‏הצגת רשומות עם תוויות דיקור סיני. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דיקור סיני. הצג את כל הרשומות

24.9.11

זה הסתיו

מישהו שמחשיב עצמו אתאיסט אמר פעם לחברה שלי, שבמצוקה הוא מיד מתפלל, אפילו שהוא לא מאמין שמישהו שומע. אינסטינקט.

ככה גם בחגי תשרי, כמעט כל מי שאני מכירה, בלי קשר לאמונה שלהם, עושים חשבונות נפש.
המסורת מכוונת אותנו להתנהלות של הטבע בעונה הזו - הסתיו. חשבון הנפש הוא השלכת של הנפש.

עבורי, השנה שחלפה סיפקה כמות מכובדת של חומר לחשבון הנפש השנתי שלי. חומר חדש.
היו המון התנסויות חדשות - לטוב ולרע. דלתות נסגרו, נפתחו והסתובבו, במישור המקצועי והאישי.
ולמדתי, וואו כמה למדתי, על עצמי ועל העולם.
לאלה שצריך היה לסלוח, כבר סלחתי על הרוב (כשאהיה קדושה אסלח על הכל) ואני מקווה שמי שצריך סלח גם לי (מה שלא עשיתי, בחיי שזה לא היה מכוונה רעה).
אפילו כמעט תם ונשלם החלק הקשה ביותר - לסלוח לעצמי.
ויש גם תודות, המון, במיוחד לאלה שנמצאים בחיי, אבל גם לאלה שכבר לא.

אז כן, אפשר לומר שאני די מרוצה מהשנה שחלפה.

התחלה כזאת דרמטית דורשת השמעת שיר כמו "ימים נוראים" של ברי סחרוף
(השיר חדש יחסית אז אין וידאו - אבל מי צריך וידאו כשיש כזה טקסט)


הסתיו הוא העונה המועדפת עליי, אמנם הטבע מצליח לרגש אותי די בקלות, אבל בסתיו יש ערך מוסף - משיא החום והפעילות של הקיץ (יאנג) הכל הופך כאילו ברגע אחד לרגוע ושלו (יין). אני אוהבת את השלב הזה שבו מורגש השינוי, כמו כשהמקרר פתאום מפסיק להרעיש, השקט הרבה יותר עצמתי כשהוא בא אחרי רעש גדול.

איזה לחץ, לרגע חלפה בראשי המחשבה להוסיף תמונה של השקיעה. מילא רגשנות, אבל מה זה כל הדביקות הזאת? בסתיו דווקא קצת יבש...

הסתיו מסמל את סוף עונת הצמיחה. הזמן בו הטבע מתחיל להיפטר מהישן - עלים מצהיבים ונושרים לאדמה וע"י כך מזינים אותה, כדי שתוכל אחרי החורף להצמיח חדשים.

בניגוד אלינו, בני האדם, העצים לא משאירים את העלים על הענפים בכוח, רק בגלל שאולי יהיה בהם צורך יום אחד. הטבע מזכיר לנו שעלינו להיפטר מהישן והמיותר שכבר נבל, כדי לאפשר כניסה של חדש.

זה הזמן למיין, להפריד, לשחרר ולהשליך פסולת - בין אם מדובר ברגשות או בחפצים.

על פי הפילוסופיה הסינית הסתיו משויך לאלמנט המתכת, ואלה האנלוגיות שלו:

איברים פנימיים - ריאות ומעי גס
איבר חישה - אף
רקמה בגוף - עור
רגש - אבל
קול - בכי
טעם - חריף
צבע - לבן
כיוון - מערב

תפקודיהם של המעי הגס והריאות זהים להתרחשות של ההתכנסות והשחרור בסתיו:
המעי הגס אחראי על מיון הרעלים בתוך הגוף ושחרורם החוצה ממנו והריאות שולטות בנשימה - הכנסת אויר והוצאתו.

בטבע המתכת סופגת מיד את הטמפרטורה של הסביבה בה היא נמצאת, כך שגם האיברים המשויכים אליה עדינים יותר משאר האיברים ורגישים מאוד למזיקים חיצוניים, בעיקר של חום וקור.

בעיות הקשורות לאלמנט המתכת יכולות להופיע במהלך כל השנה, אבל במקרים רבים הן מחריפות או מתפרצות בסתיו:

* מערכת החיסון - הריאות אחראיות על זרימת ה"צ'י המגן", שהוא מקביל למערכת החיסונית.
הצ'י המגן זורם בשכבות החיצוניות של הגוף ומגן עליו ממזיקים חיצוניים- רוח ואקלים חם/קר/יבש/לח, כך שחולשה של הריאות מובילה לחולשה של הצ'י המגן, שיתקשה להתמודד עם שינויי מזג האוויר:

נזלת, צינון, התעטשויות, כאבי גרון, שיעול, ליחה

* אלרגיות - אם של דרכי הנשימה ואם על גבי העור, שנחשב לריאה השלישית ברפואה הסינית

* יציאות - עצירויות או שלשולים

* נפש - עצבות, דיכאון והתאבלות מבלי לשחרר, שימת גבולות נוקשים או גבולות פרוצים

הדרך הטובה ביותר להימנע מהתופעות האלה היא להכין את הגוף מבעוד מועד, אבל, אם לא עשיתם את זה עד עכשיו - כנראה שהעצה הזו יכולה לעצבן יותר מלהועיל...

אז אפשר גם לכבות שרפות!

הכי יעיל יהיה ע"י שימוש בפורמולות צמחים שמקלות או מפסיקות את הסימפטומים, מבלי לגרום (בד"כ) לתופעות לוואי, אפשר גם עם דיקור סיני ואפשר גם ע"י תזונה, שאולי לא תצליח לרפא את הצינון, אבל יש סיכוי גבוה שהיא תמנע החרפה שלו:

באופן כללי בסתיו כדאי לאכול מזון שעבר בישול קצר ולהימנע ממזון נא או קר וכדאי לבחור במזון ארומטי לגירוי האף (איבר החישה של המתכת) והתיאבון.

