‏הצגת רשומות עם תוויות תזונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תזונה. הצג את כל הרשומות

23.7.12

השינוי

אחת השאלות הראשונות שנשאל כל מי שלא צורך חלבון מן החי היא "אז מאיפה אתם מקבלים חלבון וסידן?"
התשובה מאוד פשוטה - מכל שאר המזונות (האמיתיים, אם אתם שואלים אותי:))


מאז ומתמיד אומרים לנו שבלי סידן יתפוררו לנו העצמות והשיניים ושסידן יש רק בחלב.
כפי שהסברתי בפוסט הקודם - זו אמת, אבל חלקית.

גם בפוסט הזה הסתמכתי על אותם המקורות מהפוסט הקודם, שהם האמינים ביותר בעיניי, בשל חוסר השייכות שלהם לאחד מתאגידי המזון - חוקרי האוניברסיטאות הרווארד, קורנל ואוקספורד.

אז מה זה בכלל סידן?
זהו מינרל שתפקידיו העיקריים הם בניית עצמות ושיניים, סיוע בתהליך קרישת הדם, וויסות קצב הלב והעברת מסרים עצביים. 99% מהסידן נמצא בעצמות ובשיניים והאחוז הנותר נמצא בדם וברקמות השונות.
הגוף מקבל סידן בשתי דרכים:
האחת מהמזון והשניה מהעצמות עצמן - בחוסר של סידן ברקמות ובדם, הגוף משאיל סידן מהעצמות בתקווה שבהמשך החוסר יתמלא, מה שלא קורה בד"כ.

סידן אפשר למצוא בירקות עליים ירוקים ובסוגים שונים של שעועית יבשה.

נכון שצריכת סידן על בסיס יומיומי חשובה לבריאות העצם ולמניעת אוסטאופורוזיס, אבל בלי פעילות גופנית, וכמות מספקת של הויטמינים K ו D, כנראה שתצטרכו לסמוך בעיקר על הגנים שירשתם.

פעילות גופנית - שרירים חזקים לוחצים על העצמות וכך שומרים ואפילו מעלים את רמת הצפיפות שלהן ובנוסף, שרירים חזקים מחזיקים טוב יותר את הגוף וכך מונעים נפילות ואיתן שברים של עצמות.
אז חשוב לחזק כל שריר סביב כל עצם בגוף (יוגה כבר אמרתי?)

לויטמין D יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאות העצם, הגוף שלנו מייצר את הויטמין בזמן חשיפה לשמש, אבל מכיוון שהיום רובינו לא נחשפים לשמש (ואם כן אז עם מקדם הגנה שחוסם את ייצור הויטמין), ההמלצה היא לקחת תוספים של הויטמין.
(וכפי שכתבתי בפוסט הקודם, אמנם הוא נמצא בחלב אבל כדי להגיע לכמות הנדרשת יש לצרוך כמות גדולה מדי של מוצרי חלב שמעלה את הסיכון למחלות אחרות).

גם ויטמין K משפיע על צפיפות העצם וגם הוא נמצא בירקות עליים ירוקים (מקבלים שניים באחד!). עפ"י חוקרי הארווארד מנה אחת של בורוקולי ביום מספקת לגוף את הכמות שהוא צריך.

ויטמין A (רטינול) נוטה להשאיל סידן מהעצם ולהפריע לתפקוד של ויטמין D, כך שכדאי להמעיט בצריכתו - הוא קיים במוצרי חלב, חטיפי אנרגיה, דגני בוקר ומולטיויטמינים.

מכיוון שההסבר על סידן יצא יחסית קצר, אני מרשה לעצמי להוסיף קצת על חלבונים, שחשובים גם למצמצמים במוצרי חלב וגם למצמצמים בבשר, דגים וביצים.

אפילו שכולנו מבינים שהוא בעל חשיבות מאוד גבוהה, קיים מעט מאוד מידע על חלבון, וחלק ממידע זה הוא ההמלצות לצריכה היומית שהן 0.8 גרם על כל ק"ג בגוף, כלומר, אדם ששוקל 60 ק"ג צריך לאכול 48 גרם חלבון ביום.

מחסור בחלבון יכול לגרום לאיבוד מסת שרירים, בעיות בגדילה, חולשה של מערכת החיסון, חולשה של הלב ומערכת הנשימה ובמקרים קיצוניים - מוות.

חלבון מלא מכיל את כל חומצות האמינו הנדרשות לבניית חלבון חדש. חלבון מן החי הוא חלבון מלא, בעוד שחלבון מהצומח אינו מלא, כך שנדרש לאכול מספר סוגים שלו בכל יום כדי לקבל את כל חומצות האמינו הנדרשות.

נכון שבנתח סטייק ששוקל 160 גרם יש 40 גרם של חלבון מלא, שזו כמעט הכמות היומית הנדרשת, אבל יחד איתו תקבלו גם 38 גרם שומן ש-14 מהם שומן רווי, וזה יותר מ-60% מעל הכמות המומלצת ליום.
אז אני לא סגורה על הערך שיש לכל החלבון המלא הזה, אם הוא גורם לגוף להתמלא בשומנים שסותמים לו את העורקים.

מה שחשוב הוא המכלול ולא בידוד של החומרים.

עפ"י חוקרי הרווארד, חלבון צמחי שנמצא בקטניות (שעועית יבשה, עדשים וכו'), דגנים מלאים ואגוזים הוא בחירה מצוינת ובנוסף, חלבון זה יספק ויטמינים, מינרלים וסיבים בריאים.

ד"ר קמפבל (אוניברסיטת קורנל), מחבר הספר "מחקר סין" סיכם את זה במשפט אחד - אכלו כאוות נפשכם ממגוון גדול של מזונות מן הצומח, מלאים ולא מעובדים.

ואיך אפשר לכתוב על חלבון בלי להוסיף כמה מילים על פולי סויה ומוצריהם (טופו, חלב, אדממה):
הסויה מהווה חלבון מלא בכמות קטנה יחסית והיא אכן טובה לפעילות הלב ולכלי הדם, בעיקר בגלל שהיא מהווה תחליף לחלבון מהחי שהוא פחות בריא.
אבל בסויה יש איזופלבונים שהם אסטרוגן צמחי, ועבור מי שלא אוכל מוצרי סויה על בסיס יומיומי מגיל צעיר, עדיף לא להגזים איתם ולאכול 2-4 מנות בשבוע.
המחקרים לא מראים שכמות גדולה מכך יכולה לעזור, אבל עד היום גם לא הוכיחו שכמות כזאת לא יכולה להזיק.

ולכל המסתבכים עם האוכל הכי פשוט, הנה כמה לינקים לאתרים מוצלחים עם המון מתכונים מעולים:
טבעוניות נהנות יותר
http://www.sivfood.com/
שני צמחוני - ynet
משחקת באוכל
vegansky

היה לי מעניין וחשוב ללמוד את הנושא, אבל אני בכלל מסיפור אחר :-)
הפוסט הבא חוזר לרפואה הסינית!

David Bowie - Changes

14.6.12

?GOT MILK

לקראת חג השבועות נערכה מיני מלחמה בין מתנגדי החלב למתנגדי המתנגדים. אני לא אוהבת מלחמות - אז עכשיו אומר את שיש לי להגיד, אחרי החג ובטיימינג שלי, שמה לעשות, אצלי הוא בד"כ בעיכוב ביחס לעולם :-)
אבל אשמח לקרוא את התגובות של כולם - של המסכימים, המתנגדים והלוחמים כאחד!

כבר למעלה מעשור שאני לא צרכנית גדולה של חלבון מהחי: מוצרי חלב לא עושים לי טוב, ביצים לא עושות לי את זה, בשר בקר לא הצלחתי ללעוס (עשה לי צמרמורות בחיך) ועוף אילצתי את עצמי לאכול אחת לשבוע -שבועיים כי האמנתי שזה בריא וחשוב. את דיירי הים מאוד אהבתי ואכלתי את רובם.

בעקבות כתיבת הפוסט "רעב לחופש" שעוסק בתעשיית המזון, החלטתי, לאחר דחייה של מספר חודשים, לצפות ב"הרצאה החשובה ביותר", אותה הרצאה של גארי יורופסקי שלמעלה מ- 200,000 אלף ישראלים כבר צפו בה. דחיתי את הצפייה כמו רבים אחרים, כי היה לי נוח לעצום עיניים.

