הפסקת אכילת החלבונים מן החי, וגיליתי שכל עוד אני דואגת לאכול מנה לא גדולה במיוחד של חלבון צמחי כל יום, לא רק שאני לא מזיקה, אני אפילו עושה לעצמי טובה ענקית. ובתוקף מקצועי, אני מרגישה צורך גם להפיץ את זה.
מכיוון שהמחויבות המקצועית שלי היא בריאותית בלבד, אז הטפה
מוסרית לא רלוונטית. לכן אתמקד בפוסט הזה במחקרים שנעשו ושנוגעים לבריאות בלבד.
חוץ מזה, אני רק טבעונית חלקית, או חטיבעונית (בחוץ אני לפעמים נופלת למלכודת המתוקים והקפה – אם ניסיתם פעם לשתות קפה עם חלב
סויה בטוח תצליחו להבין אותי), אז הזכות שלי להטפה מוסרית בטלה.
מהבדיקות שלי, החלבון מן החי החמור ביותר לבריאות הגוף, הוא של החלב ומוצריו. זה גם החלבון שהאמונה הרווחת היא שהוא החשוב מכולם ובכל גיל, לכן בחרתי
לפנות לו פוסט משלו.
האדם הוא היונק היחיד שצורך חלב בבגרותו ועוד של זן אחר, אז לפני העובדות והמחקרים, אני פונה להיגיון הבריא שנמצא (אני מקווה) אצל כל אחד - האם חלב של חיה ששוקלת כמה מאות ק"ג ושהמבנה הפיזיולוגי שלה שונה משלנו באמת יכול להזין אותנו?
פרה מייצרת חלב כדי להזין את העגל שלה, בדיוק כמו שאישה מייצרת חלב בכדי להזין את התינוק שלה.
פרה מייצרת חלב כדי להזין את העגל שלה, בדיוק כמו שאישה מייצרת חלב בכדי להזין את התינוק שלה.
דרך אגב, עשב הוא המקור התזונתי הטוב ביותר לתחזוק עצמות הפרה הכבדות, שמחזיקות את אותם מאות הק"ג שלה, לא חלב...
את השינוי שלי התחלתי (כמו ביל קלינטון ולאנס ארמסטרונג) בקריאת הספר "מחקר סין" שנכתב ע"י הביוכימאי ד"ר קולין קמפבל.המחקר נערך ע"י אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת. הוא נעשה בסין
במשך שני עשורים ומראה ששכיחות המחלות הכרוניות גבוהה יותר בקרב אנשים שהרבו לצרוך חלבונים מן החי.
הנתונים הסטטיסטים שמוצגים בספר מאוד מרשימים, אבל כולנו יודעים כמה קל להטות נתונים לתוצאה הרצויה.
הדבר שהרשים אותי ביותר היה תוצאות המחקר שנעשה על שתי קבוצות של חולדות. לשתי הקבוצות הוזרק אפלטוקסין, שזה חומר שגורם לסרטן כבד. קבוצה אחת צרכה תזונה שהכילה 20% קזאין (חלבון שמהווה 87% מחלבון חלב פרה) והקבוצה השנייה צרכה תזונה שהכילה 5% קזאין. כל החולדות בקבוצה הראשונה גססו מסרטן הכבד וכל החולדות בקבוצה השנייה שרדו והיו פעילות ובריאות. (בניסויים אחרים שנעשו עם סוגים שונים של חלבון צמחי לא התקבלו אותן התוצאות).
לא יודעת מה אתכם, אבל אותי תוצאה נדירה זו של 100% מול 0% ממש משכנעת.
ואז, כשכבר הייתי ממש משוכנעת, גיליתי גם את האתר של מחלקת התזונה של אוניברסיטת הרווארד, בו הם מדגישים שהם מסתמכים על מחקרים מדעיים בלבד ללא מעורבות פוליטית כלשהי, ובאותה הפיסקה הם יוצאים כנגד משרד החקלאות האמריקאי, שלפני כשנה החליף את "פירמידת המזון" המפורסמת ב"צלחת שלי", לא שהם מנסים לרמוז שהצלחת הזאת מכורה מראש...
