Please visit my new website 

http://www.orit-zilberman.com/

מוזמנות/ים לבקר באתר החדש שלי:

https://orit-zilberman.wixsite.com/chinese-medicine-heb

וולוודיניה / וסטיבוליטיס

(for english click here)

כמעט כל אישה חוותה או תחווה במהלך חייה כאב בפות, אצל כ 15% מהנשים הכאב הוא קבוע ונקרא וולוודיניה - כאב כרוני באזור איברי המין החיצוניים של האישה (וולווה = פות).

• הכאב בדרך כלל ממוקד בפתח הנרתיק (וסטיבולום) ואז הסינדרום נקרא וולוודיניה מקומית (בעבר נקרא גם וסטיבוליטיס או וסטיבולדיניה).
• הכאב יכול להתפשט ולהופיע באזורים נוספים כמו פי הטבעת והמפשעות.
• אופי הכאב יכול להיות צורב, דוקר, שורף, תחושת חתך או תחושת אי נוחות באזור הפות, שהוא כולל את השפתיים החיצוניות, הדגדגן ופתח הנרתיק.
• הכאב יכול להופיע במגע מיני, בהחדרת טמפון ובהפעלת לחץ על האזור, כמו ברכיבה על אופניים או לבישת ג'ינס צמוד. לפעמים הכאב מופיע בלי מגע ישיר.
• הכאב יכול להיות ראשוני, שתמיד היה נוכח, או משני, שהופיע אצל אישה פתאום לאחר שכבר היה מגע מיני ללא כאב.
• ברוב המקרים ערכה העצמי של הסובלת מוולוודיניה מאוד נמוך ומתלווה לכך התחושה שמשהו בסיסי פגום בה, וכתוצאה מכך ישנה גם פגיעה במיניות.
• לא נמצא גורם לסינדרום, ישנן רק השערות להופעתו.

כמה מילים עליי

את ההתמחות שלי בוולוודיניה ובוסטיבוליטיס התחלתי בשנת 2007 בעקבות פגישה עם ד"ר ליאורה אברמוב, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבי"ח ליס.

מכיוון ששיטות הטיפול המערביות לא מספיק יעילות במקרים רבים, התחלנו לשתף פעולה בטיפול בסינדרום.

התחלתי ללמוד ולחקור את התופעה, וגיליתי שאין לה כמעט אזכור בספרות הסינית המתורגמת. 
במהלך השנים האחרונות, לאחר טיפול בעשרות מקרים, הצלחתי להבין את תהליך הטיפול בסינדרום על פי הרפואה הסינית, וכתבתי מאמר המסכם 8 שנות ניסיון קליני, זה המאמר המקצועי הראשון שנכתב על הטיפול בוולוודיניה על ידי הרפואה הסינית והוא פורסם באוקטובר 2015 ב: The journal of Chinese medicine (למעבר למאמר לחצי כאן)

לאחרונה פורסם פיילוט מחקרי שנעשה באוניברסיטת אילינוי, שיקאגו, ארה"ב בהשתתפות 36 נשים שאובחנו עם וולוודיניה ועל פיו הדיקור יעיל בהפחתת הכאב וסייע בהעלאת התפקוד המיני של נשים אלה (למעבר למקור למחקר לחצי כאן).

מניסיוני בקליניקה, ברוב המקרים חל שיפור בעוצמת הכאב וכמו כן שיפור באיכות החיים, מכיוון שסימפטומים אחרים, כמו הפרעות עיכול, מיגרנות, בעיות הקשורות למחזור החודשי ועוד, שהיו קיימים עוד לפני שהגיעו אליי לקליניקה, רופאו או שעצמתם פחתה באופן משמעותי.

הטיפול ברפואה הסינית אינו פולשני והוא אינדיבידואלי - נתפר אישית לכל מטופלת בדיוק מרבי, דבר שמקטין את הסיכוי לתופעות לוואי.

הטיפול נעשה ע"י דיקור סיני בנקודות הממוקמות בעיקר בידיים וברגליים (מתחת למרפק/ברך) וע"י שימוש בפורמולות צמחי מרפא סיניים. לעתים אני ממליצה על שינויים הדרגתיים בתזונה ובאורח החיים. ככל ששיתוף הפעולה של המטופלת גבוה יותר כך גם סיכויי הצלחת הטיפול גבוהים יותר.

הקישור למאמר המלא על וולוודיניה ווסטיבוליטיס- כאן

הקישור לסיפורי המטופלות  כאן

Vulvodynia 

Most women have or will experience some pain during sexual intercourse, with 10%-15%  of women the pain is constant and is called Vulvodynia – chronic pain in the external genitals of a woman.

Vulvodynia is characterized by chronic pain that appears in the vulvar region, usually only in the vaginal opening (vestibule), and then it is called localized Vulvodynia (also known as Vulvar Vestibulitis and Vestibuldynia) while in severe cases the pain can also extend to the anus and other areas along the pelvic (generalized Vulvodynia). The pain occurs mainly during sexual intercourse. Sometimes the sensitivity is so high that the pain does not allow the use of tampon and in more extreme cases the pain occurs even without any contact to the affected area

The pain is often described as a burning sensation as if rubbing an open wound or stubbing of the area.

One in eight women suffer from Vulvodynia and yet, hardly a week goes without hearing phrases like "the gynecologist thinks I'm crazy", "I went to see so many doctors and none of them knows what I have", "I feel flawed", and many other phrases describing terrible distress, as if the pain itself was not enough.

According to western medicine the cause for Vulvodynia is unknown. The conventional treatments that exist are physiotherapy, bio feedback, anti-inflammatory ointments, anesthetics and sexology therapy. These treatments however, are not always effective.

Vulvodynia is considered primary, when the pain is felt with the first sexual experience. It is secondary, when a woman who experienced sexual intercourse without pain, and at some point in her life begins to feel the pain, usually following a vaginal inflammation caused by fungus, virus, parasite or bacteria that was not treated properly or at all.

Any woman can develop Vulvodynia at some point in her life.

Almost always the pain causes guilt and a decrease in self-esteem, due to a feeling of being damaged. It may affect a woman's ability to be intimate with her partner or even from having children. This can disrupt existing relations or causes concerns for starting a new one.

The syndrome disrupts the life of the woman suffering from it on every level – physical, mental and personal.

During our first conversation, Dr Liora Abramov, head of sex therapy clinic in Lis maternity hospital, Tel Aviv, Israel, commented to me that she was concerned with finding a way to help women suffering from Vulvodynia. From then I began to explore the subject in depth, which in the Chinese medicine literature is not emphasized. I have since treated dozens of women. Most cases showed significant improvement and many cases were completely cured.

The Chinese therapy I use includes acupuncture in points that are far from the genitals (hands, feet, abdomen and head), and in most cases supplemented with oral herbal formula and some nutritional changes.

There is no difficulty in combining the Chinese treatment with the conventional one.

Vulvodynia in the Chinese medicine view

Vulvodynia according to Chinese medicine theory is mainly a problem of the free flow of Qi, blood and\or fluids of the Liver organ. But there is no need to find a donor for liver transplant ;-) unlike conventional medicine that divides the body into separate parts, Chinese medicine treats the body as a whole system and the emphasis is on function rather than a physical part. An organ in the body has a function that affects the physical and mental aspects. There are 12 internal organs that are considered the core of the Chinese medicine theory, and relationship between these organs is what affect all functions in the body.

Our body can be compared to a branched piping system where blood, various fluids and Qi flows through its channels. Qi is responsible for every movement – it is the basis of everything and without it there would be no life, it cannot be seen but is very tangible (it is felt when needle is inserted in acupuncture point). The Qi flows through the body from any direction and in any direction, and on it's way varies and changes. Mental and physical factors like stress, illness, nutrition, accident etc. may disrupt the circulation in the body. in accordance with the tendency of each person the disruption would influence on the body, in this case the tendency is the genitals.

Part of the route of the liver's channel goes through the genitals, and a problem of the liver's function may cause many disorders along it's route, one of them is vulvar pain.

The cause of the pain

Pain is always associated with disrupted free flow, as in the Chinese saying "when there is pain there is no free flow, if there is no free flow there is pain"

What can be done?

By asking questions, tongue observation and pulse measuring it is possible to find the cause for the stagnation in the free flow: if the problem is qi and blood stagnation than they should be moved, if the stagnation is of fluids (vaginal discharges for example) than they should be drained or dried. If there is too much heat – it should be cooled, too much cold should be warmed and if the cause is deficiency of qi and blood, they should be restored.

Once the cause for that stagnation begins to fade, the pain decreases and one can begin to breathe J

  

?GOT MILK

בשנה שעברה לקראת חג השבועות נערכה מיני מלחמה בין מתנגדי החלב למתנגדי המתנגדים. הוויכוח נסוב בעיקר סביב השאלה אם זו אכן מסורת או סתם קונספירציה של יצרני החלב. אני לא ממש רוצה להיכנס לוויכוח הזה, אבל מה שכן, החג שהסמלים הזכורים לי ממנו כילדה הם בעיקר שיבולת בשדה, פירות יבשים וטנא הפך לחג החלב.

אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולכתוב כמה עובדות, בתקווה שיגרמו לשבעת המינים להיות יותר דומיננטים על שולחנות החג שלכם, כי מהבדיקות שלי, החלבון מן החי החמור ביותר לבריאות הגוף, הוא של החלב ומוצריו. זה גם החלבון שהאמונה הרווחת היא שהוא החשוב מכולם ובכל גיל.

כבר למעלה מעשור שאני לא צרכנית גדולה של חלבון מהחי: מוצרי חלב לא עושים לי טוב, ביצים לא עושות לי את זה, בשר בקר לא הצלחתי ללעוס (עשה לי צמרמורות בחיך) ועוף אילצתי את עצמי לאכול אחת לשבוע -שבועיים כי האמנתי שזה בריא וחשוב. את דיירי הים מאוד אהבתי ואכלתי את רובם.

בעקבות חשיפה לכמה סרטים, הרצאות ולא מעט תמונות קשות, החלטתי להפסיק לצרוך גם את המעט חלבון מן החי שצרכתי.

מכיוון שהמחויבות המקצועית שלי היא בריאותית בלבד, אז הטפה מוסרית לא רלוונטית. לכן אתמקד כאן במחקרים שנעשו ושנוגעים לבריאות בלבד.

חוץ מזה, אני עדיין רק טבעונית חלקית, או חטיבעונית (בחוץ אני עדיין נופלת במלכודת המתוקים), אז הזכות שלי להטפה מוסרית בטלה.

בכדי לוודא שאני לא עושה לעצמי נזק, החלטתי לבדוק לעומק את משמעות הפסקת אכילת החלבונים מן החי, וגיליתי שכל עוד אני דואגת לאכול מנה לא גדולה במיוחד של חלבון צמחי כל יום, לא רק שאני לא מזיקה, אני אפילו עושה לעצמי טובה ענקית. ובתוקף מקצועי, אני מרגישה צורך גם להפיץ את זה.