אבל אז ראיתי את ההרצאה וכצפוי, המון דברים השתנו.

בכדי לוודא שאני לא עושה לעצמי נזק, החלטתי לבדוק לעומק את משמעות הפסקת אכילת החלבונים מן החי, וגיליתי שכל עוד אני דואגת לאכול מנה לא גדולה במיוחד של חלבון צמחי כל יום, לא רק שאני לא מזיקה, אני אפילו עושה לעצמי טובה ענקית. ובתוקף מקצועי, אני מרגישה צורך גם להפיץ את זה.

מכיוון שהמחויבות המקצועית שלי היא בריאותית בלבד, אז הטפה מוסרית לא רלוונטית. לכן אתמקד בפוסט הזה במחקרים שנעשו ושנוגעים לבריאות בלבד.

חוץ מזה, אני רק טבעונית חלקית, או חטיבעונית (בחוץ אני לפעמים נופלת למלכודת המתוקים והקפה – אם ניסיתם פעם לשתות קפה עם חלב סויה בטוח תצליחו להבין אותי), אז הזכות שלי להטפה מוסרית בטלה.

מהבדיקות שלי, החלבון מן החי החמור ביותר לבריאות הגוף, הוא של החלב ומוצריו. זה גם החלבון שהאמונה הרווחת היא שהוא החשוב מכולם ובכל גיל, לכן בחרתי לפנות לו פוסט משלו.

האדם הוא היונק היחיד שצורך חלב בבגרותו ועוד של זן אחר, אז לפני העובדות והמחקרים, אני פונה להיגיון הבריא שנמצא (אני מקווה) אצל כל אחד - האם חלב של חיה ששוקלת כמה מאות ק"ג ושהמבנה הפיזיולוגי שלה שונה משלנו באמת יכול להזין אותנו?
פרה מייצרת חלב כדי להזין את העגל שלה, בדיוק כמו שאישה מייצרת חלב בכדי להזין את התינוק שלה.
דרך אגב, עשב הוא המקור התזונתי הטוב ביותר לתחזוק עצמות הפרה הכבדות, שמחזיקות את אותם מאות הק"ג שלה, לא חלב...

את השינוי שלי התחלתי (כמו ביל קלינטון ולאנס ארמסטרונג) בקריאת הספר "מחקר סין" שנכתב ע"י הביוכימאי ד"ר קולין קמפבל.המחקר נערך ע"י אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת. הוא נעשה בסין במשך שני עשורים ומראה ששכיחות המחלות הכרוניות גבוהה יותר בקרב אנשים שהרבו לצרוך חלבונים מן החי.


הנתונים הסטטיסטים שמוצגים בספר מאוד מרשימים, אבל כולנו יודעים כמה קל להטות נתונים לתוצאה הרצויה.
הדבר שהרשים אותי ביותר היה תוצאות המחקר שנעשה על שתי קבוצות של חולדות. לשתי הקבוצות הוזרק אפלטוקסין, שזה חומר שגורם לסרטן כבד. קבוצה אחת צרכה תזונה שהכילה 20% קזאין (חלבון שמהווה 87% מחלבון חלב פרה) והקבוצה השנייה צרכה תזונה שהכילה 5% קזאין. כל החולדות בקבוצה הראשונה גססו מסרטן הכבד וכל החולדות בקבוצה השנייה שרדו והיו פעילות ובריאות. (בניסויים אחרים שנעשו עם סוגים שונים של חלבון צמחי לא התקבלו אותן התוצאות).


לא יודעת מה אתכם, אבל אותי תוצאה נדירה זו של 100% מול 0% ממש משכנעת.

ואז, כשכבר הייתי ממש משוכנעת, גיליתי גם את האתר של מחלקת התזונה של אוניברסיטת הרווארד, בו הם מדגישים שהם מסתמכים על מחקרים מדעיים בלבד ללא מעורבות פוליטית כלשהי, ובאותה הפיסקה הם יוצאים כנגד משרד החקלאות האמריקאי, שלפני כשנה החליף את "פירמידת המזון" המפורסמת ב"צלחת שלי", לא שהם מנסים לרמוז שהצלחת הזאת מכורה מראש...






לעומתם, החוקרים של הרווארד ממליצים על "צלחת אכילה בריאה":




במקום כוס החלב של משרד החקלאות מוקמה כוס מים עם המלצה להמעיט בצריכת מוצרי חלב.
באחד המאמרים נכתב שקיימות הוכחות מעטות, אם בכלל, שצריכת מוצרי חלב יכולה למנוע אוסטאופורוזיס או שברים. 
(לפני מספר חודשים היה כתוב שלא נמצאה יעילות לחלב ומוצריו מלבד אולי לכיסו של היצרן, אבל המשפט הזה הוסר מאז, כנראה שאי אפשר להתחמק לגמרי מהפוליטיקה).

עפ"י החוקרים של הרווארד, חלב, למרות היותו הדבר הראשון שרובנו נחשוב עליו בהקשר לסידן, הוא רק אחד ממקורות רבים אחרים לסידן, ביניהם ירקות בעלי עלים ירוקים כהים וקטניות.
חוקרי הרווארד אומרים שחלב ומוצריו הם אכן מקור נוח לסידן, אבל כרגע המינון האופטימלי של סידן ליום אינו ברור ועדיף להימנע מצריכה מוגברת של חלב ומוצריו, קודם כל בגלל שרוב האנשים צריכים יותר ויטמין D ופחות סידן ממה שניתן לקבל בשלוש כוסות חלב ביום. דבר שני, צריכת חלב ומוצריו מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השחלות והפרוסטטה.
הסיבה השלישית היא הכמות הגדולה של שומן רווי שיש במוצרי החלב והסיבה הרביעית היא אי סבילות (ולא אלרגיה!) ללקטוז, שאחוז ניכר מהאוכלוסייה הכלל עולמית סובל ממנה ברמות שונות של עוצמה (זו הסיבה שהיוגורט, גם אם החיידקים הטובים שבו שרדו, לא רק שלא מעביר את הנפיחות בבטן, אלא גם מחריף אותה).

החוקרים מוסיפים ואומרים שעבור מי שאינו יכול לעכל חלב ומוצריו, או שמכל סיבה אחרת מחליט שלא לאכול אותם ישנן אופציות טובות אחרות.

למאמר המלא על הסידן וחלב לחצו כאן.

ישנו גם הספר של ד"ר אריה אבני "שוטי החלב", או זה שפורסם ברשת "עזבו את העטינים שלי"  , שבו הוא, בין השאר, מפריך את ערכו של החלב כמקור לחיזוק עצמות בשל היותו עשיר בזרחן שמפריע לספיגת סידן. גם ד"ר אבני מציג מחקרים וסקרים שמראים את הקשר בין צריכת חלב לבין מחלות שונות ואלרגיות. הוא גם פרסם את הרכב מזונה של הפרה הישראלית, די דוחה ולא נשמע מזין במיוחד. לא בדקתי את זה בעצמי, אבל אני מניחה שאם זו לא היתה אמת כבר היו תובעים אותו מזמן.


ואחרונה חביבה - הרפואה הסינית
כידוע האסיאתים לא נוהגים לצרוך מוצרי חלב. טוב, ככה זה כש - 90% מהם לא יכולים לעכל לקטוז. בשנים האחרונות עם החשיפה למערב יש שינוי במצב, אבל לא מצאתי סקרים ומחקרים הקשורים לזה.
בבתי החולים בסין בהם התמחיתי לא ממש שמו דגש על תזונה, היתה רק האזהרה שחזרה על עצמה כמו מנטרה - להימנע מאוכל שומני, חריף ומתובל, ולא לאכול גלידה.
על פי מקורות שמתייחסים לתזונה עפ"י הרפואה הסינית, יש לחלב לא מפוסטר (!) ערכים טובים לריפוי מחלות ספציפיות. אבל בשום מקום לא ראיתי שהוא מומלץ למניעה ולצריכה באופן קבוע.
ולכו תשיגו חלב לא מפוסטר...