להוסיף מעט מזונות חמוצים להמרצת הפעילות בגוף:
לימון, חומץ, יוגורט, תפוחים, שזיפים.

וגם מזונות חריפים (הטעם של האלמנט) שמסייעים לסילוק ליחה ולהגנה על הריאות:
צ'ילי, משפחת הבצלים, שום, ג'ינג'ר, לפת, כרוב, חזרת, מנטה, צנון.

מזונות נוספים שכדאי להכניס לתפריט בסתיו:
אורז ארוך (בסמאטי), שקדים, אספרגוס, ברוקולי, סלרי, מלפפון, אגס, בננה, תפוח.

לסובלים מיובש בכל הרקמות - בשפתיים, באף, בעור, בגרון מלווה בצמא ועצירות:
טופו, חלב סויה, תרד, אגס, תפוח, אצות, שקדים, בוטנים, שומשום, דבש, ביצה, מוצרי חלב.

לסובלים מליחה ונזלת:
כדאי להימנע מרשימת המזונות ליובש, מלבד התפוח והאגס' ולהוסיף מזונות מיתר הרשימות כאן למעלה.


ואולי הסבתא הלכה קצת רחוק עם הסוודר, כי לא ממש קר עדיין, אבל שימו משהו על הצוואר שלא ייתפס לכם מהרוחות המפתיעות של הסתיו.

מאחלת לכולם מכל לבי, שנה טובה, מתוקה ודביקה, לפחות כמו השיר הזה :))







9.9.11

בין פריון להריון

הסטטיסטיקה אומרת ש 10%-15% מהזוגות לא מצליחים להרות. אם אעשה סטטיסטיקה לסטטיסטיקה אז המקור לאי פריון מתחלק באחוזים, כמעט חצי חצי בין הגבר לאשה (מעט יותר אצל האשה) עם 5%-15% של מקרים בהם הגורם אינו ידוע.

אם מקור הבעיה אצל הגבר, אז בד"כ מדובר על איכות זרע לקויה, שצמחי מרפא סיניים עושים עבודה מצוינת במקרים רבים תוך זמן קצר (כך שאם הזוג צעיר יחסית, לפעמים שווה לחכות 3 חודשים עם טיפולי ההפריות ובמהלכם לבדוק אם הטיפול הסיני מועיל).

אבל אני אתמקד בבעיות שנובעות מהאשה:

עפ"י "מרק", המדריך הרפואי השלם, ישנם ארבעה גורמים עיקריים לאי פריון אצל האישה:

*בעיות ביוץ

*בעיות בחצוצרות - בעיה מבנית או תפקודית

*בעיות בצוואר הרחם

*גורמים אידיופטים (לא מזוהים)

אני לא אוהבת סטטיסטיקות, כי הרי בסופו של דבר המצב הוא פיפטי-פיפטי, או שכן או שלא.

המחשבה שאולי אני בצד הלא נעים של הסטטיסטיקה נורא מלחיצה, וזה בנוסף על הלחץ החברתי שקיים בארצנו הקטנטונת להביא ילדים ומהר. בכלל היום כולם נורא ממהרים. עכשיו בא לי ילד – עכשיו הריון! רגע, שניה, כל הלחץ הזה לא ממש מועיל לתפקוד של הרחם, כמעט כל אשה שלא משתמשת בגלולות נגד הריון תאשר שהרחם והמצב הנפשי לא נפרדים לרגע – למי לא הקדימה או איחרה הוסת בגלל אירוע מלחיץ?

הנתונים הסטטיסטים גם הופכים לפעמים את האישה שמנסה להכנס להריון לרחם מהלך, וההתייחסות לשאר חלקי הגוף, ושלא נדבר על מצבה הנפשי, הופכת להיות מינורית.

הגוף הוא מערכת שלמה שתפקודיה הנפשיים והפיסיולוגיים משפיעים על כל חלקיה.

בניגוד לרפואה המערבית שבה הסטטיסטיקה מאוד חשובה בדרך לאבחנה, אין לסטטיסטיקה ממש רלוונטיות לטיפול ולאבחנה הסינית, מלבד קיומה של האבחנה המערבית, שבהחלט מסייע.

מה שכן, הסטטיסטיקה כמעט תמיד קבועה, אז אני משתמשת בה ככלי עזר בקבלת החלטה, אבל היא לא תקבע אותה.

וכמו שאמר לני קרביץ – זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

נכון שמבחינה סטטיסטית אצל אשה מעל גיל 30, הכל הרבה פחות פשוט מהבחינה הפיזיולוגית , אבל בעידן בו אנו חיים, הבאת ילדים לעולם בגיל צעיר הופכת פחות אפשרית ו/או נוחה. פה אני מוצאת לנכון להוסיף, שבמקום לקוות שירשת את הגנים הנכונים, כדאי להשקיע קצת יותר באורח חיים נכון מגיל צעיר, כדי שהזדקנות הגוף תהיה איטית יותר, ולא, אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לחיות נכון, גם אם את כבר לא פרגית בת 22...

למזלן של המתקשות להכנס להריון הרפואה המערבית מתקדמת מספיק כדי לסייע (אם כי הנזקים שלה לא לגמרי ברורים ומוכחים) והרפואה הסינית מוכיחה את עצמה במקרים רבים גם בשילוב עם הרפואה המערבית וגם כדרך טיפול יחידה.

הטיפול הסיני קודם כל מוריד את רמת המתח הנפשי וע"י כך מסייע לפתיחת חסימות רבות, שאין אפשרות לראותן בכלים המודרניים.