האדם הוא היונק היחיד שצורך חלב בבגרותו ועוד של זן אחר, אז לפני העובדות והמחקרים, אני פונה להיגיון הבריא שנמצא (אני מקווה) אצל כל אחד - האם חלב של חיה ששוקלת כמה מאות ק"ג ושהמבנה הפיזיולוגי שלה שונה משלנו באמת יכול להזין אותנו?

פרה מייצרת חלב כדי להזין את העגל שלה, בדיוק כמו שאישה מייצרת חלב בכדי להזין את התינוק שלה.

דרך אגב, עשב הוא המקור התזונתי הטוב ביותר לתחזוק עצמות הפרה הכבדות, שמחזיקות את אותם מאות הק"ג שלה, לא חלב...

את השינוי שלי התחלתי (כמו ביל קלינטון) בקריאת הספר "מחקר סין" שנכתב ע"י הביוכימאי ד"ר קולין קמפבל. המחקר נערך ע"י אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת. מחקר זה נעשה בסין במשך שני עשורים ומראה ששכיחות המחלות הכרוניות גבוהה יותר בקרב אנשים שהרבו לצרוך חלבונים מן החי.

הנתונים הסטטיסטים שמוצגים בספר מאוד מרשימים, אבל כולנו יודעים כמה קל להטות נתונים לתוצאה הרצויה.

הדבר שהרשים אותי ביותר היה תוצאות המחקר שנעשה על שתי קבוצות של חולדות: לשתי הקבוצות הוזרק אפלטוקסין, שזה חומר שגורם לסרטן הכבד. קבוצה אחת צרכה תזונה שהכילה 20% קזאין (חלבון שמהווה 87% מחלבון חלב פרה) והקבוצה השנייה צרכה תזונה שהכילה 5% קזאין. כל החולדות בקבוצה הראשונה גססו מסרטן הכבד וכל החולדות בקבוצה השנייה שרדו והיו פעילות ובריאות (בניסויים אחרים שנעשו עם סוגים שונים של חלבון צמחי לא התקבלו אותן התוצאות).

לא יודעת מה אתכם, אבל אותי ממש משכנעת תוצאה נדירה זו של 100% מול 0% . 

ואז, כשכבר הייתי ממש משוכנעת, גיליתי את האתר של  מחלקתהתזונה של אוניברסיטת הרווארד, בו הם מדגישים שהם מסתמכים על מחקרים מדעיים בלבד ללא מעורבות פוליטית כלשהי, ובאותה הפיסקה  הם יוצאים כנגד משרד החקלאות האמריקאי, שלפני כשנתיים החליף את פירמידת המזון המפורסמת ב"צלחת שלי", לא שהם מנסים לרמוז שהצלחת הזאת מכורה מראש...

לעומתם, החוקרים של הרווארד ממליצים על "צלחת אכילה בריאה":

במקום כוס החלב של משרד החקלאות מוקמה כוס מים עם המלצה להמעיט בצריכת מוצרי חלב.

באחד המאמרים נכתב שקיימות הוכחות מעטות, אם בכלל, שצריכת מוצרי חלב יכולה למנוע אוסטאופורוזיס או שברים.

(לפני כן היה כתוב שלא נמצאה יעילות לחלב ומוצריו מלבד אולי לכיסו של היצרן, אבל המשפט הזה הוסר מאז, כנראה שאי אפשר להתחמק לגמרי מהפוליטיקה).

עפ"י החוקרים של הרווארד, חלב, למרות היותו הדבר הראשון שרובנו נחשוב עליו בהקשר לסידן, הוא רק אחד ממקורות רבים אחרים לסידן, ביניהם ירקות בעלי עלים ירוקים כהים וקטניות.

חוקרי הרווארד אומרים שחלב ומוצריו הם אכן מקור נוח לסידן, אבל כרגע המינון האופטימלי של סידן ליום אינו ברור ועדיף להימנע מצריכה מוגברת של חלב ומוצריו, קודם כל בגלל שרוב האנשים צריכים יותר ויטמין די ופחות סידן ממה שניתן לקבל בשלוש כוסות חלב ביום. דבר שני, צריכת חלב ומוצריו מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השחלות והפרוסטטה.

הסיבה השלישית היא הכמות הגדולה של שומן רווי שיש במוצרי החלב והסיבה הרביעית היא אי סבילות (ולא אלרגיה!) ללקטוז, שאחוז ניכר מהאוכלוסייה הכלל עולמית סובל ממנה ברמות שונות של עוצמה (זו הסיבה שהיוגורט, גם אם החיידקים הטובים שבו הצליחו לשרוד, לא רק שלא מעביר את הנפיחות בבטן, אלא גם מחריף אותה).

החוקרים מוסיפים ואומרים שעבור מי שאינו יכול לעכל חלב ומוצריו, או שמכל סיבה אחרת מחליט שלא לאכול אותם ישנן אופציות טובות אחרות.

למאמר המלא על הסידן וחלב לחצו כאן.

ישנו גם הספר של ד"ר אריה אבני "שוטי החלב", או זה שפורסם ברשת "עזבו את העטינים שלי"  שבו הוא, בין השאר, מפריך את האמונה הרווחת שערכו של החלב גבוה בשל היותו מקור לחיזוק עצמות, מכיוון שחלב עשיר בזרחן שמפריע לספיגת סידן. ד"ר אבני מציג מחקרים וסקרים שמראים את הקשר בין תריכת חלב לבין מחלות שונות ואלרגיות. הוא גם פרסם את הרכב מזונה של הפרה הישראלית די דוחה ולא נשמע מזין במיוחד. לא בדקתי את זה בעצמי, אבל אני מניחה שאם זו לא היתה אמת כבר היו תובעים אותו מזמן.

ואחרונה חביבה - הרפואה הסינית

כידוע האסיאתים לא נוהגים לצרוך מוצרי חלב. טוב, ככה זה כש - 90% מהם מאבדים את היכולת לעכל לקטוז אחרי גיל שנתיים. בשנים האחרונות עם החשיפה למערב יש שינוי במצב הצריכה, אבל לא מצאתי סקרים ומחקרים הקשורים לזה.

בבתי החולים בסין בהם התמחיתי לא ממש שמו דגש על תזונה, היתה רק האזהרה שחזרה על עצמה כמו מנטרה - להימנע מאוכל שומני, חריף ומתובל, ולא לאכול גלידה.

על פי מקורות שמתייחסים לתזונה עפ"י הרפואה הסינית, יש לחלב לא מפוסטר (!) ערכים טובים לריפוי מחלות ספציפיות. אבל בשום מקום לא ראיתי שהוא מומלץ למניעה ולצריכה באופן קבוע.

ולכו תשיגו חלב לא מפוסטר...

אז מה כן לאכול?

קודם כל, המחקרים מראים שמעט חלב ביום לא מזיק לבריאות, כך שלא חייבים להתנזר מחלב ומוצריו אלא רק לקצץ בכמויות.

בכלל, יש המון תחליפים טעימים ומזינים, שעליהם כתבתי בפירוט בפוסט "השינוי"

בשיא הכוח

שואלים אותי, או יותר נכון, שואלות (רוב הגברים מבוהלים מכדי לשאול) די הרבה על טיפול בבעיות פוריות אצל גברים, בעיקר לאחרונה בעקבות הסרט של אורלי וגיא. אז ריכזתי את התשובות לפוסט.

כשגבר נבהל מהטיפול בעצמו ובמקביל המערכת מעודדת טיפול באישה ולא טורחת להציע או לחקור דרכים חלופות, אפשר להבין את הבחירה למלא כוסית בזרע פעם אחת (במקרה הטוב). אבל זה בא על חשבון האישה שאותו גבר חולק את חייו עמה.

אני ממש לא נגד טיפולים הורמונליים והפריות, להפך, אני חושבת שזה דבר נפלא וגם מטפלת בנשים שעוברות טיפולים אלה, אבל לדעתי, כדאי לפנות לטיפולים האלה רק לאחר שנוסו גם דרכים אחרות. מדובר בטיפול יקר ואגרסיבי עם השלכות, גם אם אינן מידיות וחמורות כמו במקרה של אורלי. 

כ-15% מהזוגות לא מצליחים להרות וב-40% ממקרים אלה מקור הבעיה הוא במערכת הרבייה של הגבר.

תא הזרע הוא תא רבייה ארוך וצר המורכב מראש שמכיל את המטען הגנטי וצוואר וזנב שאחראים על התנועה שלו.

הזרע נוצר באשכים, וגבר ממוצע מייצר כ-200 מיליון זרעים מדי יום, אשר תהליך הבשלתם אורך כעשרה שבועות לפני שהם יוצאים מהגוף בתוך נוזל הזרע.

כדי לאפשר הפריה, הגבר צריך להשאיר כ-40 מיליון זרעים בנרתיק האישה בזמן קיום יחסי מין, בתקווה שאחד יצליח לחדור לביצית ולהפרותה.
נרתיק האישה מאוד חומצי ולכן רוב הזרעים לא שורדים בו, הניצולים הם אלה שהצליחו לנתב דרכם לרחם דרך צוואר הרחם ורק אחד יצליח להפרות את הביצית.

איכות תקינה של תא זרע נמדדת על פי ארבעה פרמטרים:
כמות - למעלה מ-1.5 מ"ל של נוזל זרע
ספירה - יותר מ- 40 מיליון זרעים
תנועה - יותר מ- 50% מהזרעים נעים במרץ
מורפולוגיה - יותר מ- 14% מהזרעים בעלי מבנה וצורה תקינים

אבל לפי מחקרים, שכיחות אי פריון נמצאת בערכים נמוכים בהרבה מאלה וזרעם של גברים רבים מצליח להפרות ביצית, למרות שאיכותו נמוכה מה"נורמלית".

הגורמים לירידה באיכות הזרע:
גורמים סביבתיים - קיימת ירידה באיכות הזרע במאה האחרונה, בשל חשיפה למזהמים סביבתיים עוד ברחם האם ובחיי היום יום, השכיחים בהם הם חומרים כימיים במזון ובאוויר, תרופות, סיגריות, מריחואנה, אלכוהול.
טמפרטורה נמוכה חשובה לייצור תקין של זרע, אורח חיים שגורם להעלאת הטמפרטורה באשכים (רכיבה על אופניים, בגדים צמודים, אמבטיות חמות, קרינה של המחשב והטלפון הניידים וכו') מוריד את איכות הזרע.

גיל -כן, כן, גם השעון של הגברים מתחיל לתקתק אחרי גיל 30 ואיכות הזרע יורדת.

בעיות פיזיולוגיות - ואריקוצלה (בצקת של וריד האשך), חסימות של הצינורות שמובילים את הזרע, גידולים, זיהומים, שפיכה הפוכה, אשך טמיר, ייצור נוגדנים.

בעיות הורמונליות ובעיות בתפקוד המיני - אימפוטנציה, שפיכה מוקדמת.

האבחנה תתבצע ע"י אורולוג לאחר ניסיונות כושלים להרות ומבלי שנמצאה בעיה אצל האישה, באמצעות בדיקה גופנית, בדיקות דם, שתן ודגימת זרע ובמקרה הצורך יבוצעו גם בדיקות גנטיות.
הטיפולים שהרפואה המערבית מציעה הם הליכים ניתוחיים ו/או תרופות.