אז מה כן לאכול?
קודם כל, המחקרים מראים שמעט חלב ביום לא מזיק לבריאות, כך שלא חייבים להתנזר מחלב ומוצריו אלא רק לקצץ בכמויות.
בכלל, יש המון תחליפים טעימים ומזינים, אבל בעקבות תלונות שהפוסטים שלי ארוכים מדי - אשאיר את זה לפוסט הבא :-)





11.11.11

רעב לחופש

מאורעות הצדק החברתי שפשטו על העולם לאחרונה, גרמו גם לי לחשוב לא מעט על חופש הבחירה, ולמרות זאת, לא הצלחתי למצוא את ההקשר לרפואה הסינית ולכתוב על כך. אולי בגלל שעד סוף המאה ה-19 לא היה קיים בשפה הסינית המושג חופש הפרט.
זה לא שהסינים הם עם נטול היסטוריית שלטונות עריצים, הסיבה להעדרות המושג היא גישה פילוסופית שמתמקדת בהרמוניה של האדם עם סביבתו, כלומר כבוד כלפי הטבע והאדם, עבודת צוות ושיתוף פעולה. כך שהפרט אמור להיות מוגן מכיון שהסביבה כל הזמן דואגת לו, בעוד שהגישה הפילוסופית המערבית מתמקדת באינדיבידואל ומעודדת תחרות מול האחר, דבר שבהכרח מוליד מושג כמו חופש הפרט.
לאחר צפייה בשני סרטי תעודה שנתקלתי בהם לאחרונה ("מזון בע"מ" ו"מעגל האידיוטים"), הצלחתי סוף סוף לראות בברור את הקשר בין חופש הפרט לבין מה שאנחנו אוכלים, שותים ונושמים, ואלה כמובן, תמיד קשורים לרפואה הסינית.
הקשר הוא שהיום אין הרבה קשר - האנשים שאמורים להיות אחראים לפרט - דואגים לפרט, אבל הלא נכון. ממשלות מעודדות יצרנים חמדניים ובריוניים ליצור עוד ועוד נזקים.


אני מאוד אוהבת את הטבע, אבל לא נולדתי עם אצבעות ירוקות (אני רוצחת צמחים סדרתית), ככה שהסיכוי שאהפוך לאיכרה קלוש. וזו עובדה שבכלל לא מצערת אותי, הכפר הוא נפלא ומרגיע, אבל מבחינתי נועד רק לביקורים, ורק כל עוד קיימת האופציה להימלט לארבעה קירות שיפרידו ביני לבין החרקים. באוהל תמצאו אותי (אולי) כשיהיו לי ילדים בגיל שמבטיח שיזכרו את החוויה. אז ככה שיש לי כמה שנים להתרגל לעובדה שייתכן שיום יבוא ואמצא את עצמי באוהל.

אני עירונית ואוהבת את העיר למרות הזוהמה שבה.

הסיפור על הרומן שלי עם הציוויליזציה נועד להרגיע את הנרתעים - הפוסט הזה לא נועד להמיר את הקרניבורים לטבעונות, או להטיף לנסיגה מהעיר המזהמת. מטרת הפוסט היא לנסות להמחיש כמה קל להשיג שליטה בחיים שלנו.

אותם שני סרטים שצפיתי בהם, עוררו בי המון כעס, למרות שאני מודעת כבר שנים לכך שהאמת מכוערת. תמיד אמרתי לעצמי שככה זה רק באמריקה, אצלינו זה לא כזה נורא. אז הכעס גרם לי לבדוק. ואמנם לא הגענו לסטנדרטים האמריקאיים, אבל המצב מאוד דומה ומספיק מכוער גם כאן.

מהבדיקות שלי עושה רושם שאנחנו מפקידים את בריאותנו בידי קומץ אנשים הלוקים בשיגעון גדלות, שאצלם הביטוי לכוחנות הפך להרבה יותר מתוחכם מזה של הדיקטטורים בעולם הערבי, הם מזינים אותנו בחומרים מזיקים ומשכנעים אותנו שהם טובים, בריאים ויעשו אותנו מאושרים. ואנחנו, עדר עיזות מתוקות, בולעים בשקיקה את כל זה ומתמכרים.

תרבות האינסטנט אילפה אותנו לרדוף אחרי מטרות, כבר אין דרך, יש מרוץ מכיבוש אחד לשני. הרבה פעמים זה לא לגמרי ברור אם מדובר ברצון אישי או בהכתבה תרבותית-חברתית, הכל הופך מטושטש ואין זמן לעצור ולבדוק כי יש עוד מטרה שצריך לכבוש.

הצורך החליף את הרצון, וצורך הוא לא בחירה, אלא חוסר שליטה, שיוצר תסכולים ותחושת ריקנות, שהדרך היחידה למלא אותה היא לכבוש עוד מטרה - מעגל אינסופי.

אני מאמינה שלקיחת אחריות על הגוף שלנו היא הדרך הקלה ביותר להתחיל להשיג את השליטה ולהתחיל להבדיל בין הצורך לרצון.

גם אם לא ייעשו שינויים דרמטיים, אז לפחות הנזק יהיה במודע. זהו השלב הראשון ללקיחת אחריות, וכשהמודעות קיימת אז בהתחלה היא מציקה, אבל בהמשך היא מצילה.
כמו שאמרה גלוריה סטיינם - האמת תוציא אותך לחופשי, אבל קודם היא תוציא אותך מדעתך.

בלקיחת אחריות על הגוף אין צורך להלחם ולהיאבק. לקיחת אחריות לא נעשית כדי להגן על החלש (כמו החיות המסכנות) או להחליש את החזק.

אם כל אחד מאיתנו יכבד את הגוף שלו וידאג להכניס אליו כמה שפחות רעלים, התעשייה תאלץ לשנות את הסטנדרטים. זו מגמה שכבר מתרחשת היום - מחירי המזון הטבעי מתקרבים לאלה של המזון המתועש ותאגידים כמו מגה ושופרסל פתחו רשתות סופרמקטים טבעיים.

אז אפשר לומר שאנחנו כבר בכיוון הנכון!

אני לא אומרת שצריך עכשיו להכנס להיסטריה ולשנות את כל סדר החיים, כי הרי אצל רוב האנשים שינוי קיצוני שכזה, מהר מאוד יגרום לתסכולים קשים והתוצאה תהיה הפוכה.

אז איפה נמצא הגבול?

הגבול, כמו כל דבר בפילוסופיה הסינית הוא יחסי לאדם ולצריכה האישית שלו. רצוי להרחיב את הגבולות בהדרגה, אפשר לעשות שינוי קטן, ולאחר שמתרגלים אליו, להרחיב עוד קצת את הגבולות ולעשות עוד שינוי קטן.

הגבול גם רלוונטי לכמות המידע שכדאי לקבל בבת אחת, לכן בחרתי להסביר רק חלק מהבעיות שקיימות היום ומבלי לרדת לפרטים מיותרים. ולמי שמעוניין לדעת יותר - מצורפת רשימת קישורים למידע רלוונטי בסוף הפוסט.

איפה כדאי לשנות, למה ואיך?

1. תתחילו לקרוא תוויות!

ואני לא מתכוונת לערך הקלורי (אם המזון נספג כראוי, הגוף ידע להשתמש בו כאנרגיה, אז הערך הקלורי לא באמת משנה. רק הכמות קריטית), אלא לקריאת רשימת הרכיבים.
אם ישנה ברשימה מילה שאתם לא מכירים, ישנו סיכוי גבוה שזה לא מאכל אמיתי אלא חומר כימי שיוצר במעבדה. את החומרים האלה אף אחד לא טורח לבדוק בניסוי מסודר כפי שנעשה עם תרופות ובהרבה מקרים מגלים בדיעבד לאחר השימוש שהחומר מזיק (לדוגמה האספרטיים), בעצם הם כן עושים ניסויים - עלינו, בלי ידיעתנו.
החומרים האלה בד"כ לא מתפרקים באויר, אז אם הטבע לא יודע מה לעשות איתם - הגוף שלנו כן יידע? אז זהו, שלא. חומרים כאלה הם אלה שיוצרים שינוי גנטי, וכידוע, ככה מתחילים להתפתח תאים סרטניים (מפתיע, אבל רק 5%-10% מהסרטנים הם תורשתיים).