ישנם מחקרים שמראים שהרפואה הסינית משפרת את תפקודי הרחם והשחלות ואת הסביבה בה עוברת הביצית את תהליך הבשלות שלה, וכך באופן עקיף משפרת את איכותה. כמו כן, הטיפול בדיקור הסיני וצמחי מרפא משפיע על עובי רירית הרחם שחשוב להשרשה של הביצית המופרית.

אחד המחקרים שעשה המון באז סביבו, הוכיח ששימוש בדיקור סיני ביום של החזרת העובר בטיפולי הפריה חוץ גופית העלה את הסיכוי להריון.

הטיפול הסיני אינו פולשני והוא אינדיבדואלי - כל אחת והטיפול שנתפר במיוחד עבורה, לכן הפוטנציאל לתופעות לוואי מאוד נמוך.

החלטתי להציג שלושה סיפורי מקרה מנסיוני הקליני, במקום לפרט את כל האבחנות ודרכי הטיפול המערביים והסיניים, שכבר הכל נכתב עליהם, אלא אם תהיה דרישה ואשמח לכתוב על כך פוסט נוסף.

אתחיל עם המטופלת הראשונה שלי בתשלום, שהיא גם המקרה הראשון של אי פריון שבו טיפלתי והצלחתי היתה גבוהה הרבה מעבר למה שציפיתי אז:

נ', בת 30, הגיעה אליי לאחר שנה של נסיונות כושלים וחודש לפני שהתכוונה להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית.

נ' עברה הפלה טבעית מלווה בדימומים וכאבים קשים שהשאירה את חותמה ברמה הנפשית. בבדיקות הורמונאליות נמצא חוסר איזון (יחס הפוך של LH-FSH). נטילת איקקלומין להשראת הביוץ במהלך 3 חודשים לא הועילה. מלבד חוסר איזון זה הכל היה תקין.

טיפלתי בה בדיקור בלבד פעמיים בשבוע. בטיפול השביעי הודיעה לי נ' שבימים הקרובים, עם הוסת, היא תתחיל את הטיפול ההורמונלי המקדים להפריה חוץ גופית, אך הוסת לא הופיעה – היא היתה בהריון. טבעי לגמרי.

בהריון השני כבר לא היה לה צורך בעזרתי.

ק', בת 27, הגיעה אליי לאחר נסיון להרות במשך 10 חודשים.

התלונה העיקרית שלה היתה סטרס נפשי קיצוני שהתבטא בשלשולים, חולשה, רעב קיצוני, חוסר חשק וחוסר מוטיבציה בעיקר סביב הוסת.

הוסת של ק' היתה סדירה ללא כאבים עם זרימה חלשה יחסית. ק' סבלה מהפרשות וגינליות מרובות עם גרד שבמקביל לטיפול אצלי טיפלה בהם עם נרות פולידין.

כבר מהטיפול הראשון היה שיפור משמעותי במצבה הנפשי ואחרי הטיפול השלישי, בניגוד למצב אליו כבר התרגלה, לא הופיע אף סימפטום נפשי או פיסי לפני הוסת.

במהלך סדרת הטיפולים ק' הודיעה לי על כוונתה להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית, אני המלצתי לה שתמתין עוד טיפה – שתתן לטיפול צ'אנס לפחות 3 חודשים, וכך היה.

לאחר 11 טיפולים בדיקור בלבד במשך חודשיים וחצי ק' נכנסה להריון

מ', בת 34, עם שחלות פוליציסטיות, הגיעה אליי לאחר שנה של נסיונות להרות

במהלך השנה של הנסיונות להרות היה נסיון אחד כושל בהזרעה עם טיפול הורמונלי, שני מחזורי שאיבות של ביציות ושלוש הפריות חוץ גופיות שכשלו.

שבועיים לאחר התחלת הטיפול היתה שאיבת ביציות עם החזרת עוברים מופרים שנכשלה, חודשיים לאחר מכן היתה עוד החזרת עוברים מופרים שנכשלה.

חודש לאחר תחילת הטיפול השבועי בדיקור הוספתי למ' פורמולת צמחים שמטרתה היה חיזוק של חומרים שעל פי הרפואה הסינית משפיעים על תפקוד הרחם ובמקביל הגברת התנועה של חומרים אלה בגוף. היה גם שינוי קל בתזונה.

חודש לאחר מכן, כחמישה חודשים לאחר התחלת הטיפול, להפתעתו של הרופא המטפל הרירית היתה עבה באופן משמעותי מהרגיל והיו גם הרבה זקיקים, ברור לכם שבהחזרה הבאה כבר היה הריון, נכון?


ועכשיו הגיע הזמן קצת לחייך - מצאתי ראיה לטפשת הריון, הסוף מאוד מפתיע:

4.8.11

אז למה לי וסטיבוליטיס עכשיו?


כל אישה חוותה או תחווה כאב כלשהו בזמן קיום יחסי מין, אצל 10%-15% מהנשים הכאב הוא קבוע ונקרא וולוודיניה – כאב כרוני באזור איברי המין החיצוניים של האישה (וולווה = פות).

וולוודיניה מאופיין בכאב כרוני שבדרך כלל מופיע רק באזור פתח הנרתיק (= וסטיבול) ואז הסינדרום נקרא וולוודיניה מקומית (בעבר נקרא גם וסטיבולדיניה או וסטיבוליטיס). הכאב מורגש בעיקר בזמן קיום יחסי מין, לפעמים הרגישות כ"כ גבוהה שהכאב לא מאפשר שימוש בטמפון ובמצבים קיצוניים יותר הכאב מופיע גם בלי שום מגע ועשוי להתפשט לאזורים אחרים בפות, בנרתיק ובאגן.