לעומתם, החוקרים של הרווארד ממליצים על "צלחת אכילה בריאה":
לעומתם, החוקרים של הרווארד ממליצים על "צלחת אכילה בריאה":
במקום כוס החלב של משרד החקלאות מוקמה כוס מים עם המלצה להמעיט בצריכת מוצרי חלב.
באחד המאמרים נכתב שקיימות הוכחות מעטות, אם בכלל, שצריכת מוצרי חלב יכולה למנוע אוסטאופורוזיס או שברים.
(לפני מספר חודשים היה כתוב שלא נמצאה יעילות לחלב ומוצריו מלבד אולי לכיסו של היצרן, אבל המשפט הזה הוסר מאז, כנראה שאי אפשר להתחמק לגמרי מהפוליטיקה).
עפ"י החוקרים של הרווארד, חלב, למרות היותו הדבר הראשון שרובנו נחשוב עליו בהקשר לסידן, הוא רק אחד ממקורות רבים אחרים לסידן, ביניהם ירקות בעלי עלים ירוקים כהים וקטניות.
חוקרי הרווארד אומרים שחלב ומוצריו הם אכן מקור נוח לסידן, אבל כרגע המינון האופטימלי של סידן ליום אינו ברור ועדיף להימנע מצריכה מוגברת של חלב ומוצריו, קודם כל בגלל שרוב האנשים צריכים יותר ויטמין D ופחות סידן ממה שניתן לקבל בשלוש כוסות חלב ביום. דבר שני, צריכת חלב ומוצריו מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השחלות והפרוסטטה.
הסיבה השלישית היא הכמות הגדולה של שומן רווי שיש במוצרי החלב והסיבה הרביעית היא אי סבילות (ולא אלרגיה!) ללקטוז, שאחוז ניכר מהאוכלוסייה הכלל עולמית סובל ממנה ברמות שונות של עוצמה (זו הסיבה שהיוגורט, גם אם החיידקים הטובים שבו שרדו, לא רק שלא מעביר את הנפיחות בבטן, אלא גם מחריף אותה).
החוקרים מוסיפים ואומרים שעבור מי שאינו יכול לעכל חלב ומוצריו, או שמכל סיבה אחרת מחליט שלא לאכול אותם ישנן אופציות טובות אחרות.
למאמר המלא על הסידן וחלב לחצו כאן.
באחד המאמרים נכתב שקיימות הוכחות מעטות, אם בכלל, שצריכת מוצרי חלב יכולה למנוע אוסטאופורוזיס או שברים.
(לפני מספר חודשים היה כתוב שלא נמצאה יעילות לחלב ומוצריו מלבד אולי לכיסו של היצרן, אבל המשפט הזה הוסר מאז, כנראה שאי אפשר להתחמק לגמרי מהפוליטיקה).
עפ"י החוקרים של הרווארד, חלב, למרות היותו הדבר הראשון שרובנו נחשוב עליו בהקשר לסידן, הוא רק אחד ממקורות רבים אחרים לסידן, ביניהם ירקות בעלי עלים ירוקים כהים וקטניות.
חוקרי הרווארד אומרים שחלב ומוצריו הם אכן מקור נוח לסידן, אבל כרגע המינון האופטימלי של סידן ליום אינו ברור ועדיף להימנע מצריכה מוגברת של חלב ומוצריו, קודם כל בגלל שרוב האנשים צריכים יותר ויטמין D ופחות סידן ממה שניתן לקבל בשלוש כוסות חלב ביום. דבר שני, צריכת חלב ומוצריו מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השחלות והפרוסטטה.
הסיבה השלישית היא הכמות הגדולה של שומן רווי שיש במוצרי החלב והסיבה הרביעית היא אי סבילות (ולא אלרגיה!) ללקטוז, שאחוז ניכר מהאוכלוסייה הכלל עולמית סובל ממנה ברמות שונות של עוצמה (זו הסיבה שהיוגורט, גם אם החיידקים הטובים שבו שרדו, לא רק שלא מעביר את הנפיחות בבטן, אלא גם מחריף אותה).