ומה הסינים עושים?

לאורך כל ההיסטוריה של הרפואה הסינית התקיימה התעסקות מרובה סביב כוח הגברא והספרות מלאה בעדויות, אבחנות וטיפולים. גם תחום פריון הגבר לא הוזנח.

על פי הרפואה הסינית, חוסר פוריות של גברים, כמו אצל נשים, מקורו בד"כ בבעיה בכליות, מכיוון שהבסיס לפוטנציאל מלא להפריה תלוי בתפקודן.
בהעדר אמצעים טכנולוגיים, הרפואה הסינית התפתחה על יד התבוננות, הסקת מסקנות וניתוחים תאורטיים, כך שהידע הוא קליני ולא פיזיולוגי, וזיהוי מחלות נעשה על פי תבניות ולא כפי שאנחנו מכירים ברפואה המערבית, בבדיקות מעבדה.
לכן תפקודי האיברים השונים רחבים בהרבה מאלה שמוכרים לנו מהרפואה המערבית.

מתפקודי הכליות על פי הרפואה הסינית:
שליטה בנוזלים - הפיכת הנוזלים לשתן.
אחסון ג'ינג - ג'ינג הוא חומר גנטי שנולדנו איתו והוא אחראי על התפקוד הגנטי שלנו - איכות ביציות וזרע, יכולת רבייה. הג'ינג אחראי לגדילת הגוף ולדרך בה יתפתח ויזדקן.
שליטה בעצמות וייצור מוח עצם.
מתבטא גם באוזניים ובפתחים התחתונים (פתח השופכה ופי הטבעת).

הג'ינג מתבזבז בכל פעולה יומיומית שאנחנו עושים ואצל גברים הוא מתבזבז בעיקר בשפיכה, כך שמינון גבוה מדי שלה (מינונים מומלצים תוכלו למצוא כאן), אורח חיים מזיק או מחסור מולד יכולים להוביל לחולשת כליות, שתוביל לבעיות פוריות.
קיימים שני גורמים נוספים לבעיות פוריות של הגבר על פי הרפואה הסינית:
האחד, הוא הצטברות של לחות חמה באזור האגן, שמתבטאת בדלקות שונות באיבר המין ובאגן ובד"כ ניתן לטפל בהן ע"י טיפול אנטיביוטי.
והשני, הוא תקיעות של צ'י ודם שמתבטאת בחסימות של מעברי הזרע מולדות או שהתפתחו עם השנים, בהן ניתן לטפל בד"כ ע"י ניתוח.

איך לטפל?
מכיוון שהזרע מאוד רגיש להשפעת כימיקלים, הפעולה הראשונה שיש לעשות היא להימנע מהם במזון, בשתייה ובסביבה (אין להפסיק נטילת תרופות ללא אישור הרופא המטפל!).

הטיפול הסיני בחוסר פוריות של גברים מתמקד בנטילת צמחים כדי לחזק את הכליות ולתמוך בסילוק הלחות (גם אם נלקח טיפול תרופתי).
הטיפול בדיקור תמיד מועיל ובעיקר במצבים של חסימות, אבל עיקר הטיפול יהיה בצמחים.

וכמובן, שינוי אורח החיים - להוסיף פעילות גופנית, לישון טוב ולהוריד הילוך בקצב החיים.

כאמור, ייצור זרע חדש לוקח כחודשיים וחצי, כך שטיפול צריך להמשך לפחות 4-6 חודשים כדי שיראה שינוי משמעותי. זה נשמע הרבה זמן, אבל זה בערך ממוצע הזמן שעל אישה לעבור טיפולי הפריות כדי להרות.
אז לא שווה לפחות לנסות?

פעם, לפני האינטרנט, חבר "מבין במוזיקה" סיפר לי שהשיר Here Comes Your Man של ה Pixies נכתב על הרגשתו של בחור בזמן צירי הלידה של בת זוגו, כך שהיה לי ברור שזה השיר שיחתום את הפוסט.
ואז בדקתי בגוגל. מסתבר שהשיר נכתב בכלל על רעידות אדמה.

טוב, תינוק זה סוג של רעידת אדמה בחיים, לא?

סוף לנדודים

כמעט כל אחד חווה קשיי שינה כלשהם בחייו, באחד או יותר מלילות תקופה, שבה הראש היה מאוד טרוד והמחשבות לא אפשרו שינה.

ישנם אלה שאצלם בעיית השינה היא כרונית ולא משנה כמה הם ממוטטים, תהליך ההרדמות שלהם יכול להמשך כמה שעות. חלקם מתעוררים לפנות בוקר, לפעמים בדיוק באותה השעה ויש את אלה שמתעוררים מספר פעמים במהלך הלילה בגלל חלומות טורדניים וסיוטים או סתם ככה, בלי סיבה.

נודדי השינה המנוסים, בד"כ כבר קיבלו את מר גורלם ובמקום להילחץ מהדקות שעוברות, שכפי שהם יודעים רק מרחיק את המוח שלהם ממצב שינה, הם זורמים עם המצב - בוהים בטלוויזיה, קוראים ספר, אוכלים, עובדים.
גם לעצבנות, לחוסר הסבלנות ולעייפות שלהם במהלך היום, הם והסביבה שלהם נאלצים להסתגל.

את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי ממטופלת (היי מ' :-)) שלאחר לידת בנה, השינה שלה השתבשה. מ' כמעט קיבלה את זה כעובדה, לאחר שכל הנשים איתן היא דיברה על כך אמרו לה שככה זה, אחרי הלידה מפסיקים לישון.
יש איזושהי נטייה לחשוב שאם דבר קורה להרבה אנשים אז ככה זה, אני מאוד שמחה לנתץ את הסברה הזאת, זה ממש לא עובד ככה. אם משהו לא נוח לכם - הקשיבו לעצמכם וטפלו בו.

אחרי לידה באמת ישנה נטייה לשינוי הרגלי השינה, אם בגלל שהתינוק הופך לשעון מעורר אנושי ואם בגלל שהגוף מותש אחרי הריון ולידה (הסבר לקשר לנדודי שינה בהמשך), וגם השינוי הקיצוני של החיים יכול לגרום למתחים שיפריעו לשינה, אבל ברוב המקרים ניתן לטפל בזה ולהשיב את השינה למקומה.

הנה דוגמה למה שעובר בראש של אדם שלא מצליח להירדם:

לא קיים זן חי שאינו זקוק לשינה, כולם ישנים, ולאחר עשרות שנות מחקר עדיין לא לגמרי ברור לחוקרים למה אנחנו ישנים, ישנן הרבה תאוריות שמבוססות על מחקרים אלה, והדומיננטית מבינהן היא שהמוח דורש את זה כדי שהתפקודים הפיזיים והנפשיים ביומיום יהיו תקינים.
כמה צריך לישון?
גם לא ברור, הצורך בשינה משתנה עם הגיל ובין אדם לאדם. רוב המבוגרים מרגישים שהם זקוקים ל 6-8 שעות שינה וזה כנראה תלוי באיכות השינה. תינוקות, ילדים ומתבגרים זקוקים להרבה יותר, כנראה כדי להתפתח טוב יותר, אבל גם זה לא וודאי. מעט מדי שעות שינה מקצרות חיים, אבל כנראה גם עודף שלהן יעשה את אותו הנזק.

אני יכולה להמשיך לבלבל אתכם עם כל המידע (שבחלק גדול סותר את עצמו) שאספתי על מחקרי השינה, אבל בשביל מה? השורה התחתונה היא שכולנו צריכים ורוצים לישון.

מתי הקושי לישון נחשב לנדודי שינה?

כשישנה פגיעה באיכות ובכמות השינה שמפריעה גם לתפקוד היומיומי, מבלי שיימצא גורם חיצוני שמפריע לשינה כמו תקופה של מתח נפשי, שתיית משקאות מעוררים ומשתנים, כאב פיזי או כל גורם אחר שאם ייפסק השינה תחזור לעצמה.

ומה אומרים על זה הסינים?

בשביל זה אחזור רגע לתאוריית ה Yin-Yang:

תאוריה זו התפתחה בעקבות צפייה במחזוריות הטבע ונועדה להראות שיש קשר בין כוחות מנוגדים אחד לשני. התאוריה מסבירה את מערכות היחסים בטבע ובכלל.
 ה-Yin וה-Yang יוצאים אחד מן השני וקיימים אחד בתוך השני ויחד עם זאת הם הפכים ושונים לחלוטין.

הצבע השחור מסמל את ה-Yin והלבן את ה-Yang. ה -Yin משתייך לקור, מנוחה, התכנסות וחושך ו-Yang לחום, תנועה החוצה ומעלה ולאור.

גם היממה נחלקת ל-Yin ול-Yang - תחילת היום הוא Yang שמגיע לשיאו בצהריים, קצת לפני שמשתנה והופך ל-Yin אחה"צ, ששיאו ברגע הכי חשוך ביממה, קצת לפני הזריחה שהיא שוב החזרה ל-Yang.

ה-Yin וה-Yang כל הזמן מתקשרים אחד עם השני, ומכיוון שאיזון תלוי בתנועה מתמדת, הם לא יתקיימו רק בתקיעות מוחלטת, כשאין כל תנועה, שזה מן הסתם, המוות.
ככה שהלילה חייב לבוא אחרי היום ומאותה סיבה המנוחה חייבת להגיע אחרי הפעילות (ולהפך!). זו מחזוריות שאם לא תתאפשר, עשויה להיווצר תקיעות שתוביל לקיצור החיים.

השינה, לפי הראייה הסינית, היא שקיעה של החלק היאנגי של הלב, בתוך Yin הגוף.
הנפש, שמייצגת את מצבנו הרגשי והמנטלי באופן כללי, משויכת ללב (על האספקטים הנפשיים השונים כתבתי בפוסט "מתוסכלים? יופי!"), כל הפרעה רגשית או מנטלית יכולה להוביל לחוסר שקט של הנפש ולהפריע לYang לשקוע מטה, שזה יפריע להירדם ו/או יגרום לאדם להתעורר במהלך הלילה.

הגורמים הנפוצים לנדודי שינה עפ"י הרפואה הסינית: 

אש שמגבירה Yang ומחלישה Yin - יכולה להיווצר מדאגה, כעס, ותזונה לא נכונה בשעות מאוחרות.

חוסר בחומרים של הגוף שמסייעים לYin לעטוף את ה-Yang ולעגן אותו מטה - יכול להיווצר מדאגה, עבודת יתר - מנטלית או פיזית ולידה.

איך פותרים את הבעיה?

יש לאבחן מה גורם ל Yang להישאר למעלה במקום לשקוע מטה ולטפל בו, כמו תמיד (מבחינתי), עם צמחים, דיקור ואורח חיים מאוזן.

תמיד מבקשים ממני טיפים לשיפור מצבים, אבל מניסיוני, זה לא מספיק יעיל.
כדי ליצור שינוי צריך לוודא שהוא מתחיל מהבסיס. כל דרך אחרת שוות ערך לטאטוא מתחת לשטיח, והרי המקום שם בסוף ייגמר והכל יגלוש מהצדדים.