הכאב מתואר ע"י הסובלות ממנו כתחושת בעירה, צריבה כמו שפשוף פצע חשוף, כאב כמו של מכה כחולה, או דקירות באזור.

אחת משמונה נשים סובלת מ
וולוודיניה ובכל זאת, כמעט לא עובר שבוע מבלי שאשמע את אחד המשפטים "הגינקולוג חושב שאני משוגעת", "הייתי אצל המון רופאים ואף אחד לא יודע מה יש לי", "אני מרגישה פגומה" ועוד משפטים המתארים מצוקה נוראית, כאילו לא מספיק שכואב.

עפ"י הרפואה המערבית הגורם ל
וולוודיניה אינו ידוע. קיימים טיפולים קונבנציונליים, כמו פיזיותרפיה, ביו פידבק, משחות אנטי דלקתיות, משחות מאלחשות, טיפול סקסולוגי, אבל אלה לא תמיד מספיק יעילים.

הכאב יכול להיות ראשוני - שמאז הניסיון המיני הראשון היה כאב, או משני - כשהכאב מופיע אצל אישה שחוותה בעבר קיום יחסי מין ללא כאב ובשלב כלשהו בחייה התחילו הכאבים, בד"כ בעקבות דלקת באזור שנגרמה מפטריה, וירוס, טפיל או חיידק, אבל לא תמיד מצליחים להיפטר מהגורם או למצוא אותו תחת עדשת המיקרוסקופ והכאב, מן הסתם, לא פוסק.

כל אחת יכולה לפתח 
וולוודיניה בשלב כלשהו בחייה.

כמעט תמיד הכאב גורם לרגשות אשמה ולירידה בערך העצמי, בשל תחושת הפגימות במרכז הנשיות של הסובלות מהסינדרום, התחושה שהן לא יכולות לספק את אחד הדברים הבסיסיים בניהול מערכת יחסים זוגית והבאת ילדים לעולם. דבר שמשבש מערכות יחסים קיימות או גורם לחשש מלהתחיל אחת.

הסינדרום משבש את חייה של הסובלת ממנו ברמה הפיזית, הנפשית והאישית.

כבר בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, אמרה לי ד"ר אברמוב, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבי"ח "ליס" במרכז הרפואי ת"א, שהדבר שמעניין אותה הוא למצוא דרך לעזור לבנות שסובלות מ
וולוודיניה. אז התחלתי לחקור ולבדוק את הנושא, שקיים עליו מעט מאוד מידע בספרות הסינית, ומאז טיפלתי כבר בעשרות נשים. ברוב המקרים ישנו שיפור משמעותי בכאב ובמקרים רבים היה ריפוי מוחלט.

הטיפול הסיני כולל דיקור בנקודות מרוחקות מהנרתיק (בידיים, ברגליים, קצת בבטן ולפעמים גם בראש), וברוב המקרים מלווה בלקיחת פורמולת צמחי מרפא באבקה, בטבליות או בתמצית.
גם את הטיפול הסיני רצוי לשלב עם לפחות אחד מהטיפולים הקונבנציונליים.

מה זה 
וולוודיניה על פי הרפואה הסינית?
בעיה בזרימה של צ'י, דם ו/או נוזלים של איבר הכבד. ולא, אין צורך לחפש תורם להשתלת כבד ;-) בניגוד לרפואה המערבית שמחלקת את הגוף לחלקים נפרדים, הרפואה הסינית מתייחסת לגוף כאל מערכת שלמה והדגש הוא על תפקוד ולא על חלק פיזי. איבר בגוף אינו חלק בשר נפרד, אלא איבר בעל תפקודים המשפיעים על הפן הפיזי והנפשי. ישנם 12 איברים פנימיים שנחשבים לליבת התאוריה של הרפואה הסינית, ויש בין איברים אלה מערכות יחסים שמשפיעות על כל תפקודי הגוף והנפש.
הגוף שלנו הוא סוג של מערכת צנרת מסועפת של צינורות ותעלות שזורמים בהם דם, נוזלים שונים וצ'י. הצ'י אחראי על התנועה - הוא הבסיס להכל ובלעדיו אין חיים, אי אפשר לראות אותו אבל הוא מאוד מוחשי (אותו מרגישים בזמן החדרת מחט לנקודת דיקור). הצ'י זורם בגוף מכל כיוון ולכל כיוון, ובדרכו משתנה ומשנה. גורמים נפשיים ופיזיים כמו סטרס, מחלה, תזונה, תאונה וכו' יכולים לגרום לשיבוש של הסירקולציה בגוף, שהשפעתה תתבטא בהתאם לנטייה של אותו אדם.
למה דווקא הכבד? מכיוון שחלק ממסלול תעלת הכבד עובר באזור הגניטלי, ובעיה בזרימה של התעלה יכולה לגרום להפרעות רבות באיזור וביניהן גם לכאב.

מה גורם לתחושת הכאב?
כאב תמיד קשור לזרימה לא חלקה, כפי שאומר הפתגם הסיני השימושי ביותר בקליניקה "אם יש כאב - יש תקיעות, אם אין תקיעות – אין כאב".

מה אפשר לעשות?
על ידי תשאול, התבוננות בלשון ובדיקת דופק ניתן למצוא את הסיבה שתוקעת את הזרימה בצנרת - אם הבעיה בזרימת הצ'י או הדם - יש להניע אותם, אם התקיעות היא של נוזלים (הפרשות וגינליות למשל) אז יש ליבש או לשתן אותם, אם יש גורם שמחמם - יש לקרר אותו, אם גורם שמקרר - לחמם אותו, ואם הסיבה היא מחסור של דם או צ'י - יש למלא אותם.