החוקרים מוסיפים ואומרים שעבור מי שאינו יכול לעכל חלב ומוצריו, או שמכל סיבה אחרת מחליט שלא לאכול אותם ישנן אופציות טובות אחרות.
למאמר המלא על הסידן וחלב לחצו כאן.
ישנו גם הספר של ד"ר אריה אבני "שוטי החלב", או זה שפורסם ברשת "עזבו את העטינים שלי" , שבו הוא, בין השאר, מפריך את ערכו של החלב כמקור לחיזוק עצמות בשל היותו עשיר בזרחן שמפריע לספיגת סידן. גם ד"ר אבני מציג מחקרים וסקרים שמראים את הקשר בין צריכת חלב לבין מחלות שונות ואלרגיות. הוא גם פרסם את הרכב מזונה של הפרה הישראלית, די דוחה ולא נשמע מזין במיוחד. לא בדקתי את זה בעצמי, אבל אני מניחה שאם זו לא היתה אמת כבר היו תובעים אותו מזמן.
ואחרונה חביבה - הרפואה הסינית
כידוע האסיאתים לא נוהגים לצרוך מוצרי חלב. טוב, ככה זה כש - 90% מהם לא יכולים לעכל לקטוז. בשנים האחרונות עם החשיפה למערב יש שינוי במצב, אבל לא מצאתי סקרים ומחקרים הקשורים לזה.
בבתי החולים בסין בהם התמחיתי לא ממש שמו דגש על תזונה, היתה רק האזהרה שחזרה על עצמה כמו מנטרה - להימנע מאוכל שומני, חריף ומתובל, ולא לאכול גלידה.
על פי מקורות שמתייחסים לתזונה עפ"י הרפואה הסינית, יש לחלב לא מפוסטר (!) ערכים טובים לריפוי מחלות ספציפיות. אבל בשום מקום לא ראיתי שהוא מומלץ למניעה ולצריכה באופן קבוע.
ולכו תשיגו חלב לא מפוסטר...
אז מה כן לאכול?
קודם כל, המחקרים מראים שמעט חלב ביום לא מזיק לבריאות, כך שלא חייבים להתנזר מחלב ומוצריו אלא רק לקצץ בכמויות.
בכלל, יש המון תחליפים טעימים ומזינים, אבל בעקבות תלונות שהפוסטים שלי ארוכים מדי - אשאיר את זה לפוסט הבא :-)
ואחרונה חביבה - הרפואה הסינית
כידוע האסיאתים לא נוהגים לצרוך מוצרי חלב. טוב, ככה זה כש - 90% מהם לא יכולים לעכל לקטוז. בשנים האחרונות עם החשיפה למערב יש שינוי במצב, אבל לא מצאתי סקרים ומחקרים הקשורים לזה.
בבתי החולים בסין בהם התמחיתי לא ממש שמו דגש על תזונה, היתה רק האזהרה שחזרה על עצמה כמו מנטרה - להימנע מאוכל שומני, חריף ומתובל, ולא לאכול גלידה.
על פי מקורות שמתייחסים לתזונה עפ"י הרפואה הסינית, יש לחלב לא מפוסטר (!) ערכים טובים לריפוי מחלות ספציפיות. אבל בשום מקום לא ראיתי שהוא מומלץ למניעה ולצריכה באופן קבוע.
ולכו תשיגו חלב לא מפוסטר...
אז מה כן לאכול?
קודם כל, המחקרים מראים שמעט חלב ביום לא מזיק לבריאות, כך שלא חייבים להתנזר מחלב ומוצריו אלא רק לקצץ בכמויות.
בכלל, יש המון תחליפים טעימים ומזינים, אבל בעקבות תלונות שהפוסטים שלי ארוכים מדי - אשאיר את זה לפוסט הבא :-)