כמה עצות להתחלת השינוי:

דאגו שהארוחה האחרונה תהיה קלה לעיכול (ירקות ודגנים מבושלים) והימנעו מלאכול בשעות הקרובות לשינה.
הוסיפו לחייכם פעילות קבועה שמרגיעה - הליכות, יוגה, טאי צ'י, טיפול נפשי, גם חוג אמנותי כלשהו יכול לעשות את העבודה.

ולסיום, בכל זאת טיפ קטן:
נסו לשנות את הפוזיציה של השינה - שכבו על צד ימין עם רגליים מכופפות מעט, יד ימין מכופפת לפני הכרית ויד שמאל מונחת על ירך שמאל. כך הלב נמצא במיקום הגבוה ביותר והדם יכול לזרום ממנו בחופשיות והקיבה בתנוחה האידאלית להורדת המזון מטה.

עכשיו הגיע הזמן לישון, לא?

נכון שזה לא ממש שיר ערש, אבל אותי השיר הזה מאוד מרגיע ומרדים - לילה טוב :-)

Tom Waits - Time

השינוי

אחת השאלות הראשונות שנשאל כל מי שלא צורך חלבון מן החי היא "אז מאיפה אתם מקבלים חלבון וסידן?"
התשובה מאוד פשוטה - מכל שאר המזונות (האמיתיים, אם אתם שואלים אותי:))

מאז ומתמיד אומרים לנו שבלי סידן יתפוררו לנו העצמות והשיניים ושסידן יש רק בחלב.
כפי שהסברתי בפוסט הקודם - זו אמת, אבל חלקית.

גם בפוסט הזה הסתמכתי על אותם המקורות מהפוסט הקודם, שהם האמינים ביותר בעיניי, בשל חוסר השייכות שלהם לאחד מתאגידי המזון - חוקרי האוניברסיטאות הרווארד, קורנל ואוקספורד.

אז מה זה בכלל סידן?
זהו מינרל שתפקידיו העיקריים הם בניית עצמות ושיניים, סיוע בתהליך קרישת הדם, וויסות קצב הלב והעברת מסרים עצביים. 99% מהסידן נמצא בעצמות ובשיניים והאחוז הנותר נמצא בדם וברקמות השונות.
הגוף מקבל סידן בשתי דרכים:
האחת מהמזון והשניה מהעצמות עצמן - בחוסר של סידן ברקמות ובדם, הגוף משאיל סידן מהעצמות בתקווה שבהמשך החוסר יתמלא, מה שלא קורה בד"כ.

סידן אפשר למצוא בירקות עליים ירוקים ובסוגים שונים של שעועית יבשה.

נכון שצריכת סידן על בסיס יומיומי חשובה לבריאות העצם ולמניעת אוסטאופורוזיס, אבל בלי פעילות גופנית, וכמות מספקת של הויטמינים K ו D, כנראה שתצטרכו לסמוך בעיקר על הגנים שירשתם.

פעילות גופנית - שרירים חזקים לוחצים על העצמות וכך שומרים ואפילו מעלים את רמת הצפיפות שלהן ובנוסף, שרירים חזקים מחזיקים טוב יותר את הגוף וכך מונעים נפילות ואיתן שברים של עצמות.
אז חשוב לחזק כל שריר סביב כל עצם בגוף (יוגה כבר אמרתי?)

לויטמין D יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאות העצם, הגוף שלנו מייצר את הויטמין בזמן חשיפה לשמש, אבל מכיוון שהיום רובינו לא נחשפים לשמש (ואם כן אז עם מקדם הגנה שחוסם את ייצור הויטמין), ההמלצה היא לקחת תוספים של הויטמין.
(וכפי שכתבתי בפוסט הקודם, אמנם הוא נמצא בחלב אבל כדי להגיע לכמות הנדרשת יש לצרוך כמות גדולה מדי של מוצרי חלב שמעלה את הסיכון למחלות אחרות).

גם ויטמין K משפיע על צפיפות העצם וגם הוא נמצא בירקות עליים ירוקים (מקבלים שניים באחד!). עפ"י חוקרי הארווארד מנה אחת של בורוקולי ביום מספקת לגוף את הכמות שהוא צריך.

ויטמין A (רטינול) נוטה להשאיל סידן מהעצם ולהפריע לתפקוד של ויטמין D, כך שכדאי להמעיט בצריכתו - הוא קיים במוצרי חלב, חטיפי אנרגיה, דגני בוקר ומולטיויטמינים.

מכיוון שההסבר על סידן יצא יחסית קצר, אני מרשה לעצמי להוסיף קצת על חלבונים, שחשובים גם למצמצמים במוצרי חלב וגם למצמצמים בבשר, דגים וביצים.

אפילו שכולנו מבינים שהוא בעל חשיבות מאוד גבוהה, קיים מעט מאוד מידע על חלבון, וחלק ממידע זה הוא ההמלצות לצריכה היומית שהן 0.8 גרם על כל ק"ג בגוף, כלומר, אדם ששוקל 60 ק"ג צריך לאכול 48 גרם חלבון ביום.

מחסור בחלבון יכול לגרום לאיבוד מסת שרירים, בעיות בגדילה, חולשה של מערכת החיסון, חולשה של הלב ומערכת הנשימה ובמקרים קיצוניים - מוות.

חלבון מלא מכיל את כל חומצות האמינו הנדרשות לבניית חלבון חדש. חלבון מן החי הוא חלבון מלא, בעוד שחלבון מהצומח אינו מלא, כך שנדרש לאכול מספר סוגים שלו בכל יום כדי לקבל את כל חומצות האמינו הנדרשות.

נכון שבנתח סטייק ששוקל 160 גרם יש 40 גרם של חלבון מלא, שזו כמעט הכמות היומית הנדרשת, אבל יחד איתו תקבלו גם 38 גרם שומן ש-14 מהם שומן רווי, וזה יותר מ-60% מעל הכמות המומלצת ליום.
אז אני לא סגורה על הערך שיש לכל החלבון המלא הזה, אם הוא גורם לגוף להתמלא בשומנים שסותמים לו את העורקים.

מה שחשוב הוא המכלול ולא בידוד של החומרים.

עפ"י חוקרי הרווארד, חלבון צמחי שנמצא בקטניות (שעועית יבשה, עדשים וכו'), דגנים מלאים ואגוזים הוא בחירה מצוינת ובנוסף, חלבון זה יספק ויטמינים, מינרלים וסיבים בריאים.

ד"ר קמפבל (אוניברסיטת קורנל), מחבר הספר "מחקר סין" סיכם את זה במשפט אחד - אכלו כאוות נפשכם ממגוון גדול של מזונות מן הצומח, מלאים ולא מעובדים.

ואיך אפשר לכתוב על חלבון בלי להוסיף כמה מילים על פולי סויה ומוצריהם (טופו, חלב, אדממה):
הסויה מהווה חלבון מלא בכמות קטנה יחסית והיא אכן טובה לפעילות הלב ולכלי הדם, בעיקר בגלל שהיא מהווה תחליף לחלבון מהחי שהוא פחות בריא.
אבל בסויה יש איזופלבונים שהם אסטרוגן צמחי, ועבור מי שלא אוכל מוצרי סויה על בסיס יומיומי מגיל צעיר, עדיף לא להגזים איתם ולאכול 2-4 מנות בשבוע.
המחקרים לא מראים שכמות גדולה מכך יכולה לעזור, אבל עד היום גם לא הוכיחו שכמות כזאת לא יכולה להזיק.

ולכל המסתבכים עם האוכל הכי פשוט, הנה כמה לינקים לאתרים מוצלחים עם המון מתכונים מעולים:
טבעוניות נהנות יותר
http://www.sivfood.com/
שני צמחוני - ynet
משחקת באוכל
vegansky

היה לי מעניין וחשוב ללמוד את הנושא, אבל אני בכלל מסיפור אחר :-)
הפוסט הבא חוזר לרפואה הסינית!

David Bowie - Changes

?GOT MILK

לקראת חג השבועות נערכה מיני מלחמה בין מתנגדי החלב למתנגדי המתנגדים. אני לא אוהבת מלחמות - אז עכשיו אומר את שיש לי להגיד, אחרי החג ובטיימינג שלי, שמה לעשות, אצלי הוא בד"כ בעיכוב ביחס לעולם :-)
אבל אשמח לקרוא את התגובות של כולם - של המסכימים, המתנגדים והלוחמים כאחד!

כבר למעלה מעשור שאני לא צרכנית גדולה של חלבון מהחי: מוצרי חלב לא עושים לי טוב, ביצים לא עושות לי את זה, בשר בקר לא הצלחתי ללעוס (עשה לי צמרמורות בחיך) ועוף אילצתי את עצמי לאכול אחת לשבוע -שבועיים כי האמנתי שזה בריא וחשוב. את דיירי הים מאוד אהבתי ואכלתי את רובם.

בעקבות כתיבת הפוסט "רעב לחופש" שעוסק בתעשיית המזון, החלטתי, לאחר דחייה של מספר חודשים, לצפות ב"הרצאה החשובה ביותר", אותה הרצאה של גארי יורופסקי שלמעלה מ- 200,000 אלף ישראלים כבר צפו בה. דחיתי את הצפייה כמו רבים אחרים, כי היה לי נוח לעצום עיניים.

אבל אז ראיתי את ההרצאה וכצפוי, המון דברים השתנו.

בכדי לוודא שאני לא עושה לעצמי נזק, החלטתי לבדוק לעומק את משמעות הפסקת אכילת החלבונים מן החי, וגיליתי שכל עוד אני דואגת לאכול מנה לא גדולה במיוחד של חלבון צמחי כל יום, לא רק שאני לא מזיקה, אני אפילו עושה לעצמי טובה ענקית. ובתוקף מקצועי, אני מרגישה צורך גם להפיץ את זה.

מכיוון שהמחויבות המקצועית שלי היא בריאותית בלבד, אז הטפה מוסרית לא רלוונטית. לכן אתמקד בפוסט הזה במחקרים שנעשו ושנוגעים לבריאות בלבד.

חוץ מזה, אני רק טבעונית חלקית, או חטיבעונית (בחוץ אני לפעמים נופלת למלכודת המתוקים והקפה – אם ניסיתם פעם לשתות קפה עם חלב סויה בטוח תצליחו להבין אותי), אז הזכות שלי להטפה מוסרית בטלה.

מהבדיקות שלי, החלבון מן החי החמור ביותר לבריאות הגוף, הוא של החלב ומוצריו. זה גם החלבון שהאמונה הרווחת היא שהוא החשוב מכולם ובכל גיל, לכן בחרתי לפנות לו פוסט משלו.

האדם הוא היונק היחיד שצורך חלב בבגרותו ועוד של זן אחר, אז לפני העובדות והמחקרים, אני פונה להיגיון הבריא שנמצא (אני מקווה) אצל כל אחד - האם חלב של חיה ששוקלת כמה מאות ק"ג ושהמבנה הפיזיולוגי שלה שונה משלנו באמת יכול להזין אותנו?
פרה מייצרת חלב כדי להזין את העגל שלה, בדיוק כמו שאישה מייצרת חלב בכדי להזין את התינוק שלה.