ברגע שהסיבה לתקיעות מתחילה להתפוגג, איתה גם הכאב שוכך ואפשר להתחיל לנשום :-)


לקריאת סיפורי המטופלות - כאן




לא הצלחתי לחשוב על שיר רלוונטי, אז בחרתי בשיר שאני אוהבת במיוחד (אבל בכל זאת אפשר למצוא בו רלוונטיות):

18.7.11

השתוקקות מתמדת

וידוי - עד לא מזמן נתקפתי בקרייב למתוק כל שעתיים-שלוש. לפעמים השתקתי את הקרייב עם פרי, תמר או קוביית שוקולד - שזה מאוד נחמד, אבל הקרייב האמתי היה תמיד לעוגיה, אין כמו השילוב המנצח של קמח וסוכר לבנים (אבל בשום אופן לא כזה שמכיל שומן מוקשה, גם לא חלקית!)
אני אוהבת עוגיות מכל הסוגים - עם ריבה, עם שוקולד, סתם ביסקוויט (רק של גטניו), עם שקדים ושאר מיני אגוזים,
אבל העוגיות של "merba" זו התמכרות (סיסטר, קבלי תמונה)


ומכיוון שאני קודם כל אמורה לשמש דוגמה ושנית, אני מעדיפה שלא לתת לדברים מיותרים לנהל אותי, אז החלטתי לספק לסנדלר הזה נעליים והצבתי אתגר - גמילה!
באמת שלא חשבתי שיהיה קשה, הרי אני נגמלתי מסיגריות, אז מה זה כבר לוותר על כמה עוגיות? בקטנה!
אז זהו, שלא... אחרי יומיים כבר הייתי כל כך עצבנית שמצאתי את עצמי נובחת על עוברת אורח שחסמה את המדרגות הנעות בקניון. וכשהבחנתי בהמוני הפוטנציאלים לנביחה שחולפים על פני, הבנתי שהגיע קיצו של האתגר - אני מודה בתבוסה ורצתי לקנות טורטית. נשמע מוכר?

מלבד הקרייב הנפוץ יותר למתוק, קיימים גם קרייבים לחריף, חמוץ, מלוח ופחות שכיח אבל אפשרי, הקרייב לטעם המר.

הגמילה צריכה להתבצע תוך כדי טיפול בסיבה לקרייב, משהו בפנים דורש את הדבר הזה ואם אותו משהו לא יקבל אותו, נעשה לעצמינו יותר נזק מתועלת.

כמובן שהטיפול שאני מעודדת ומודעת ליעילותו הוא ע"י דיקור סיני וצמחים, אבל, כל אחד מחמשת הטעמים/קרייבים שייך לאלמנט אחר מחמשת האלמנטים ובעל תפקוד עם כניסתו לגוף שאם תבינו את בסיסו, אני מאמינה שתוכלו להקטין את הנזק בעצמכם:

כשמופיע קרייב זה מעיד על בעיה כלשהי באיברים השייכים לאלמנט של האותו הטעם - חוסר שלהם שצריך להזין או עודף שצריך לסלק.

הבעיה היא, שבזמן קרייב התחושה היא של חוסר שליטה וצורך לסיפוק מיידי, כך שבד"כ אנחנו פונים לטעם הנכון אבל דרך מזון שעושה בגוף את ההיפך ומחריף את המצב ואיתו גם הקרייב הופך לקיצוני יותר.

אז ככה זה עובד באופן כללי:

הטעם המתוק
שייך לאלמנט האדמה ומשפיע על הטחול
מזין רקמות ונוזלי גוף, מוסיף אנרגיה, מרגיע את הגוף והתכווצויות
מתאים בעיקר במצב של חולשה וחוסר, לכן גם נפוץ יותר בקרב נשים, שהן בעלות נטייה לחוסר דם.
הכבד, למרות ששייך לאלמנט העץ, נדחף כהרגלו בכל סינדרום ועשוי לדרוש את הטעם המתוק לריכוך התכווצויות של הנפש, כמו כעס ותסכול.
מתי לצרוך?
יובש, תחושת קור, אנשים רזים וחלשים
מתי להימנע/לצרוך מעט?
בעודף משקל, בצקות, עודף ליחה ולחות
איפה מוצאים?
רק מתוק - בעיקר בצורה של פחמימות מורכבות - כל הדגנים, קטניות ומוצרי חלב
מתוק עם עוד טעמים - רב הפירות, עגבניה, סלק, פטריות, כרוב, גזר, סלרי, מלפפון, חציל, חסה, תפ"א, קישוא, בטטה, שקדים, אגוזי מלך, קוקוס, דבש ומולסה.
בשימוש מופרז או לא נכון
ליחה, הזעת יתר, כבדות, השמנה ובמצבים מסוימים - ירידה במשקל

הטעם החריף
שייך לאלמנט המתכת ומשפיע על הריאות
מפזר, מניע תקיעות צ'י ודם, מסייע לעיכול ופירוק מזון, סילוק ליחה, מייזע
מתאים בעיקר במינון נמוך כתוספת למזון קשה לעיכול, כמו בשר ומוצרי חלב
מתי לצרוך?
שיעול, נזלת, לחות וליחה, אנשים עצלים וכבדים
מתי להימנע/לצרוך מעט?
במצבי יובש וחום מוגבר (תחושת חום, מיגרנות, עצבנות) לצרוך רק חריפים מקררים - מנטה ופלפל לבן
כל שאר החריפים מחממים מאוד ורצוי לשלבם במינון נמוך עם מזון מקרר
(דוגמאות לקירור בפוסט http://oritzilberman.blogspot.com/2011/06/blog-post.html)
איפה מוצאים?
משקאות אלכוהוליים (נורא מחמם!!), תבלינים - נענע, רוזמרין, שום, בצל, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל חריף, פלפל שחור, שומר, אניס ומיני תבלינים שעושים צורב בלשון, בגרון ובאף
בשימוש מופרז או לא נכון
חימום וייבוש הגוף
תנועתיות יתר בגוף שיכולה לגרום להרס:
כדי להבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה, דמיינו לעצמכם ים רגוע לעומת ים סוער - בים הרגוע ישנם גלים קטנים המשרים רוגע (תנועה קלה), ומתאפשרת תנועה קלילה וזורמת בתוך המים, לעומת זאת בים סוער הגלים חזקים ויוצרים תנועה נטולת שליטה שיוצרת בלאגן אחד גדול.