2. מזון מן החי - מוצרי חלב, ביצים, דגים, עוף ובשר

"זו לא הכמות אלא האיכות" הוא המשפט הכי רלוונטי למזון מן החי.
האדם המערבי נוהג להתייחס לחלבון מן החי כדבר המזין ביותר, ואם זה מזין - אז כמה שיותר יותר טוב, לא? 
ממש לא.
זה מה שהרגילו אותנו לחשוב, האמת היא שכל כך הרבה חלבון עשוי להתיש את מערכת העיכול ובעקבותיה יתמוטטו מערכות אחרות.
הסינים, למשל, אוכלים כל דבר שנושם, ואני מתכוונת לכל דבר. בארוחה של הסיני הממוצע תימצא נוכחות של עוף, בשר או דג בכל שעות היממה, אבל בכמות קטנה יחסית לזו של הפחמימות והירקות באותה הארוחה, והם לא נוהגים לאכול מוצרי חלב.

מוצרי חלב
מועצת החלב ממליצה על צריכת 3 מנות חלביות ביום. הועד של מועצת החלב מונה 18 חברים, מתוכם 13 קשורים ליצרנים, מפתיע שהם הצליחו להתאפק מלהמליץ על 5 מנות ביום. טוב, זה כבר יכול להישמע לא אמין.
אם לא אוכל חלב מאיפה יהיה לי סידן?
סקרים מראים שככל שמדינה צורכת יותר מוצרי חלב, כך גם שכיחות מקרי אוסטאופורוזיס באותה המדינה עולה ולהיפך. וגם לא נמצא קשר לתורשה. אז לפי ההיגיון, כנראה שלא החלב הוא האחראי לסידן. ויש לכך הסברים שכתב עליהם המון ד"ר אריה אבני - קישורים בסוף הפוסט.
על פי הרפואה הסינית - מוצרי חלב נחשבים למחזקי צ'י, דם ונוזלים בגוף, כלומר, הם מצוינים לאנשים חלשים ורזים שסובלים גם מיובש.
אבל בל נשכח שהסינים דיברו על חלב לא מפוסטר, שהגיע היישר מעטיניה של הפרה/כבשה/עז שמטיילת באחו ומזונה היחיד הוא עשב. החלב של היום יכול להיות קשה לעיכול גם לרזים, חלשים ויבשים.
על פי הרפואה הסינית מוצרי חלב נוטים לייצר לחות וליחה בגוף, זה יכול להתבטא בהשמנת יתר, בליחה, נזלת וסינוסיטיס, אלרגיות, דלקות ופטריות וגינליות, דלקות בשלפוחית השתן, ציסטות ועוד.

אז מה כן?

להוריד כמויות ולדאוג לאיכות.
ישנה טענה שחלב עיזים, כבשים ובפאלו יותר קל לעיכול, לא מצאתי הוכחות לכך, אבל המחלבות שמייצרות מוצרים מחלב זה הן במקרים רבים גם אלה שמגדלות את הצאן והבקר, כך שבד"כ גם דואגות לאיכות טובה יותר של חייהם ומזונם מאשר במקורות הגידול התעשייתיים.
ואפשר גם למרוח טחינה וחומוס על הלחם - המון סידן!

ביצים
אותו עיקרון של הבקר. תרנגולת חופשיה היא תרנגולת רגועה שמייצרת ביצים איכותיות יותר, אמנם החלמון שלה פחות צהוב ומרשים, אבל זה רק בגלל שהוא נטול חומרים שצובעים אותו..

ולעמדת הקרניבורים - בשר, עוף ודגים
אתם לא באמת טורפים. ישנם הרבה הבדלים בין גוף האדם לזה של הטורפים. החשוב מכולם, לדעתי, הוא השוני במערכת העיכול, שלנו ארוכה משלהם בהרבה. בשר, בשל נטייתו להרקיב צריך לצאת כמה שיותר מהר מהגוף, ואם אוכלים ממנו בכמות גדולה מדי, העיכול יהיה ארוך יותר וסביר להניח שתהליך הריקבון יקרה בזמן שהוא עדיין בתוך הגוף.
דוחה, נכון? טורף אמיתי לא היה נגעל...

אז מה כן?

שוב, להוריד כמויות ולדאוג לאיכות.
פרה שטיילה באחו כל חייה וניזונה רק מעשב שהיא ליקטה בעצמה היא פרה בריאה ומאושרת, ובתור המבורגר היא תהיה יותר טעימה ועסיסית. נכון שגם מחירה יותר יקר - אז במקום לאכול 300 גרם שממילא דורשים מהגוף כמות עצומה של אנרגיה לפירוקם, תאכלו 100 גרם. הלחמנייה עליי. אני מבטיחה לכם שיהיה לכם הרבה יותר קל לתפקד לאחר מכן.

כדאי שסדר העדיפויות בבחירת החלבון גם ישתנה:
עדיף דג או ביצה על עוף, ועוף עדיף על בשר

ועדיף מנה אחת של חלבון מהחי ביום.

3. להרבות באכילת ירקות, פרות, דגנים וקטניות

אורגני, בטח שאורגני - למה? כי חומרי ההדברה נועדו להשמיד חיות קטנות, אז ההיגיון אומר שאותנו זה גם יהרוג - אבל לאט.
ואם נניח רגע להיגיון, ישנן הוכחות לקשר בין חומרים כימיקלים שונים לבין עלייה בשכיחות מקרי הסרטן. הדברה היא חומר כימיקלי, ואף אחד עדיין לא הוכיח שהיא לא מזיקה.
כן, גם אני חושבת שכרובית קטנה ב-16 ש"ח זה מוגזם, אז אותה לא אקנה במחלקה האורגנית, אבל כן אקפיד שהירקות העליים, כמו חסה, פטרוזיליה, שמיר, סלרי, בצל ירוק, נענע וכו', יהיו אורגניים, מכיון שאין להם נפח וריסוס בד"כ מגיע לכל חלק בהם. הירוק הטרי והנקי מרעלים של העליים, ידאג כבר להיפטר מהרעלים של הכרובית הלא אורגנית.

תאכלו פחמימות, הגיע הזמן להפסיק לפחד מהן. יש להן סטיגמה נוראית, בעיקר ללחם. דגנים מסייעים לספיגת חומרים רבים, משביעים מאוד ומספקים אנרגיה. על פי הרפואה הסינית הדגנים מחזקים את הטחול, מרגיעים את הנפש, משפרים זיכרון וכושר ריכוז.
צריך רק להיזהר בלבוש של הפחמימה - כשהיא מופיעה בצורת בורקס, עוגות ומאפים היא בעייתית. לחם, למשל, הוא נהדר, כשהוא עשוי משמרים טבעיים (מחמצת טבעית) ולא המתועשים, וכשמכינים אותו רק מקמח ומים, בלי תוספות מיותרות (הצצה ברשימת הרכיבים של לחם רגיל תבהיר לכם את ההבדל).

לדעתי, אין צורך להקפיד על אכילת דגנים מלאים. באף אחת מהמדינות האסייתיות בהן ביקרתי לא נתקלתי באורז מלא. ואורז הוא הלחם שלהם, ככה שאם היה אז הייתי רואה. אצל חלק גדול מהאנשים הדגנים המלאים יכולים להיות קשים לעיכול כמו בשר.
וחוץ מזה שהלא מלאים הרבה יותר טעימים...
את הסיבים הדרושים לגוף תקבלו מהירקות והפרות שתתחילו לצרוך יותר עם השינויים.


ואל תשכחו לזוז - הנעת הגוף היא חלק בלתי נפרד במסגרת הכבוד אליו. אפשר להסתפק בכמה דקות של התמתחויות כמה פעמים ביום, או בהליכה בקצב נעים פעמיים-שלוש בשבוע (לכל אלה שאין להם זמן, תוותרו על שעת צפייה בטלוויזיה, בניגוד אליה, ההליכה מביאה לסיפוק), אחרי שאלה יהפכו לשגרה, בדיוק כמו עם המזון, גם איתם תרצו להתקדם.

לקיחת אחריות משפיעה קודם כל על האינדיבידואל. זו פעולה אגואיסטית שבאפקט הדומינו תהפוך את העולם לטוב יותר - כל שינוי הכי קטן שכל אחד מאיתנו יעשה יכול לתרום לצדק החברתי העולמי - ככל שנהיה יותר נחמדים לעצמינו כך יהיה יותר קל להיות נחמדים לעולם.

קראו לי נאיבית, אבל לדעתי זה אפשרי וזה פשוט מהמם!