דרך אגב, עשב הוא המקור התזונתי הטוב ביותר לתחזוק עצמות הפרה הכבדות, שמחזיקות את אותם מאות הק"ג שלה, לא חלב...

את השינוי שלי התחלתי (כמו ביל קלינטון ולאנס ארמסטרונג) בקריאת הספר "מחקר סין" שנכתב ע"י הביוכימאי ד"ר קולין קמפבל.המחקר נערך ע"י אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת. הוא נעשה בסין במשך שני עשורים ומראה ששכיחות המחלות הכרוניות גבוהה יותר בקרב אנשים שהרבו לצרוך חלבונים מן החי.

הנתונים הסטטיסטים שמוצגים בספר מאוד מרשימים, אבל כולנו יודעים כמה קל להטות נתונים לתוצאה הרצויה.
הדבר שהרשים אותי ביותר היה תוצאות המחקר שנעשה על שתי קבוצות של חולדות. לשתי הקבוצות הוזרק אפלטוקסין, שזה חומר שגורם לסרטן כבד. קבוצה אחת צרכה תזונה שהכילה 20% קזאין (חלבון שמהווה 87% מחלבון חלב פרה) והקבוצה השנייה צרכה תזונה שהכילה 5% קזאין. כל החולדות בקבוצה הראשונה גססו מסרטן הכבד וכל החולדות בקבוצה השנייה שרדו והיו פעילות ובריאות. (בניסויים אחרים שנעשו עם סוגים שונים של חלבון צמחי לא התקבלו אותן התוצאות).


לא יודעת מה אתכם, אבל אותי תוצאה נדירה זו של 100% מול 0% ממש משכנעת.

ואז, כשכבר הייתי ממש משוכנעת, גיליתי גם את האתר של מחלקת התזונה של אוניברסיטת הרווארד, בו הם מדגישים שהם מסתמכים על מחקרים מדעיים בלבד ללא מעורבות פוליטית כלשהי, ובאותה הפיסקה הם יוצאים כנגד משרד החקלאות האמריקאי, שלפני כשנה החליף את "פירמידת המזון" המפורסמת ב"צלחת שלי", לא שהם מנסים לרמוז שהצלחת הזאת מכורה מראש...

לעומתם, החוקרים של הרווארד ממליצים על "צלחת אכילה בריאה":

במקום כוס החלב של משרד החקלאות מוקמה כוס מים עם המלצה להמעיט בצריכת מוצרי חלב.
באחד המאמרים נכתב שקיימות הוכחות מעטות, אם בכלל, שצריכת מוצרי חלב יכולה למנוע אוסטאופורוזיס או שברים. 
(לפני מספר חודשים היה כתוב שלא נמצאה יעילות לחלב ומוצריו מלבד אולי לכיסו של היצרן, אבל המשפט הזה הוסר מאז, כנראה שאי אפשר להתחמק לגמרי מהפוליטיקה).

עפ"י החוקרים של הרווארד, חלב, למרות היותו הדבר הראשון שרובנו נחשוב עליו בהקשר לסידן, הוא רק אחד ממקורות רבים אחרים לסידן, ביניהם ירקות בעלי עלים ירוקים כהים וקטניות.
חוקרי הרווארד אומרים שחלב ומוצריו הם אכן מקור נוח לסידן, אבל כרגע המינון האופטימלי של סידן ליום אינו ברור ועדיף להימנע מצריכה מוגברת של חלב ומוצריו, קודם כל בגלל שרוב האנשים צריכים יותר ויטמין D ופחות סידן ממה שניתן לקבל בשלוש כוסות חלב ביום. דבר שני, צריכת חלב ומוצריו מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השחלות והפרוסטטה.
הסיבה השלישית היא הכמות הגדולה של שומן רווי שיש במוצרי החלב והסיבה הרביעית היא אי סבילות (ולא אלרגיה!) ללקטוז, שאחוז ניכר מהאוכלוסייה הכלל עולמית סובל ממנה ברמות שונות של עוצמה (זו הסיבה שהיוגורט, גם אם החיידקים הטובים שבו שרדו, לא רק שלא מעביר את הנפיחות בבטן, אלא גם מחריף אותה).

החוקרים מוסיפים ואומרים שעבור מי שאינו יכול לעכל חלב ומוצריו, או שמכל סיבה אחרת מחליט שלא לאכול אותם ישנן אופציות טובות אחרות.

למאמר המלא על הסידן וחלב לחצו כאן.

ישנו גם הספר של ד"ר אריה אבני "שוטי החלב", או זה שפורסם ברשת "עזבו את העטינים שלי"  , שבו הוא, בין השאר, מפריך את ערכו של החלב כמקור לחיזוק עצמות בשל היותו עשיר בזרחן שמפריע לספיגת סידן. גם ד"ר אבני מציג מחקרים וסקרים שמראים את הקשר בין צריכת חלב לבין מחלות שונות ואלרגיות. הוא גם פרסם את הרכב מזונה של הפרה הישראלית, די דוחה ולא נשמע מזין במיוחד. לא בדקתי את זה בעצמי, אבל אני מניחה שאם זו לא היתה אמת כבר היו תובעים אותו מזמן.


ואחרונה חביבה - הרפואה הסינית
כידוע האסיאתים לא נוהגים לצרוך מוצרי חלב. טוב, ככה זה כש - 90% מהם לא יכולים לעכל לקטוז. בשנים האחרונות עם החשיפה למערב יש שינוי במצב, אבל לא מצאתי סקרים ומחקרים הקשורים לזה.
בבתי החולים בסין בהם התמחיתי לא ממש שמו דגש על תזונה, היתה רק האזהרה שחזרה על עצמה כמו מנטרה - להימנע מאוכל שומני, חריף ומתובל, ולא לאכול גלידה.
על פי מקורות שמתייחסים לתזונה עפ"י הרפואה הסינית, יש לחלב לא מפוסטר (!) ערכים טובים לריפוי מחלות ספציפיות. אבל בשום מקום לא ראיתי שהוא מומלץ למניעה ולצריכה באופן קבוע.
ולכו תשיגו חלב לא מפוסטר...


אז מה כן לאכול?
קודם כל, המחקרים מראים שמעט חלב ביום לא מזיק לבריאות, כך שלא חייבים להתנזר מחלב ומוצריו אלא רק לקצץ בכמויות.
בכלל, יש המון תחליפים טעימים ומזינים, אבל בעקבות תלונות שהפוסטים שלי ארוכים מדי - אשאיר את זה לפוסט הבא :-)

הנה באה השמש

זהו, נגמר החורף הכמעט אמיתי שהיה לנו השנה

אפילו אני, אולי לראשונה בחיי, קצת עייפתי מהחורף והתחלתי להתגעגע לימים חמים יותר.

אז לכבוד חניכת התחושה החדשה הזאת שלי, אין דבר ראוי או מהנה יותר מלכתוב על האביב על פי הרפואה הסינית.

האביב אמור לעזור לנו לעבור בצורה חלקה מהחורף הייני, הקר, החשוך והרטוב, שגורם לנו להתכנס פנימה אל הקיץ היאנגי, החם והמואר (לצערי לא יבש במיוחד...), שגורם לנו להיפתח ולצאת.

השינוי מיין ליאנג הוא קיצוני מכדי שאפשר יהיה להתמודד איתו, אז לפני שזה קורה, מגיע יאנג קטן - האביב, שמביא איתו קצת חום, קצת קור וקצת באמצע.

באביב יש דחיפה כלפי מעלה והחוצה - פריחה. זהו זמן של התחדשות והתנקות, זמן שבו כל אחד מאיתנו יכול, במידה ויזרום עם השינויים באוויר, לעשות יציאת מצריים אישית ולהיפטר מאיזו עבדות או שתיים.

האביב משתייך לאלמנט העץ.

טיפוסי עץ מהווים חלק דומיננטי מהאוכלוסייה בישראל (זו בעיקר דעתי ולא מבוסס על נתונים סטטיסטיים), אז הנה כמה הסברים שיעזרו לכם לזהות אם גם אתם בחלק הזה:

תיאור כללי של טיפוס עץ

אנשים חרוצים עם מבנה גוף רזה וארוך, יצירתיים, אסרטיביים ומסוגלים לקבל החלטות וליישמן, אמיצים, השגיים ובעלי כושר מנהיגות.

בחוסר איזון התכונות של טיפוסי עץ יקצינו והם יהפכו להיות אגרסיבים, אימפולסיבים, חצופים, דעתניים, יהירים, כועסים, ממורמרים עם מצבי רוח משתנים, או הקיצוניות השנייה - ביישנים, פחדנים, חסרי ביטחון ומתקשים להחליט.

ואם אתם לא בטוחים, נסו לזהות את עצמכם דרך השפעת אלמנט העץ על הגוף:

האיברים המשתייכים לאלמנט העץ הם הכבד וכיס המרה

הכבד אחראי על התנועה בתוך הגוף, מאחסן דם, נפתח לעיניים, שולט בגידים ומשתקף בציפורניים.

כיס המרה מאחסן ומשחרר מרה לסיוע בפירוק המזון וגם שולט בגידים.

בחוסר איזון של אלמנט העץ יכולים להופיע מגוון רחב של סימפטומים, בינהם:

כאבי ראש ברקות או בקודקוד, סחרחורות, יובש, שריפה ו/או דלקות של העיניים, נטייה לבכי, בחילות, צרבות, כאבים ואי נוחות באזור הצלעות ובצידי הגוף, התכווצויות שרירים וגידים, ציפורניים יבשות ושבירות, מתיחות באזור הצוואר והשכמות.

ועוד קצת על העץ - הצבע של אלמנט העץ הוא ירוק, הטעם הוא חמוץ, האקלים הוא רוח ואיבר החישה הוא עיניים.

איך כדאי להתנהג באביב?

המפתח להכנסת האנרגיה של האביב לחיינו ולהביא התחדשות ופריחה לחיים, הוא להתגמש ולזרום- ברמה הפיזית והרגשית.

ואם תבחרו שלא לזרום, סביר להניח שהדבר יתבטא בחלק מהתופעות שציינתי קודם - בד"כ ההתבטאות תתחיל ברמה הנפשית ומשם תמשיך לפיזית. אמנם טיפוסי העץ הם אלה שייפגעו מהר וחזק יותר, אבל גם אם אתם טיפוסים רגועים אין מקום לשאננות, גם אתם חשופים לפגיעה.

מה לאכול?

ישנה נטייה להמליץ על דיאטות אביב וכל מיני צומות שמנקים את הגוף מהמזון הכבד של החורף. לי, באופן אישי, יש בעיה עם הנטייה הזאת, בעיקר כי לחלק גדול מהאנשים צומות וטיהורים יכולים להזיק יותר מלהועיל, אם בגלל שישנם אנשים חלשים שפעולה אגרסיבית של חומרים מנקי רעלים יכולה להחליש אותם יותר, ואם בגלל שהשינוי הקיצוני יכול ליצור תסכול, ונראה לי שסגרתי את פינת ה"למה לא לתסכל אנשים ובטח שלא באביב", לא?