הטעם החמוץ
שייך לאלמנט העץ ומשפיע על הכבד וכיס המרה
מקרר, מכווץ, אוסף ומחזיק ביחד
מתאים בעיקר למצבים של התפזרות נפשית ומצבי רוח קיצוניים
מתי לצרוך?
לניטרול שומנים בכבד ("שובר" שומנים וחלבונים), לארגון הנפש, בעל יכולת לספוח נזילות בגוף (בריחת שתן, הזעת יתר, שלשול, דימום ועוד)
מתי להימנע/לצרוך מעט?
לחות, כבדות הגוף או הנפש, עצירות.
איפה מוצאים?
רק חמוץ - לימון, ליים, ירקות כבושים
חמוץ עם עוד טעמים - חומץ, שעועית אזוקי, תפוח, ענבים, מנגו, זיתים, עגבניה, יוגורט.
בשימוש מופרז או לא נכון
עשוי לכווץ מדי בלי לשחרר ויוביל לתקיעות

הטעם המלוח
שייך לאלמנט המים ומשפיע על הכליות
מקרר, מלחלח יובש, מסייע לעיכול ומוריד כלפי מטה
מתאים בעיקר לאנשים מתוחים, רזים ועם נטייה ליובש
מתי לצרוך?
לריכוך מסות בגוף, לעצירות, נפיחות וכאב בטן, לחוסר תיאבון ולגרון צורב.
מתי להימנע/לצרוך מעט?
לחות, עודף משקל, עייפות, לחץ דם גבוה
איפה מוצאים?
רק מלוח - מלח, אצות, רוטב סויה ומיסו
מלוח עם עוד טעמים - שעורה ודוחן
בשימוש מופרז או לא נכון
עליית לחץ דם, עודף יוד, השמנה, כבדות, עייפות

הטעם המר
שייך לאלמנט אש ומשפיע על הלב
מקרר, מוריד מטה ומכווץ
מתאים בעיקר לאנשים בעודף (חסונים, קול חזק, גוון עור אדמדם, עודף משקל וכו' )
מתי לצרוך?
דלקות, זיהומים, לחות (פטריות, פארזיטים, נפיחות, פריחות על העור, אבצסים, גידולים, ציסטות, עודף משקל, בצקות, ליחה צהובה)
מתי להימנע/לצרוך מעט?
במצבי חוסר (חולשה, רזון, יובש)
איפה מוצאים?
רק מר - אלפלפה, חסה רומנית, שיפון
מר עם עוד טעמים - בצל ירוק, אספרגוס, סלרי, חסה, פאפאיה, קינואה, חומץ
בשימוש מופרז או לא נכון
מנקז החוצה מאוד בחוזקה עשוי להחליש את האיברים

מה שבאמת חשוב הוא השילוב של כל הטעמים עם דגש על המקומות הרגישים

ואותי עדיין סביר להניח שלא תתפסו בלי merba בבית, אבל הכל בשליטה :)


שוב גנבתי כותרת לפוסט, הפעם מהשיר המהמם של k.d lang:
(ומתחת קישור לוידאו המצוין שלא מאשרים לי הטמעה שלו כאן)


1.6.11

אם לגברים היה מחזור חודשי

הכותרת הזאת שייכת למאמר שנכתב ב 1978 ע"י הפמיניסטית גלוריה סטיינם. במאמר סטיינם מתארת איך הייתה מתנהלת החברה במצב, היפותטי כמובן, שבו רק לגברים יש מחזור חודשי, ואיך בשל הצורך של גברים להתרברב, רעיון קינאת הפין אותו הגה פרויד היה הופך לקנאת רחם.

העניין הוא, שאם היה לגברים רחם, הצורך להתרברב היה פוחת באופן משמעותי...

למתעניינים, הנה קישור למאמר באנגלית:

לעצלנים, מצאתי המחשה קצרה בוידאו (מצטערת, אין תרגום) - משעשע!



אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית, אפילו שאני יודעת לפתוח סתימות בכיור, לבדוק שמן-מים במנוע ולחנות בצורה מושלמת ברוורס (בניסיון הראשון!). קיימים בי גם צדדים שנחשבים לשוביניסטיים. אבל בעיקר יש לי צדדים נשיים.
אני אישה, שקיימות בה גם יכולות המוגדרות כגבריות ש(בד"כ)חיה איתן בשלום ומשתדלת להשתמש בהן על פי הצורך. אני בהחלט בעד שוויון הזדמנויות, אבל אין לי שום שאיפה או אפשרות להשתוות לגבר. וטוב שכך...
ובתרגום לסינית - אני יין שבתוכו יש יאנג - נורמלי לגמרי. מאוזן.

ההבדלים שקיימים בין גברים לנשים משתקפים מצוין, כמו כל דבר, בתאוריית היין והיאנג - קיצוניים ולכן שונים לחלוטין, ועם זאת קיימים אחד בתוך השני ולכן גם דומים. הגבר הוא יאנגי אבל תמיד יהיו בו אלמנטים ייניים, יותר נשיים ואישה היא יינית עם אלמנטים יאנגיים.