The Roots & John Legend - WAKE UP EVERYBODY

קישורים:
האתר הרשמי של הסרט "מזון בע"מ" - http://www.foodincmovie.com/

סיקור הסרט "מזון בע"מ" - http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/919/483.html

מה מסתירים משווקי הבשר והחלב - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/107/689.html

הסרט "מעגל האדיוטים" בצפייה ישירה - http://yes.walla.co.il/?w=/7802/1867277

מה אוכלת הפרה הישראלית - http://www.focus.co.il/page.asp?page=480

"תעזבו את העטינים שלי" - ד"ר אריה אבני - http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=379&cid=49

הארגון לחקלאות אורגנית בישראל - http://www.organic-israel.org.il/index.php

האם האדם הוא צמחוני? http://iamveg.org.il/lifestyle/health/480-health.html



24.9.11

זה הסתיו

מישהו שמחשיב עצמו אתאיסט אמר פעם לחברה שלי, שבמצוקה הוא מיד מתפלל, אפילו שהוא לא מאמין שמישהו שומע. אינסטינקט.

ככה גם בחגי תשרי, כמעט כל מי שאני מכירה, בלי קשר לאמונה שלהם, עושים חשבונות נפש.
המסורת מכוונת אותנו להתנהלות של הטבע בעונה הזו - הסתיו. חשבון הנפש הוא השלכת של הנפש.

עבורי, השנה שחלפה סיפקה כמות מכובדת של חומר לחשבון הנפש השנתי שלי. חומר חדש.
היו המון התנסויות חדשות - לטוב ולרע. דלתות נסגרו, נפתחו והסתובבו, במישור המקצועי והאישי.
ולמדתי, וואו כמה למדתי, על עצמי ועל העולם.
לאלה שצריך היה לסלוח, כבר סלחתי על הרוב (כשאהיה קדושה אסלח על הכל) ואני מקווה שמי שצריך סלח גם לי (מה שלא עשיתי, בחיי שזה לא היה מכוונה רעה).
אפילו כמעט תם ונשלם החלק הקשה ביותר - לסלוח לעצמי.
ויש גם תודות, המון, במיוחד לאלה שנמצאים בחיי, אבל גם לאלה שכבר לא.

אז כן, אפשר לומר שאני די מרוצה מהשנה שחלפה.

התחלה כזאת דרמטית דורשת השמעת שיר כמו "ימים נוראים" של ברי סחרוף
(השיר חדש יחסית אז אין וידאו - אבל מי צריך וידאו כשיש כזה טקסט)


הסתיו הוא העונה המועדפת עליי, אמנם הטבע מצליח לרגש אותי די בקלות, אבל בסתיו יש ערך מוסף - משיא החום והפעילות של הקיץ (יאנג) הכל הופך כאילו ברגע אחד לרגוע ושלו (יין). אני אוהבת את השלב הזה שבו מורגש השינוי, כמו כשהמקרר פתאום מפסיק להרעיש, השקט הרבה יותר עצמתי כשהוא בא אחרי רעש גדול.

איזה לחץ, לרגע חלפה בראשי המחשבה להוסיף תמונה של השקיעה. מילא רגשנות, אבל מה זה כל הדביקות הזאת? בסתיו דווקא קצת יבש...

הסתיו מסמל את סוף עונת הצמיחה. הזמן בו הטבע מתחיל להיפטר מהישן - עלים מצהיבים ונושרים לאדמה וע"י כך מזינים אותה, כדי שתוכל אחרי החורף להצמיח חדשים.

בניגוד אלינו, בני האדם, העצים לא משאירים את העלים על הענפים בכוח, רק בגלל שאולי יהיה בהם צורך יום אחד. הטבע מזכיר לנו שעלינו להיפטר מהישן והמיותר שכבר נבל, כדי לאפשר כניסה של חדש.

זה הזמן למיין, להפריד, לשחרר ולהשליך פסולת - בין אם מדובר ברגשות או בחפצים.

על פי הפילוסופיה הסינית הסתיו משויך לאלמנט המתכת, ואלה האנלוגיות שלו:

איברים פנימיים - ריאות ומעי גס
איבר חישה - אף
רקמה בגוף - עור
רגש - אבל
קול - בכי
טעם - חריף
צבע - לבן
כיוון - מערב

תפקודיהם של המעי הגס והריאות זהים להתרחשות של ההתכנסות והשחרור בסתיו:
המעי הגס אחראי על מיון הרעלים בתוך הגוף ושחרורם החוצה ממנו והריאות שולטות בנשימה - הכנסת אויר והוצאתו.

בטבע המתכת סופגת מיד את הטמפרטורה של הסביבה בה היא נמצאת, כך שגם האיברים המשויכים אליה עדינים יותר משאר האיברים ורגישים מאוד למזיקים חיצוניים, בעיקר של חום וקור.

בעיות הקשורות לאלמנט המתכת יכולות להופיע במהלך כל השנה, אבל במקרים רבים הן מחריפות או מתפרצות בסתיו:

* מערכת החיסון - הריאות אחראיות על זרימת ה"צ'י המגן", שהוא מקביל למערכת החיסונית.
הצ'י המגן זורם בשכבות החיצוניות של הגוף ומגן עליו ממזיקים חיצוניים- רוח ואקלים חם/קר/יבש/לח, כך שחולשה של הריאות מובילה לחולשה של הצ'י המגן, שיתקשה להתמודד עם שינויי מזג האוויר:

נזלת, צינון, התעטשויות, כאבי גרון, שיעול, ליחה

* אלרגיות - אם של דרכי הנשימה ואם על גבי העור, שנחשב לריאה השלישית ברפואה הסינית

* יציאות - עצירויות או שלשולים

* נפש - עצבות, דיכאון והתאבלות מבלי לשחרר, שימת גבולות נוקשים או גבולות פרוצים

הדרך הטובה ביותר להימנע מהתופעות האלה היא להכין את הגוף מבעוד מועד, אבל, אם לא עשיתם את זה עד עכשיו - כנראה שהעצה הזו יכולה לעצבן יותר מלהועיל...

אז אפשר גם לכבות שרפות!

הכי יעיל יהיה ע"י שימוש בפורמולות צמחים שמקלות או מפסיקות את הסימפטומים, מבלי לגרום (בד"כ) לתופעות לוואי, אפשר גם עם דיקור סיני ואפשר גם ע"י תזונה, שאולי לא תצליח לרפא את הצינון, אבל יש סיכוי גבוה שהיא תמנע החרפה שלו:

באופן כללי בסתיו כדאי לאכול מזון שעבר בישול קצר ולהימנע ממזון נא או קר וכדאי לבחור במזון ארומטי לגירוי האף (איבר החישה של המתכת) והתיאבון.

להוסיף מעט מזונות חמוצים להמרצת הפעילות בגוף:
לימון, חומץ, יוגורט, תפוחים, שזיפים.

וגם מזונות חריפים (הטעם של האלמנט) שמסייעים לסילוק ליחה ולהגנה על הריאות:
צ'ילי, משפחת הבצלים, שום, ג'ינג'ר, לפת, כרוב, חזרת, מנטה, צנון.

מזונות נוספים שכדאי להכניס לתפריט בסתיו:
אורז ארוך (בסמאטי), שקדים, אספרגוס, ברוקולי, סלרי, מלפפון, אגס, בננה, תפוח.

לסובלים מיובש בכל הרקמות - בשפתיים, באף, בעור, בגרון מלווה בצמא ועצירות:
טופו, חלב סויה, תרד, אגס, תפוח, אצות, שקדים, בוטנים, שומשום, דבש, ביצה, מוצרי חלב.

לסובלים מליחה ונזלת:
כדאי להימנע מרשימת המזונות ליובש, מלבד התפוח והאגס' ולהוסיף מזונות מיתר הרשימות כאן למעלה.


ואולי הסבתא הלכה קצת רחוק עם הסוודר, כי לא ממש קר עדיין, אבל שימו משהו על הצוואר שלא ייתפס לכם מהרוחות המפתיעות של הסתיו.