כן כדאי לעבור לתזונה קלה לעיכול

שזה אומר באופן כללי לאכול פחות ולהימנע מאכילת בשר, ביצים, חלב ואוכל מלוח

את הקטניות של הצ'ולנט (או החמין) מהחורף אפשר להחליף בשעועית מאש ואזוקי או עדשים שקלות יותר לעיכול ודורשות בישול קצר יותר

הוסיפו לכל ארוחה כמות מכובדת של ירקות טריים שעברו בישול קצר או נאים ושיהיו בעיקר ירוקים - סלרי, עלי בייבי, אפונה, שעועית ירוקה, מלפפון, חסה, זוקיני, כרוב, תרד, מנגולד, נבטים וכו'

גם סלק, גזר ובטטה הולכים טוב עם האביב

מומלץ לשתות חליטות חמימות או מעט קרירות של מנטה או נענע עם מעט דבש

לזרום היא מילת המפתח באביב, וזרימה דורשת גמישות כמו של עץ במבוק - צומח מהר, גמיש מאוד וחזק לכן מסוגל להתכופף מבלי להישבר.

אם אין יכולת גמישות טבעית אז כדאי ללמוד להגיע אליה, אם על ידי פעילות גופנית מאריכה שרירים (ברור שיוגה, סלחו לי על המיסיונריות) ואם ע"י שינוי התנהגותי (כן, כן, זה אפשרי!) - כשיש מצב מכעיס או מתסכל, במקום לתת לו לכווץ ולנעול אתכם, נסו להתגמש ולקחת אחריות על החלק שלכם במצב, אפשר גם לנסות לתקן ואפילו להבליג מדי פעם, ממש כמו במבוק:)

אז נצלו את העונה המקסימה והקצרה הזו - קומו יותר מוקדם, התמתחו הרבה, צאו לטייל והכניסו את הפריחה הזאת לחייכם!

שיהיה לכולם חג אביב שמח :-)

הפעם המוזה לכתיבת הפוסט הגיעה דרך שיר שנאלצתי (מרצוני החופשי) לחרוש עליו לאחרונה, אז קבלו:

מכונה משומנת היטב

נשים התברכו בכישרון לעשות הכל ובמקביל – מולטיטסקיות בלתי נלאות

לדעתי, זה לא מולד ובטח לא ברכה, זו רק עוד התניה חברתית שרוב הנשים רוצות, במודע או שלא במודע, לעמוד בה, ואני באמת חושבת ככה, זה לא בגלל שאני מקנאה כי אין קשר ביני לבין ביצוע שתי משימות במקביל :-)

היא מגיעה אליי לקליניקה ומתלוננת בעיקר על עייפות קשה, עצבנות ולחץ.

היום שלה התחיל ב5:00 (הילד הקטן פיתח אינטואיציות תרנגוליות - משכים קום ולא מפסיק לדבר), בעבודה היא צריכה לעמוד ביעדים כמעט בלתי אפשריים, בדרך לעבודה וממנה היא עושה את הסידורים הטלפוניים ואם נקלעה לפקק תהיה לה הזדמנות לדבר עם חברה. בערב אחרי כמה שעות בהן תפקדה כנהגת, כובסת, מבשלת ומנקה, היא רוצה לראות קצת טלוויזיה כדי להישאר בעניינים, או כי באופן תמוה היא חושבת שזה מה שינקה לה את הראש.

לפני השינה היא חייבת לשבת על המחשב ולסיים עוד משהו שלא הספיקה לפני שיצאה מהעבודה, ובסביבות 1:00 בלילה היא הולכת לישון, לא בטוח שהיא מיד תרדם כי היא מוטרדת מהדברים שלא הספיקה לעשות עדיין והיא פשוט חייבת לעשות.

ובחמש התרנגול כבר קורא בקול...

מה, היא עייפה ועצבנית? לא יכול להיות!

זו היתה דוגמה קיצונית יותר (אבל שכיחה) של אשת משפחה שגם עובדת. את אותה התופעה אני רואה גם אצל כאלה שבחרו לוותר על העבודה ו"רק" לגדל את הילדים, או אצל נשים שעדיין לא הפכו לאמהות וסדר יומן כולל בתוכו 12 שעות עבודה בכלוב של זהב כלשהו ובמקביל השלמת תואר אקדמי נוסף.

הדרכים של חלקן להירגע תמוהות אפילו יותר מצפייה בטלוויזיה – ספינינג, קיק בוקסינג, סיגריות – כל אלה מעלים את הדופק וע"י כך מפעילים את אותו המנגנון ההישרדותי שמפעיל הלחץ - אז זה לא מה שירגיע. אולי באותו הרגע תהיה תחושת פורקן, אבל עצם העלאת הדופק רק מסייעת לסטרס לתפוח.

מרוב לחץ הן שוכחות או לא מספיקות לאכול, אבל הן נורא מרוצות מזה כי ככה הן גם לא משמינות.

רובן הופכות להיות כמו סיר לחץ בשיא רתיחתו, הן כמעט לא צוחקות ושלא נדבר על להנות, הראש כל הזמן עמוס בשרפות שצריך לכבות, ולכולן, בלי יוצא מן הכלל, חסרות 2-3 שעות ביממה.

אז יש לי חדשות בשבילך – גם אם נורא תתאמצי, היממה לא תשתנה עבורך. עדיף לוותר על כמה דברים לפני שתקרסי.

בטח יש כמה שמחייכות עכשיו וחושבות "הא! אני עושה את כל זה ולא עייפה בכלל" חכי, זה יגיע...

ולמה אני מתמקדת דווקא בנשים? הרי ישנם גם גברים שמעמיסים על עצמם הרבה יותר מדי. אז גם הגברים האלה נמצאים בסכנת קריסה כלשהי, אבל אני מתמחה בנשים...

וחוץ מזה, לנשים יש רחם, שזקוק לכמות גדולה של דם בכדי לאפשר פעילות תקינה שלו. הפעילות כוללת בתוכה את המחזור החודשי, היכולת להרות, החזקת ההריון והתפתחות עובר תקינה, לידה ושהגוף יישאר חזק אחרי כל אלה.

הגוף של האישה בד"כ צורך ומאבד יותר דם מגוף של גבר, לא סתם קיים פער משמעותי בין גברים לנשים בערכי ההמוגלובין (חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות ומכיל בתוכו ברזל, תפקידו העיקרי הוא העברת חמצן לרקמות השונות לסיפוק אנרגיה בגוף - חוסר שלו הוא מדד לאנמיה).

ומה המירוץ הזה עושה לגוף מהבחינה הסינית

כל פעולה שלנו, מחשבתית או פיזית, נעשית בעזרת החומרים שיש לנו בגוף. אם פעולה נעשית בהגזמה, הגוף נאלץ להשתמש בחומרים שנועדו לפעולות אחרות, כאלה שאינן תלויות ברצוננו ואחראיות על תפקוד תקין של כל המערכות בגוף.

למרות שרוב הנשים לא מרגישות זאת (או מתעלמות מכך), המחזור החודשי מתקיים לאורך כל החודש והתהליך דורש צריכת דם גבוהה מאוד, לא רק באותם ימים של הדימום, אלא גם להזנת רירית הרחם לקראת הפריה או דימום וסתי. ההזנה נדרשת גם בזמן נטילת גלולות למניעת הריון - לפעמים אפילו יותר.

מכיוון שכמות החומרים בגוף היא מוגבלת בבסיסה, המערכות בגוף ישתמשו קודם באלה שמיוצרים ע"י המזון, השתייה והאויר אותו אנו נושמים. כמו שמכונית דורשת צריכת דלק גבוהה יותר בזמן האצה, כך פעילות מוגברת תגביר את צריכת החומרים בגוף.

הגוף, כמו המכונית, לא יכול לנסוע בלי דלק, אז המערכות השונות יעברו לשימוש במאגרים בכדי שיוכלו להמשיך לתפקד. וכמו במכונית, ששימוש ברזרבות יכול להרוס חלקים חשובים (הקרבורטור למשל), המערכות הפנימיות של הגוף יפגעו.

ועכשיו שתרמתי לכן קצת לידע המכונאי, אתרום גם בראייה סינית:

על פי הרפואה הסינית המתח הנפשי בד"כ גורם קודם כל לתקיעות, ובד"כ של הצ'י. אבל הפעם לא אתעכב על השלב הזה, אלא על השלב המתקדם יותר, כשהמערכות בגוף מגיעות למצב של התשה ונוצרים חוסרים שהשכיחים שבהם הם של צ'י, דם ויין.

בכל המקרים יכולים להיות סימפטומים של עייפות, חולשה וסחרחורת, בעיות של המחזור החודשי ואי פריון.

צ'י - Qi

צ'י הוא אל-חומר, הכוח שאחראי על התנועה בגוף (או בתרגום לרפואה המערבית - עצבוב). הצ'י אחראי על התקשורת בין האברים השונים, כמו למשל הנעת הביצית מהשחלה לחצוצרה ומשם לרחם, או לכל תנועה בגוף שמאפשרת זרימה חלקה ונטולת כאב - ממש כמו בתקשורת בין אנשים.

כשהצ'י חסר התנועה תהיה דלה - נפיחות של הבטן, הצטברות של נוזלים, בצקות, הפרשות וגינליות, חוסר תאבון, חולשת שרירים בעיקר של הרגליים והידיים, שלשול או עצירות, דפיקות לב מהירות במנוחה.

דם - Blood

הדם, שהוא אותו חומר אדום כמו ברפואה המערבית, קשור להזנת הרקמות, בינהן רירית הרחם כדי לאפשר לעובר להשתרש בתוכו, בדיוק כמו שאדמה יבשה לא תאפשר צמיחת זרע (אני ממש בלתי נלאית עם ההדגמות).

אם חסר דם בגוף, אז הרקמות השונות לא יקבלו הזנה שוטפת - נשירת שיער, ציפורניים שבירות, קור בקצות האצבעות של הרגליים ו/או הידיים, חיוורון הפנים, נימול, התכווצויות שרירים, טשטוש ראייה, יובש של העור והשיער. חוסר דם סיני לא יצביע בהכרח על אנמיה, אבל המוגלובין נמוך יצביע על חוסר דם סיני.

יין - Yin

היין, מאוד דומה לדם, אבל סמיך יותר ואחראי על קירור ולחלוח, הוא אחראי על פעולות הורמונליות רבות, על צמיחת והתפתחות הזקיק, תפקוד הבלוטות בצוואר הרחם, תפקוד השחלות ועוד.

אם חסר יין בגוף, לא יתבצעו הזנה וקירור, כך שיכולים להופיע כל הסימפטומים של חוסר דם ובנוסף סימפטומים של חום "עולה מעלה" - תחושת חום באזור החזה, הראש והפנים, אודם בלחיים, ורטיגו, יובש בפה ובגרון, יובש של העור שיגרום לגרד, חרדות, קושי להירדם בלילה, חלימה טורדנית וסיוטים.

ויש גם את הג'ינג, שזהו חומר שנולדנו אתו (אפשר להקבילו למטען גנטי) ואותו אנחנו יכולים רק לבזבז - כשהוא נגמר אנחנו מתים, אז תעשו את החישוב בעצמכן...