כל התאוריה של היין והיאנג היא יחסית, ככה שאין נכון או לא נכון - התנהלות פיזית/נפשית/מחשבתית יותר קיצונית לצד "ההפוך" אינה מצביעה בהכרח על חוסר איזון, אם הגוף מתפקד טוב והנפש בריאה - אז הכל בסדר.

מה שבטוח הוא שגברים לא יכולים לקבל וסת וללדת. בכל אופן, עדיין לא הומצאה הטכנולוגיה לכך (אולי בגלל הצורך לשמר את קינאת הפין?)

אז למה לגברים אין מחזור חודשי?

טוב, זה ברור, כי אין להם רחם.

אבל, על פי אחד התרגומים של בוב פלוס (הגורו שלי לרפואה סינית), היה רופא סיני בשושלת צ'ינג שהחליט להתייחס לעניין דרך כיווני התנועה בגוף:
הוא טען, שעל פי חוקי הטבע הירח מתמלא ומתמעט ולים יש גאות ושפל, לכן כך פועל גם גוף האדם - כל הזמן נוצרים חומרים חדשים בגוף והישנים צריכים לצאת החוצה - התמלאות והתרוקנות.
האישה היא יין ולכן קשורה לדם (גם הוא יין) שכיוונו מטה. ברגע שהדם החדש מלא הוא יגלוש מטה = וסת, שמטרתה להיפטר מהדם הישן לאחר שנוצר דם חדש. אצל גברים, שהם יאנג מדובר על צ'י (יאנג) שכיוונו מעלה, לכן הוא עולה מעלה לכיוון הפנים וגורם לצמיחת שיער הפנים, וזוהי, לטענתו, הוסת של הגבר.

המממ, תאורייה מעניינת, אבל אני אצמד לעובדה שפשוט אין לגברים רחם...

המטרה שלי בכלל היתה לכתוב על המחזור החודשי של האישה
והנה איבדתי את הגבר האחרון שהתמיד וקרא עד כאן... אבל אם אתה עדיין כאן, אתה מוזמן לקרוא את הדברים בלינק הבא בכדי להגיע לאיזושהי הזדהות עם מה שעובר עלינו:

המחזור החודשי לא אמור להיות סיוט או דרמה, וזה שכמעט כל מי שאת מכירה סובלת, לא הופך את המצב לנורמלי.
אבל אנחנו לא אמורות לסבול מכאבים שמפריעים לתפקוד ומאלצים לקיחת משכחי כאבים, בטח שלא להתחיל לבכות בגלל פרסומת קיטשית בטלוויזיה, ושלא נדבר על הצורך העז להתנפל על אותו אדם שבטעות יצר קשר עין.

קצת מיחושים ואי נוחות הם נורמליים. גם עייפות, אחרי הכל מדובר על תנועה של דם ואיבודו.

הכאבים והסימפטומים המוקצנים עליהם אני מדברת יכולים להופיע לפני, במהלך או בסוף הוסת:
לפני הוסת מדובר על תסמונת קדם וסתית , או PMS (ר"ת ל Premenstrual Syndrome), זהו זמן עם קשת רחבה מאוד של סימפטומים שיכולים להתחיל כמה ימים לפני ובמקרים קיצוניים מתחילים כבר בביוץ, הם פוסקים בד"כ עם התחלת הדימום או יום-יומיים אחרי.
הסימפטומים הנפוצים יותר הם - עצבנות, רגשנות, כאב ונפיחות החזה, כאבי ראש, נפיחות כללית, כאבי גוף, בחילות, שלשולים, עצירויות, סחרחורות, בעיות שינה, כאבי גב ועוד.

סימפטומים בזמן הוסת הם כאבים אופיניים לתקופה זו (בטן, גב, רגליים, ראש וכו'), דימום כבד מדי ו/או שנמשך יותר מדי ימים, דימום מועט גם יכול להיות בעייתי, למרות שרב הנשים שסובלות מזה לא ממש סובלות...

הטיפול בצמחים ודיקור מסייע לאיזון המערכות בגוף, ובהדרגה מפסיק את הכאבים, המיחושים והעצבים.
חלקינו, גם לאחר טיפול ממושך, יישארו רגשניות ו/או לחוצות קצת מעל הממוצע עם השינויים ההורמונליים בזמן המחזור החודשי, אבל לפחות במידת השפיות :)

לאור ההצלחה המוזיקלית בפוסט הקודם, אסיים עם שיר רלוונטי (עם הרבה ריספקט)




17.5.11

מתוסכלים? יופי!

תמיד הייתי קצת מרדנית (לטענת הוריי עד גיל 12 הייתי מלאך, ומאז אני בעיקר מאתגרת...) וכחלק מזה ניסיתי לברוח מתבניות חברתיות מקובלות, עד שהבנתי שהניסיון הזה כבר הופך בעצמו לתבנית, אי אפשר להתחמק מזה - חלק מהיותנו בני אדם הוא להיות שבויים בתוך המון תבניות. הכוונה שלי בתבניות היא לדפוסי התנהגות, הרגלים, עקרונות והשקפות חיים.

בשנים האחרונות הכנסתי את חיי לתוך תבנית שהיתה רלוונטית מאוד להתפתחות שלי כאדם וכמטפלת. ועכשיו פתאום גיליתי שחלק גדול מהתבנית כבר לא רלוונטי, נכנסתי לתוך שיגרה שמכוונת לעתיד שהסביבה מצפה ממני לממש יותר ממני. ייתכן שבסופו של דבר אגלה שזהו כן העתיד אליו אני מייחלת, אבל הדרך לשם חייבת להיות שלי ומשהו חייב להשתנות.

אבל עכשיו? בגילי המופלג? מאיפה מתחילים כדי לשנות?