מאחלת לכולם מכל לבי, שנה טובה, מתוקה ודביקה, לפחות כמו השיר הזה :))







18.7.11

השתוקקות מתמדת

וידוי - עד לא מזמן נתקפתי בקרייב למתוק כל שעתיים-שלוש. לפעמים השתקתי את הקרייב עם פרי, תמר או קוביית שוקולד - שזה מאוד נחמד, אבל הקרייב האמתי היה תמיד לעוגיה, אין כמו השילוב המנצח של קמח וסוכר לבנים (אבל בשום אופן לא כזה שמכיל שומן מוקשה, גם לא חלקית!)
אני אוהבת עוגיות מכל הסוגים - עם ריבה, עם שוקולד, סתם ביסקוויט (רק של גטניו), עם שקדים ושאר מיני אגוזים,
אבל העוגיות של "merba" זו התמכרות (סיסטר, קבלי תמונה)


ומכיוון שאני קודם כל אמורה לשמש דוגמה ושנית, אני מעדיפה שלא לתת לדברים מיותרים לנהל אותי, אז החלטתי לספק לסנדלר הזה נעליים והצבתי אתגר - גמילה!
באמת שלא חשבתי שיהיה קשה, הרי אני נגמלתי מסיגריות, אז מה זה כבר לוותר על כמה עוגיות? בקטנה!
אז זהו, שלא... אחרי יומיים כבר הייתי כל כך עצבנית שמצאתי את עצמי נובחת על עוברת אורח שחסמה את המדרגות הנעות בקניון. וכשהבחנתי בהמוני הפוטנציאלים לנביחה שחולפים על פני, הבנתי שהגיע קיצו של האתגר - אני מודה בתבוסה ורצתי לקנות טורטית. נשמע מוכר?

מלבד הקרייב הנפוץ יותר למתוק, קיימים גם קרייבים לחריף, חמוץ, מלוח ופחות שכיח אבל אפשרי, הקרייב לטעם המר.

הגמילה צריכה להתבצע תוך כדי טיפול בסיבה לקרייב, משהו בפנים דורש את הדבר הזה ואם אותו משהו לא יקבל אותו, נעשה לעצמינו יותר נזק מתועלת.

כמובן שהטיפול שאני מעודדת ומודעת ליעילותו הוא ע"י דיקור סיני וצמחים, אבל, כל אחד מחמשת הטעמים/קרייבים שייך לאלמנט אחר מחמשת האלמנטים ובעל תפקוד עם כניסתו לגוף שאם תבינו את בסיסו, אני מאמינה שתוכלו להקטין את הנזק בעצמכם:

כשמופיע קרייב זה מעיד על בעיה כלשהי באיברים השייכים לאלמנט של האותו הטעם - חוסר שלהם שצריך להזין או עודף שצריך לסלק.

הבעיה היא, שבזמן קרייב התחושה היא של חוסר שליטה וצורך לסיפוק מיידי, כך שבד"כ אנחנו פונים לטעם הנכון אבל דרך מזון שעושה בגוף את ההיפך ומחריף את המצב ואיתו גם הקרייב הופך לקיצוני יותר.

אז ככה זה עובד באופן כללי:

הטעם המתוק
שייך לאלמנט האדמה ומשפיע על הטחול
מזין רקמות ונוזלי גוף, מוסיף אנרגיה, מרגיע את הגוף והתכווצויות
מתאים בעיקר במצב של חולשה וחוסר, לכן גם נפוץ יותר בקרב נשים, שהן בעלות נטייה לחוסר דם.
הכבד, למרות ששייך לאלמנט העץ, נדחף כהרגלו בכל סינדרום ועשוי לדרוש את הטעם המתוק לריכוך התכווצויות של הנפש, כמו כעס ותסכול.
מתי לצרוך?
יובש, תחושת קור, אנשים רזים וחלשים
מתי להימנע/לצרוך מעט?
בעודף משקל, בצקות, עודף ליחה ולחות
איפה מוצאים?
רק מתוק - בעיקר בצורה של פחמימות מורכבות - כל הדגנים, קטניות ומוצרי חלב
מתוק עם עוד טעמים - רב הפירות, עגבניה, סלק, פטריות, כרוב, גזר, סלרי, מלפפון, חציל, חסה, תפ"א, קישוא, בטטה, שקדים, אגוזי מלך, קוקוס, דבש ומולסה.
בשימוש מופרז או לא נכון
ליחה, הזעת יתר, כבדות, השמנה ובמצבים מסוימים - ירידה במשקל

הטעם החריף
שייך לאלמנט המתכת ומשפיע על הריאות
מפזר, מניע תקיעות צ'י ודם, מסייע לעיכול ופירוק מזון, סילוק ליחה, מייזע
מתאים בעיקר במינון נמוך כתוספת למזון קשה לעיכול, כמו בשר ומוצרי חלב
מתי לצרוך?
שיעול, נזלת, לחות וליחה, אנשים עצלים וכבדים
מתי להימנע/לצרוך מעט?
במצבי יובש וחום מוגבר (תחושת חום, מיגרנות, עצבנות) לצרוך רק חריפים מקררים - מנטה ופלפל לבן
כל שאר החריפים מחממים מאוד ורצוי לשלבם במינון נמוך עם מזון מקרר
(דוגמאות לקירור בפוסט http://oritzilberman.blogspot.com/2011/06/blog-post.html)
איפה מוצאים?
משקאות אלכוהוליים (נורא מחמם!!), תבלינים - נענע, רוזמרין, שום, בצל, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל חריף, פלפל שחור, שומר, אניס ומיני תבלינים שעושים צורב בלשון, בגרון ובאף
בשימוש מופרז או לא נכון
חימום וייבוש הגוף
תנועתיות יתר בגוף שיכולה לגרום להרס:
כדי להבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה, דמיינו לעצמכם ים רגוע לעומת ים סוער - בים הרגוע ישנם גלים קטנים המשרים רוגע (תנועה קלה), ומתאפשרת תנועה קלילה וזורמת בתוך המים, לעומת זאת בים סוער הגלים חזקים ויוצרים תנועה נטולת שליטה שיוצרת בלאגן אחד גדול.

הטעם החמוץ
שייך לאלמנט העץ ומשפיע על הכבד וכיס המרה
מקרר, מכווץ, אוסף ומחזיק ביחד
מתאים בעיקר למצבים של התפזרות נפשית ומצבי רוח קיצוניים
מתי לצרוך?
לניטרול שומנים בכבד ("שובר" שומנים וחלבונים), לארגון הנפש, בעל יכולת לספוח נזילות בגוף (בריחת שתן, הזעת יתר, שלשול, דימום ועוד)
מתי להימנע/לצרוך מעט?
לחות, כבדות הגוף או הנפש, עצירות.
איפה מוצאים?
רק חמוץ - לימון, ליים, ירקות כבושים
חמוץ עם עוד טעמים - חומץ, שעועית אזוקי, תפוח, ענבים, מנגו, זיתים, עגבניה, יוגורט.
בשימוש מופרז או לא נכון
עשוי לכווץ מדי בלי לשחרר ויוביל לתקיעות

הטעם המלוח
שייך לאלמנט המים ומשפיע על הכליות
מקרר, מלחלח יובש, מסייע לעיכול ומוריד כלפי מטה
מתאים בעיקר לאנשים מתוחים, רזים ועם נטייה ליובש
מתי לצרוך?
לריכוך מסות בגוף, לעצירות, נפיחות וכאב בטן, לחוסר תיאבון ולגרון צורב.
מתי להימנע/לצרוך מעט?
לחות, עודף משקל, עייפות, לחץ דם גבוה
איפה מוצאים?
רק מלוח - מלח, אצות, רוטב סויה ומיסו
מלוח עם עוד טעמים - שעורה ודוחן
בשימוש מופרז או לא נכון
עליית לחץ דם, עודף יוד, השמנה, כבדות, עייפות

הטעם המר
שייך לאלמנט אש ומשפיע על הלב
מקרר, מוריד מטה ומכווץ
מתאים בעיקר לאנשים בעודף (חסונים, קול חזק, גוון עור אדמדם, עודף משקל וכו' )
מתי לצרוך?
דלקות, זיהומים, לחות (פטריות, פארזיטים, נפיחות, פריחות על העור, אבצסים, גידולים, ציסטות, עודף משקל, בצקות, ליחה צהובה)
מתי להימנע/לצרוך מעט?
במצבי חוסר (חולשה, רזון, יובש)
איפה מוצאים?
רק מר - אלפלפה, חסה רומנית, שיפון
מר עם עוד טעמים - בצל ירוק, אספרגוס, סלרי, חסה, פאפאיה, קינואה, חומץ
בשימוש מופרז או לא נכון
מנקז החוצה מאוד בחוזקה עשוי להחליש את האיברים

מה שבאמת חשוב הוא השילוב של כל הטעמים עם דגש על המקומות הרגישים

ואותי עדיין סביר להניח שלא תתפסו בלי merba בבית, אבל הכל בשליטה :)


שוב גנבתי כותרת לפוסט, הפעם מהשיר המהמם של k.d lang:
(ומתחת קישור לוידאו המצוין שלא מאשרים לי הטמעה שלו כאן)


27.6.11

אוף, כמה חם!