בעזרת האבחנה הסינית אפשר לצפות ירידה בערכים בבדיקות הדם אפילו אם כרגע הן תקינות. אפשר גם למנוע את אותן הירידות מראש - שזה מן הסתם, הכי טוב.

כשהפוסט הזה היה כבר כמעט גמור, גיליתי בבדיקות הדם שמצבי בכי רע, אז הרגשתי קצת אי נוחות שאני, סנדלרית יחפה, מטיפה לאחרות בצורה שכזו, אבל החלטתי בכל זאת לפרסם את הפוסט כבר עכשיו ובמקביל לנעול נעליים ולשנס מותניים.

ואת?

Fiona Appel - Extraordinary Machine

תקרא אם אתה גבר

הגבר הישראלי יקיים במהלך חייו יחסי מין עם 11 נשים בממוצע

אחת משמונה נשים סובלת מכאבים בחדירה בקיום יחסי מין

אז בחישוב פשוט - אתה לא תוכל להתחמק!

כנראה שתיקלע לסיטואציה הזאת לפחות פעם אחת במהלך חייך, אז עדיף שתדע איך להתנהג, בעיקר אם אינך מעריץ נלהב של דרמות.

מטרת הפוסט היא לתת לך את המידע הדרוש להעלאת המודעות (בקצרה, מבטיחה!) ואיתה הורדת עוצמת הנזקים. במקרים רבים בעיית התקשורת בין המינים מובילה להתדרדרות מיותרת ולאי נעימות.

המידע בפוסט יכול להקל עליך ועל שותפתך ולאפשר לכם ליהנות מהמין, גם אם הוא חד פעמי ואפילו אם תוותרו על חדירה מלאה - המודעות לקיום הבעיה ואיך להתמודד איתה יכולה להוביל לחוויה נעימה שבלעדיה היה יכול להיות סיוט לשניכם.

אצל רוב הנשים הכאב ביחסי מין ילווה ברגשות אשם. נשים גם ככה כאילו נולדו עם ההרגשה שהן אשמות בכל מפגע שמתקיים בין אם הוא אישי, ארצי, עולמי או קיומי, אז כשמרכז המיניות הנשי לא מאפשר תפקוד "נורמלי" האישה תתייסר על כך, הדימוי העצמי שלה ירד והיא תתקשה להיפתח מינית. הסטרס של האישה יגבר ואיתו גם הכאב.

אם האישה כבר מכירה בכך שיש לה בעיה, אז יש סיכוי גבוה שהיא תיידע אותך מראש או בזמן הכאב.

אצל אישה שסובלת מאירוע חדש של כאב - ייתכן שאתה הראשון שאיתו היא מתוודעת לכאב. אז קודם כל - זו כנראה לא אשמתך, אלא בעקבות מספר סיבות אפשריות, שאחת מהן הינה דלקת שיוצרת גירוי חריף באזור פתח הנרתיק. הדלקת יכולה להיווצר מוירוס, חיידק, טפיל או פטריה, שבהם ניתן לטפל ברוב המקרים די בקלות.

פה המקום להוסיף קצת על מחלות המועברות במגע מיני, למרות שנושא זה הוא טאבו - זה קיים בישראל ובגדול!

כ-30% מהנשים פונות לטיפול במחלות שהועברו במגע מיני. אז גם מזה לא תוכל להתחמק...

קיימים למעלה מ- 200 סוגים של מחלות המועברות במגע מיני, כך שגם אם שניכם נבדקתם ואין לכם איידס או צהבת בי והשותפה שלך נוטלת גלולות למניעת הריון - שים קונדום!

השימוש בקונדום מוריד סיכויי הדבקות של חלק גדול מהמחלות.

ולענייננו - איך כדאי להתנהג כאשר לבת זוגך כואב?

כדי לענות על כך פניתי לד"ר ליאורה אברמוב, מנהלת המרכז לטיפול מיני בבית חולים ליס שהתל אביב ואלה המלצותיה:

היה קשוב ורגיש לתגובות בת זוגך. אם נראה לך שהחדירה לא נעימה לה, כואבת, אם היא לא רטובה או מכווצת מפחד - פתח את הנושא איתה וברר את הבעיה.

אם היא ממש סובלת מהחדירה - ותרו על מגע מיני מלא - סקס יכול להיות מהנה מאוד גם אם אין חדירה ואפשר להגיע לסיפוק במין אורלי, ידני, חיכוך או בכל וריאציה שעולה על דעתכם.

ניתן לנסות חומר סיכוך או חומר מאלחש, שיקלו על הכאבים. למרות שאלה מקלקלים את הספונטניות, הרי שהמגע יזרום הרבה יותר אם היא לא סובלת.

היה סבלני - סבלנות היא מילת המפתח כאן. הבעיה תפתר בסוף רק שזה תהליך שלוקח זמן של ברורים וניסיונות טיפול.

תזכור שהיא לא בחרה את הכאב והיא לא אשמה בכך שכואב לה, זו לא דרך להתחמק מיחסי מין - היא סובלת לא פחות ממך מכך שאין מגע מיני מלא.

בן זוג אוהב ותומך יכול לעזור לפתרון הבעיה.

וכמו שאמר ידידינו הפרסי פארוק במשפט די ממצה - "ברכות, בעדינות"

Tender - Blur

רעב לחופש

מאורעות הצדק החברתי שפשטו על העולם לאחרונה, גרמו גם לי לחשוב לא מעט על חופש הבחירה, ולמרות זאת, לא הצלחתי למצוא את ההקשר לרפואה הסינית ולכתוב על כך. אולי בגלל שעד סוף המאה ה-19 לא היה קיים בשפה הסינית המושג חופש הפרט.

זה לא שהסינים הם עם נטול היסטוריית שלטונות עריצים, הסיבה להעדרות המושג היא גישה פילוסופית שמתמקדת בהרמוניה של האדם עם סביבתו, כלומר כבוד כלפי הטבע והאדם, עבודת צוות ושיתוף פעולה. כך שהפרט אמור להיות מוגן מכיון שהסביבה כל הזמן דואגת לו, בעוד שהגישה הפילוסופית המערבית מתמקדת באינדיבידואל ומעודדת תחרות מול האחר, דבר שבהכרח מוליד מושג כמו חופש הפרט.

לאחר צפייה בשני סרטי תעודה שנתקלתי בהם לאחרונה ("מזון בע"מ" ו"מעגל האידיוטים"), הצלחתי סוף סוף לראות בברור את הקשר בין חופש הפרט לבין מה שאנחנו אוכלים, שותים ונושמים, ואלה כמובן, תמיד קשורים לרפואה הסינית.

הקשר הוא שהיום אין הרבה קשר - האנשים שאמורים להיות אחראים לפרט - דואגים לפרט, אבל הלא נכון. ממשלות מעודדות יצרנים חמדניים ובריוניים ליצור עוד ועוד נזקים.

אני מאוד אוהבת את הטבע, אבל לא נולדתי עם אצבעות ירוקות (אני רוצחת צמחים סדרתית), ככה שהסיכוי שאהפוך לאיכרה קלוש. וזו עובדה שבכלל לא מצערת אותי, הכפר הוא נפלא ומרגיע, אבל מבחינתי נועד רק לביקורים, ורק כל עוד קיימת האופציה להימלט לארבעה קירות שיפרידו ביני לבין החרקים. באוהל תמצאו אותי (אולי) כשיהיו לי ילדים בגיל שמבטיח שיזכרו את החוויה. אז ככה שיש לי כמה שנים להתרגל לעובדה שייתכן שיום יבוא ואמצא את עצמי באוהל.

אני עירונית ואוהבת את העיר למרות הזוהמה שבה.

הסיפור על הרומן שלי עם הציוויליזציה נועד להרגיע את הנרתעים - הפוסט הזה לא נועד להמיר את הקרניבורים לטבעונות, או להטיף לנסיגה מהעיר המזהמת. מטרת הפוסט היא לנסות להמחיש כמה קל להשיג שליטה בחיים שלנו.

אותם שני סרטים שצפיתי בהם, עוררו בי המון כעס, למרות שאני מודעת כבר שנים לכך שהאמת מכוערת. תמיד אמרתי לעצמי שככה זה רק באמריקה, אצלינו זה לא כזה נורא. אז הכעס גרם לי לבדוק. ואמנם לא הגענו לסטנדרטים האמריקאיים, אבל המצב מאוד דומה ומספיק מכוער גם כאן.

מהבדיקות שלי עושה רושם שאנחנו מפקידים את בריאותנו בידי קומץ אנשים הלוקים בשיגעון גדלות, שאצלם הביטוי לכוחנות הפך להרבה יותר מתוחכם מזה של הדיקטטורים בעולם הערבי, הם מזינים אותנו בחומרים מזיקים ומשכנעים אותנו שהם טובים, בריאים ויעשו אותנו מאושרים. ואנחנו, עדר עיזות מתוקות, בולעים בשקיקה את כל זה ומתמכרים.

תרבות האינסטנט אילפה אותנו לרדוף אחרי מטרות, כבר אין דרך, יש מרוץ מכיבוש אחד לשני. הרבה פעמים זה לא לגמרי ברור אם מדובר ברצון אישי או בהכתבה תרבותית-חברתית, הכל הופך מטושטש ואין זמן לעצור ולבדוק כי יש עוד מטרה שצריך לכבוש.

הצורך החליף את הרצון, וצורך הוא לא בחירה, אלא חוסר שליטה, שיוצר תסכולים ותחושת ריקנות, שהדרך היחידה למלא אותה היא לכבוש עוד מטרה - מעגל אינסופי.

אני מאמינה שלקיחת אחריות על הגוף שלנו היא הדרך הקלה ביותר להתחיל להשיג את השליטה ולהתחיל להבדיל בין הצורך לרצון.

גם אם לא ייעשו שינויים דרמטיים, אז לפחות הנזק יהיה במודע. זהו השלב הראשון ללקיחת אחריות, וכשהמודעות קיימת אז בהתחלה היא מציקה, אבל בהמשך היא מצילה.

כמו שאמרה גלוריה סטיינם - האמת תוציא אותך לחופשי, אבל קודם היא תוציא אותך מדעתך.

בלקיחת אחריות על הגוף אין צורך להלחם ולהיאבק. לקיחת אחריות לא נעשית כדי להגן על החלש (כמו החיות המסכנות) או להחליש את החזק.

אם כל אחד מאיתנו יכבד את הגוף שלו וידאג להכניס אליו כמה שפחות רעלים, התעשייה תאלץ לשנות את הסטנדרטים. זו מגמה שכבר מתרחשת היום - מחירי המזון הטבעי מתקרבים לאלה של המזון המתועש ותאגידים כמו מגה ושופרסל פתחו רשתות סופרמקטים טבעיים.

אז אפשר לומר שאנחנו כבר בכיוון הנכון!

אני לא אומרת שצריך עכשיו להכנס להיסטריה ולשנות את כל סדר החיים, כי הרי אצל רוב האנשים שינוי קיצוני שכזה, מהר מאוד יגרום לתסכולים קשים והתוצאה תהיה הפוכה.