התבניות מגנות עליי - הן שומרות על איזושהי וודאות, וכשהן לא באמת שלי, הן נותנות אשליה של הסרת אחריות, ככה שממש קשה לוותר עליהן, מכיוון שלהרפות ממשהו שכבר הפך לאמונה שהוא הכי טוב עבורי יכול להרגיש כמו לוותר על חלק ממני.
התבנית ממכרת.
אבל אני חושבת שהצורך בשינוי תבניתי מראה על תנועה חיובית בחיים, אנחנו גדלים ומתבגרים ואיתנו משתנים הצרכים שלנו. תבנית מנוגדת לצורך תעורר תסכול וחוסר סיפוק.

למשל במצב שבו נכנס לחיי דבר שהצבתי כמטרה, אבל למרות נוכחותו אני לא מצליחה להגיע לסיפוק, אז לאחר מספר פעמים בהן אאשים את הדבר או הסביבה בקשיים שלי ואת עצמי בכישלון, כדאי אולי להבין שהבעיה אינה אני או הסביבה (אפילו אם הסביבה היתה ממש לא בסדר...) הבעיה היא התבנית שלא מתאימה.

דוגמה טובה לתבנית לא מתאימה בחיי הייתה לימודים. מעולם לא נהניתי ללמוד, תמיד עשיתי את המינימום הנדרש, תוך השתעממות בלתי נלאית שלוותה בתחושת כישלון. עד שהתחלתי ללמוד רפואה סינית, ולמרות כל השנים שחלפו מאז, ההתרגשות שלי, אם מרכישת ידע נוסף או מטיפול ועזרה לאנשים, רק מתעצמת.

אני ואני ואני - איך התבנית מתקשרת לרפואה הסינית?

עצם ההגעה לטיפול הוא כבר שינוי תבנית כלשהי, אבל אני נתקלת לא מעט בקושי של המטופלים בשינוייים היותר יומיומיים, כמו תזונה ופעילות גופנית. פתאום יש צורך לחשוב לפני שעושים פעולה אוטומטית (כמו לאכול מנת שווארמה עם צ'יפס) אנחנו מוותרים על יצירתיות בדברים הקטנים בחיים וחבל. אבל אל דאגה, במהלך הטיפול השינוי הופך להיות קל יותר. עוד מעט אסביר איך ולמה.

ניסיתי לתרגם את התבנית לפילוסופיה הסינית, אבל זהו עניין כל כך מורכב, שכנראה מכיל את כל הפילוסופיה בתוכו, לכן אתמקד בדבר שגורם לנו בד"כ לרצות בשינוי - התסכול וחוסר הסיפוק.

ברפואה הסינית מדובר על 12 איברים פנימיים, המחולקים לשישה זוגות של איברי יאנג ואיברי יין ולכל זוג איברים יש את ההשלכה הנפשית. מצב נפשי יכול להשפיע על מצב פיזי ולהפך, זהו מקרה הביצה והתרנגולת - לא ממש משנה מי בא קודם, מכיוון שהטיפול הסיני תמיד מבוסס על האספקט הפיזי - על ידי צמחים ודיקור. לעתים שילוב של דיבור על הבעיה חשוב (ישנם מקרים שהוא יקשה על האדם עוד יותר), אבל את זה אני משאירה לאנשי מקצוע אחרים שהתמחו בכך.

האיברים בגוף מייצרים שבעה רגשות: כעס; אושר; חשיבה; חרדה; עצב; פחד; שוק. כל אחד מהרגשות האלה (אין הפרדה בין מחשבה לרגש) משקף את מצב האיברים השונים. אם אחד מהרגשות האלה הופך להיות מוקצן או אלים, הוא יפגע בתפקוד האיברים הפנימיים (במונחים של הרפואה הסינית ולא המערבית כמובן!).

הכבד הוא זה שמייצר את הכעס, לכן התסכול מרצונות לא ממומשים משויך אליו. הוא שולט בזרימת צ'י ודם בגוף לכיוונים הנכונים, וזהו תפקידו גם באספקט הנפשי - שליטה על היכולת לתכנן את החיים לכיוונים הנכונים. בעיה בזרימת הכבד יכולה לגרום לנו להתכוונן לעבר מטרות לא מדויקות לנו או להוביל לחוסר יכולת למציאת כיוון בחיים.

כיס המרה, בן זוגו היאנגי של הכבד, כמו ברפואה המערבית אחראי על שחרור מרה בזמן עיכול מזון, ובאספקט הנפשי הוא אחראי על קבלת החלטות והוצאה לפועל של תכניות הכבד, כיס מרה חזק מייצר אומץ ויכולת ליזום ולבצע שינוי. בעיה באחד מתפקודי כיס המרה תוביל לחוסר החלטיות, חוסר מוטיבציה לשינוי או לקבלת החלטות לא נכונות.

ואם הנפש שלכם לא צועקת מספיק חזק בכדי שתשימו לב לצורך בשינוי, הגוף כבר ייתן אותותיו במגוון רחב של סימפטומים, שהשכיחים יותר מבינהם הם מיגרנות, כאבי צוואר וגב, צרבות, בעיות עיכול, ואצל נשים גם בעיות שונות באזור הוגינלי.

במקרים רבים צריך להניע משהו מבפנים כדי לפעול ולשחרר, בעיקר במצבים שיש הבנה וראיית הבעיה ללא יכולת לפעול. לא רק על פי ניסיוני עם מטופלים אני יכולה להעיד על כך, אלא גם על עצמי, שאמנם לאירועי החיים הייתה השפעה לא מועטה ו"נפלו המון אסימונים", אבל הטיפול שהתחלתי בדיקור נתן לי את הדחיפה לפעול לשינוי.

התבניות משמשות מטרה ויעד לחיים ולסיפוק הצרכים היומיומיים והגדולים יותר. הן חשובות, אבל חשוב גם לרענן אותן מדי פעם, רק כדי להרגיש שאנחנו באמת חיים :)