לא הצלחתי להתחמק מלכתוב על החום, באמת שניסיתי, אבל זה הנושא הכי חם היום:)
נורא מצחיק איך שבכל שנה כולם מופתעים מחדש מעוצמת החום, כאילו שמתישהו לא היה פה חום מהגהנום בחודשי הקיץ. והנה עכשיו מתחילה לה גם הדביקות הבלתי נסבלת של יולי אוגוסט (לא שספטמבר הוא פיקניק).

אפתח בשיר קיץ בביצוע של הגדולה מכולן - ג'יל סקוט עם ג'ורג' בנסון

אני חייבת להשוויץ, שעבורי ההתמודדות עם החום הופכת פחות ופחות קשה עם השנים. בעבר, כל שהות של למעלה מרבע שעה בחום גרמה לי להסתחרר ושהות ארוכה מאוד אפילו הביאה לאיבוד הכרה. היום אני מסוגלת לעבור תרגול יוגה במשך שעה וחצי בלי מזגן (היוגיסטים לא מאמינים במזגן, חבל - זה הוכח כיעיל) ולצאת מהתרגול אנרגטית.

ברור שזה קשור לרפואה הסינית ולאורח החיים שלי, וכפי שכבר ציינתי בעבר - אני לא מייצגת את סמל הבריאות המושלם.

בהמשך אציין כמה דרכים, מלבד השימוש במזגן, להקלה כמעט מידית על החום, אבל הפתרון הנכון הוא להביא לאיזון מערכתי שיהפוך את האקלים הישראלי לנסבל יותר דרך קבע.

קודם קצת תאוריה

כל עונה נשלטת ע"י אלמנט מתאוריית חמשת האלמנטים, שהיא חדשה יחסית לתאוריית היין והיאנג - "רק" בת 2000 שנה.
התאוריה הזו היא התחלת הפיכת הרפואה הסינית מעבודת פולחן למדעית. המרפאים הבינו שהסיבות למחלות אינן על-טבעיות, וע"י צפייה בטבע הם הבינו את התבניות שלו ויישמו אותן על גוף האדם.

מערכת חמשת האלמנטים מתארת את הקשר בין כל המערכות הפועלות בגוף ע"י שיוכן לחמש איכויות, חמש תנועות וחמישה שלבים במעגל החיים.

הצלחתי למצוא תרשים מאוד צבעוני של המערכת (מוקדש לאחותי הלא ביולוגית, הידועה בכינויה "סיסטר")




הקיץ נשלט ע"י אלמנט האש:
הקיץ הוא שיא החום לכן הוא גם שיא היאנג. ככל שדבר הוא יותר יאנג כך הוא עולה יותר מעלה - כמו להבת האש. זו גם סיבת הימצאותו של האלמנט במיקום הגבוה ביותר במעגל, בכיוון דרום (הצפון קר - יין, לכן מיקומו למטה במפה הסינית העתיקה).

אנלוגיות נוספות של אלמנט האש הן:
צבע - אדום
טעם - מר
איברים פנימיים - הלב והמעי הדק
איבר חישה - לשון
רקמה בגוף - כלי דם
רגש - אושר
קול - צחוק

הבנתם את הרעיון, נכון? אז מה אתם יכולים לעשות איתו עכשיו?
כנראה שלא הרבה...

בכדי להגיע לאבחנה צריך להבין את כל המערכת ולא רק אלמנט אחד והאנלוגיות שלו - בד"כ מעורבים לפחות 2 אלמנטים. האש מחממת ומשפיעה על האיברים המשויכים אליה, וחוסר איזון של אלה משפיע על האלמנטים שהאש בקשר איתם, ואז מעורבים איברים נוספים.
אפשר להסתבך בקלות, אז אולי עדיף שאת האבחנה תשאירו לאלה שלמדו אותה בצורה הנאותה - טפלו בעצמכם:)
הקיץ מבשל אותנו מבפנים ומבחוץ, בדיוק כמו שקורה בבישול סיר עם נוזלים - אם נגביר את האש או שנשאיר את הסיר על אש קטנה לאורך זמן - התכולה והסיר יישרפו.

השפעותיו של החום יכולות להתבטא באזור הראש (אש עולה מעלה) - מיגרנות, פצעים בפה ובלשון, פנים אדומות, עיניים אדומות ושורפות
בעיות עיכול שונות - עצירויות (החום מייבש) או שלשולים (הלחות מלחלחת מדי)
ובעיה נפוצה בישראל - עצבנות, חוסר סבלנות והתפרצויות זעם.

אז איך בכל זאת צולחים את החודשים הקרובים?

הדבר הראשון הוא המזגן - אין ספק שאי אפשר בלעדיו, אבל, חברים, במתינות... אין שום סיבה להגיע לטמפרטורות שאפילו בחורף הישראלי לא קיימות - המעבר בין חום קיצוני לקור קיצוני דורש מאמץ רב ומחליש את המערכות השונות בגוף, שאמורות גם להתמודד עם החום. חוץ מזה, חלקינו סובל מהקור המטורף הזה...

הרגלי שינה - לארגן את הפעילות הדומיננטית בשעות הפחות חמות , להתחיל את היום מוקדם יותר ולסיימו מאוחר מהרגיל, אבל רק במידה שמצאתם דרך למנוחה באמצע, בשעות החמות.
ואם כן נמצאים בחוץ בשעות החמות, בלי קשר לרפואה הסינית, שימו מקדם הגנה!

שתיית נוזלים - נכון שכשחם הכי כיף לשתות משקה מוגז ומפוצץ בסוכר (כ-8 כפיות בפחית!) ו/או תחליפיו, אבל אלה רק גורמים לאיבוד נוסף של מלחים ומינרלים ולייבוש הגוף, כך שזה מאוד מאוד מחמם.
רצוי לשתות משקאות מעט צוננים, כמו חליטות תה קרירות של צמחים כמו נענע, מנטה, לואיזה, לימון (אפשר להוסיף להן מעט סוכר או דבש).
או פשוט להתרגל לשתות מים.

ואחרון חביב - המזון
(הדברים הבאים אינם המלצה, אלא ציטוט מספרות סינית - תעשו עם זה ככל שעולה על רוחכם:))

לפי הרפואה הסינית למזון יש טמפרטורה אנרגטית, אז בקיץ כדאי לאכול יותר מזונות "מקררים" ולא קרים בטמפרטורה של המזגן, שהם לא באמת מקררים את הגוף, מכיוון שהקור שלהם מונע הזעה ושומר על החום בתוך הגוף.
המזון בקיץ צריך להיות קל לעיכול, כך שרצוי שהוא יהיה מעט מבושל/מאודה/"מוקפץ" ומתובל מעט בתבלינים חריפים.
להמעיט במזון כבד כמו מזון שומני, שמנים, גלידות, בשר וקטניות מהזנים הגדולים ולאכול יותר ירקות ודגנים.

דוגמאות למזונות מקררים:
ירקות ירוקים הם בד"כ מקררים - מלפפון, שעועית ירוקה, אפונה, נבטים, סלרי, כרוב, תרד, מנגולד, ברוקולי.
שעועית מאש, אצות, מנטה, לימון.
פירות מאוד מרעננים אבל גם מלאים בסוכר, אז לא להיסחף, 2-3 מנות פרי ביום אמורות להספיק.
פירות מקררים - אבטיח, תפוח עץ ירוק, אגס, ענבים, אפרסק.

לא ידוע לי על מחקרים שנעשו בנוגע ליעילות המזונות המקררים, אבל עדויות של אנשים הן הוכחה מספקת מבחינתי, בד"כ מדווחת הקלה בעומס של החום - אתם מוזמנים לנסות ולדווח לי:)

ולסיום, אני מקדישה שיר לילדים של סיסטר:

22.4.11

הנוסחה לאריכות ימים - חלק 3


והנה זה קורה - החלק על תזונה.

מאחר שחוק הייעוץ התזונתי החדש מגביל אותי, לא אכתוב על הטיפול בבעיות ספציפיות על ידי תזונה. ממילא מעולם לא הייתי בעד טיפול שכזה, אשר דורש שינוי קיצוני בתזונה ואת דעתי על קיצוניות כבר הבעתי די והותר בפוסטים הקודמים. תזונה, מבחינתי, חשובה בעיקר למניעת היווצרות או החמרת מצבים שונים. מאוד חשוב להנות מהאוכל, מה שאומר שחטאים יתקבלו בברכה - אבל במידה!
את הטיפול במחלות נשאיר לדיקור והצמחים, חבל שתתאמצו...

למה בכלל התזונה חשובה?

תנועת הצ'י היא הבסיס של כל תפקודי הגוף - חילוף החומרים, תחושות, מחשבות, רגשות וכו'. צ'י הוא הכח המניע שהכרחי בכל דבר חי. אם הצ'י אוזל או לא מיוצר - אין חיים. מרגע הלידה הגוף שלנו מייצר צ'י חדש ע"י המזון שאנו אוכלים, המשקאות שאנו שותים והאויר אותו אנו נושמים.

בזמן ההתעברות נוצר חומר שמועבר משני ההורים ושמו ג'ינג (JING). כמו המטען הגנטי אחראי הג'ינג על המבנה הגופני שלנו,מצבו ועל הייחודיות של כל אחד מאיתנו. הגוף משתמש בג'ינג בכל פעולה כך שהוא מתכלה עם השנים, מבלי שתהיה לנו האפשרות להגדיל את כמותו ואיתו מתכלה גם הגוף.
כן, כן, המוות הוא הכרחי:))

אבל ישנה אפשרות להגן על הג'ינג המולד מ"בזבוז" מיותר ע"י טיפוח הג'ינג השני שלנו, זה שמרגע הלידה מיוצר בזמן השינה מהצ'י שנוצר בגוף לאחר עיכול המזון, השתיה והנשימה. אם אלה ייצרו מספיק ג'ינג חדש ייעשה פחות שימוש בג'ינג המולד.

מה בתפריט?

על פי ספר הקיסר הצהוב - התנ"ך של הרפואה הסינית , יש לאכול מכל אבות המזון - ירקות, דגנים, קטניות, פירות, דגים, ביצים ובשר. למזונות הקשים יותר לעיכול (פירות ומזון מן החי) יש ערך תזונתי חשוב אך רק במידה ואוכלים מהם במינון נמוך. הירקות והדגנים אמורים להיות המנה העיקרית והבשר הוא התוספת - בדיוק ההפך ממה שאנו רגילים.

כידוע לכולם רצוי להימנע ממזון שומני ומטוגן, אבל גם מזון מתובל מדי וחריף מזיק כמעט באותה מידה. למזון עצמו יש טעם מאוד חזק אשר מטושטש ע"י תבלינים שלא ממש מועילים לגוף. ובדיוק כמו שתהליך גמילה מסיגריות מעורר את חוש הריח, כך גם תהליך הפחתת שימוש בתבלינים מחדד את חוש הטעם וההנאה מהאוכל רק גדלה.

הנחיה סינית בסיסית נוספת, היא הימנעות מאכילת מזון נא וקר, מכיוון שאלה מקררים את הקיבה שחייבת חום גבוה מאוד כדי לבצע את תפקידה כראוי בפירוק הראשוני של המזון. ככל שהמזון יותר מבושל כך קל יותר למערכת העיכול לפרק אותו, מכיוון שהפירוק הראשוני נעשה כבר מחוץ לגוף. בחימום מהיר, הקפצה או אידוי רב הערכים התזונתיים נשארים, הגוף עדיין צריך לפרק אבל הוא לא נאבק.
כמובן שגם מזון חם מדי הוא בעייתי - אנחנו ממש לא רוצים להרתיח את הקיבה מעבר למה שהיא צריכה (מתינות ואיזון כבר אמרתי?)

רצוי לאכול לאט וללעוס את האוכל - לא לבלוע ביסים. לקיבה יהיה קל יותר להתמודד עם מנות קצובות של מזון לעוס מאשר עם גוש גדול שיפול לתוכה.

ואולי ההרגלים הקשים יותר לשינוי - לאכול רק כשרעבים ולהתרכז במזון ולא בטלוויזיה, בעיתון או בספר.

אבל הכי חשוב - תאכלו רק מה שטעים, אם אין הנאה - אין בריאות!

בתיאבון :-)




5.3.11

אריכות ימים - הנוסחה הסינית

הצבתי לעצמי דד ליין של שבועיים בין פוסט לפוסט. זה רק הפוסט הרביעי וכבר אני מפשלת בזמנים, אבל הוצפתי לאחרונה בלא מעט הסחות דעת וגורמים מעכבים (אני, כמובן, פטורה מכל אשמה:)), שאחד מהם הוא כניסה לתוקף של חוק המתיר נתינת ייעוץ תזונתי ע"י דיאטנים קליניים בלבד. אני לא יודעת מה משמעות החוק לגביי, אבל העובדה שייתכן שאסור לי לדבר על תזונה די בעייתית כאשר מדובר על אריכות ימים עפ"י הרפואה הסינית.

אז נכון שתזונה היא חלק בלתי נפרד מהמשוואה לחיים ארוכים, אבל היא רק חלק מהמשוואה. ישנם עוד גורמי מחלה ודרכי התנהגות שמרכיבים את הנוסחה וציות להם מספק ברב מקרים. בכל מקרה, את נזקי התזונה אפשר בד"כ לתקן עם צמחי מרפא ודיקור, ככה שלמרות החוק, אנחנו, המטפלים ברפואה סינית מסודרים:)

הדרך לאריכות ימים קודם כל תלויה באיזון כל המערכות שלנו. והכוונה באיזון אינה לקו ישר (היה יכול להיות מאוד משעמם בעולם...), אלא לשאיפה לאיזון, כלומר, דרך השופעת בעליות וירידות, אך יש לשים לב שהן לא תלולות. קיצוניות בד"כ הופכת לאלימה, גם דבר שנחשב על פי אמות המוסר המקובלות לטוב יהפוך למזיק אם ישתמשו בו מעבר לנדרש. בעצם, לדעתי אפשר לעשות כמעט הכל כל עוד עושים זאת במתינות.

על פי אחד התרגומים של הגורו שלי, בוב פלוס (כן, כן, הגורו שלי הוא אמריקאי ולא סיני) הנוסחה כוללת בתוכה את הכללים הבאים:

סדר יום קבוע ומתון
*
תזונה נכונה
*
איזון נפשי
*
מנוחה הולמת
*
התעמלות סדירה - בעיקר מתיחות
*
עיסוי עצמי
*
תרגול צ'י-גונג
*
שתייה מתונה של אלכוהול
*
מתינות בקיום יחסי מין
*
שימוש בצמחי מרפא סיניים

כמובן שהנוסחה הזו לא מספקת בכל המקרים. ישנם מצבים שאינם תלויים בנו, כמו למשל כוחו של הטבע, שאפילו שאנחנו מתנהגים כאילו המצאנו אותו והוא כאן לשירותינו, אנחנו עדיין רק חלק ממנו ותלויים בו ובהשפעותיו - מזג אויר, חיידקים, וירוסים וכו'. בנוסף, ישנה הקונסטיטוציה של הגוף, כלומר המטען הגנטי שלנו ואיתו הנטייה למחלות מסוימות. בד"כ ציות לכללי הנוסחה לאריכות ימים יעזור לנו להתמודד עם אותם מצבים שעליהם אין לנו שליטה, אבל, לצערי, לא תמיד.

למרות ש(כנראה)לא אדבר על תזונה, הנוסחה ארוכה מכדי שאסביר את כל פרטיה בפוסט אחד, אז כדי שלא נתייאש בדרך ,אכתוב בכל כמה ימים (או שבוע) על נושא אחר.

בינתיים אתם בהחלט מוזמנים להרהר על הרשימה כפי שהיא!