אז איפה נמצא הגבול?

הגבול, כמו כל דבר בפילוסופיה הסינית הוא יחסי לאדם ולצריכה האישית שלו. רצוי להרחיב את הגבולות בהדרגה, אפשר לעשות שינוי קטן, ולאחר שמתרגלים אליו, להרחיב עוד קצת את הגבולות ולעשות עוד שינוי קטן.

הגבול גם רלוונטי לכמות המידע שכדאי לקבל בבת אחת, לכן בחרתי להסביר רק חלק מהבעיות שקיימות היום ומבלי לרדת לפרטים מיותרים. ולמי שמעוניין לדעת יותר - מצורפת רשימת קישורים למידע רלוונטי בסוף הפוסט.

איפה כדאי לשנות, למה ואיך?

1. תתחילו לקרוא תוויות!

ואני לא מתכוונת לערך הקלורי (אם המזון נספג כראוי, הגוף ידע להשתמש בו כאנרגיה, אז הערך הקלורי לא באמת משנה. רק הכמות קריטית), אלא לקריאת רשימת הרכיבים.

אם ישנה ברשימה מילה שאתם לא מכירים, ישנו סיכוי גבוה שזה לא מאכל אמיתי אלא חומר כימי שיוצר במעבדה. את החומרים האלה אף אחד לא טורח לבדוק בניסוי מסודר כפי שנעשה עם תרופות ובהרבה מקרים מגלים בדיעבד לאחר השימוש שהחומר מזיק (לדוגמה האספרטיים), בעצם הם כן עושים ניסויים - עלינו, בלי ידיעתנו.

החומרים האלה בד"כ לא מתפרקים באויר, אז אם הטבע לא יודע מה לעשות איתם - הגוף שלנו כן יידע? אז זהו, שלא. חומרים כאלה הם אלה שיוצרים שינוי גנטי, וכידוע, ככה מתחילים להתפתח תאים סרטניים (מפתיע, אבל רק 5%-10% מהסרטנים הם תורשתיים).

2. מזון מן החי - מוצרי חלב, ביצים, דגים, עוף ובשר

"זו לא הכמות אלא האיכות" הוא המשפט הכי רלוונטי למזון מן החי.

האדם המערבי נוהג להתייחס לחלבון מן החי כדבר המזין ביותר, ואם זה מזין - אז כמה שיותר יותר טוב, לא? 
ממש לא.
זה מה שהרגילו אותנו לחשוב, האמת היא שכל כך הרבה חלבון עשוי להתיש את מערכת העיכול ובעקבותיה יתמוטטו מערכות אחרות.

הסינים, למשל, אוכלים כל דבר שנושם, ואני מתכוונת לכל דבר. בארוחה של הסיני הממוצע תימצא נוכחות של עוף, בשר או דג בכל שעות היממה, אבל בכמות קטנה יחסית לזו של הפחמימות והירקות באותה הארוחה, והם לא נוהגים לאכול מוצרי חלב.

מוצרי חלב

מועצת החלב ממליצה על צריכת 3 מנות חלביות ביום. הועד של מועצת החלב מונה 18 חברים, מתוכם 13 קשורים ליצרנים, מפתיע שהם הצליחו להתאפק מלהמליץ על 5 מנות ביום. טוב, זה כבר יכול להישמע לא אמין.

אם לא אוכל חלב מאיפה יהיה לי סידן?

סקרים מראים שככל שמדינה צורכת יותר מוצרי חלב, כך גם שכיחות מקרי אוסטאופורוזיס באותה המדינה עולה ולהיפך. וגם לא נמצא קשר לתורשה. אז לפי ההיגיון, כנראה שלא החלב הוא האחראי לסידן. ויש לכך הסברים שכתב עליהם המון ד"ר אריה אבני - קישורים בסוף הפוסט.

על פי הרפואה הסינית - מוצרי חלב נחשבים למחזקי צ'י, דם ונוזלים בגוף, כלומר, הם מצוינים לאנשים חלשים ורזים שסובלים גם מיובש.

אבל בל נשכח שהסינים דיברו על חלב לא מפוסטר, שהגיע היישר מעטיניה של הפרה/כבשה/עז שמטיילת באחו ומזונה היחיד הוא עשב. החלב של היום יכול להיות קשה לעיכול גם לרזים, חלשים ויבשים.

על פי הרפואה הסינית מוצרי חלב נוטים לייצר לחות וליחה בגוף, זה יכול להתבטא בהשמנת יתר, בליחה, נזלת וסינוסיטיס, אלרגיות, דלקות ופטריות וגינליות, דלקות בשלפוחית השתן, ציסטות ועוד.

אז מה כן?

להוריד כמויות ולדאוג לאיכות.

ישנה טענה שחלב עיזים, כבשים ובפאלו יותר קל לעיכול, לא מצאתי הוכחות לכך, אבל המחלבות שמייצרות מוצרים מחלב זה הן במקרים רבים גם אלה שמגדלות את הצאן והבקר, כך שבד"כ גם דואגות לאיכות טובה יותר של חייהם ומזונם מאשר במקורות הגידול התעשייתיים.

ואפשר גם למרוח טחינה וחומוס על הלחם - המון סידן!

ביצים

אותו עיקרון של הבקר. תרנגולת חופשיה היא תרנגולת רגועה שמייצרת ביצים איכותיות יותר, אמנם החלמון שלה פחות צהוב ומרשים, אבל זה רק בגלל שהוא נטול חומרים שצובעים אותו..

ולעמדת הקרניבורים - בשר, עוף ודגים

אתם לא באמת טורפים. ישנם הרבה הבדלים בין גוף האדם לזה של הטורפים. החשוב מכולם, לדעתי, הוא השוני במערכת העיכול, שלנו ארוכה משלהם בהרבה. בשר, בשל נטייתו להרקיב צריך לצאת כמה שיותר מהר מהגוף, ואם אוכלים ממנו בכמות גדולה מדי, העיכול יהיה ארוך יותר וסביר להניח שתהליך הריקבון יקרה בזמן שהוא עדיין בתוך הגוף.

דוחה, נכון? טורף אמיתי לא היה נגעל...

אז מה כן?

שוב, להוריד כמויות ולדאוג לאיכות.

פרה שטיילה באחו כל חייה וניזונה רק מעשב שהיא ליקטה בעצמה היא פרה בריאה ומאושרת, ובתור המבורגר היא תהיה יותר טעימה ועסיסית. נכון שגם מחירה יותר יקר - אז במקום לאכול 300 גרם שממילא דורשים מהגוף כמות עצומה של אנרגיה לפירוקם, תאכלו 100 גרם. הלחמנייה עליי. אני מבטיחה לכם שיהיה לכם הרבה יותר קל לתפקד לאחר מכן.

כדאי שסדר העדיפויות בבחירת החלבון גם ישתנה:

עדיף דג או ביצה על עוף, ועוף עדיף על בשר

ועדיף מנה אחת של חלבון מהחי ביום.

3. להרבות באכילת ירקות, פרות, דגנים וקטניות

אורגני, בטח שאורגני - למה? כי חומרי ההדברה נועדו להשמיד חיות קטנות, אז ההיגיון אומר שאותנו זה גם יהרוג - אבל לאט.

ואם נניח רגע להיגיון, ישנן הוכחות לקשר בין חומרים כימיקלים שונים לבין עלייה בשכיחות מקרי הסרטן. הדברה היא חומר כימיקלי, ואף אחד עדיין לא הוכיח שהיא לא מזיקה.

כן, גם אני חושבת שכרובית קטנה ב-16 ש"ח זה מוגזם, אז אותה לא אקנה במחלקה האורגנית, אבל כן אקפיד שהירקות העליים, כמו חסה, פטרוזיליה, שמיר, סלרי, בצל ירוק, נענע וכו', יהיו אורגניים, מכיון שאין להם נפח וריסוס בד"כ מגיע לכל חלק בהם. הירוק הטרי והנקי מרעלים של העליים, ידאג כבר להיפטר מהרעלים של הכרובית הלא אורגנית.

תאכלו פחמימות, הגיע הזמן להפסיק לפחד מהן. יש להן סטיגמה נוראית, בעיקר ללחם. דגנים מסייעים לספיגת חומרים רבים, משביעים מאוד ומספקים אנרגיה. על פי הרפואה הסינית הדגנים מחזקים את הטחול, מרגיעים את הנפש, משפרים זיכרון וכושר ריכוז.

צריך רק להיזהר בלבוש של הפחמימה - כשהיא מופיעה בצורת בורקס, עוגות ומאפים היא בעייתית. לחם, למשל, הוא נהדר, כשהוא עשוי משמרים טבעיים (מחמצת טבעית) ולא המתועשים, וכשמכינים אותו רק מקמח ומים, בלי תוספות מיותרות (הצצה ברשימת הרכיבים של לחם רגיל תבהיר לכם את ההבדל).

לדעתי, אין צורך להקפיד על אכילת דגנים מלאים. באף אחת מהמדינות האסייתיות בהן ביקרתי לא נתקלתי באורז מלא. ואורז הוא הלחם שלהם, ככה שאם היה אז הייתי רואה. אצל חלק גדול מהאנשים הדגנים המלאים יכולים להיות קשים לעיכול כמו בשר.

וחוץ מזה שהלא מלאים הרבה יותר טעימים...

את הסיבים הדרושים לגוף תקבלו מהירקות והפרות שתתחילו לצרוך יותר עם השינויים.

ואל תשכחו לזוז - הנעת הגוף היא חלק בלתי נפרד במסגרת הכבוד אליו. אפשר להסתפק בכמה דקות של התמתחויות כמה פעמים ביום, או בהליכה בקצב נעים פעמיים-שלוש בשבוע (לכל אלה שאין להם זמן, תוותרו על שעת צפייה בטלוויזיה, בניגוד אליה, ההליכה מביאה לסיפוק), אחרי שאלה יהפכו לשגרה, בדיוק כמו עם המזון, גם איתם תרצו להתקדם.

לקיחת אחריות משפיעה קודם כל על האינדיבידואל. זו פעולה אגואיסטית שבאפקט הדומינו תהפוך את העולם לטוב יותר - כל שינוי הכי קטן שכל אחד מאיתנו יעשה יכול לתרום לצדק החברתי העולמי - ככל שנהיה יותר נחמדים לעצמינו כך יהיה יותר קל להיות נחמדים לעולם.

קראו לי נאיבית, אבל לדעתי זה אפשרי וזה פשוט מהמם!

The Roots & John Legend - WAKE UP EVERYBODY

קישורים:

האתר הרשמי של הסרט "מזון בע"מ" - http://www.foodincmovie.com/

סיקור הסרט "מזון בע"מ" - http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/919/483.html

מה מסתירים משווקי הבשר והחלב - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/107/689.html

הסרט "מעגל האדיוטים" בצפייה ישירה - http://yes.walla.co.il/?w=/7802/1867277

מה אוכלת הפרה הישראלית - http://www.focus.co.il/page.asp?page=480

"תעזבו את העטינים שלי" - ד"ר אריה אבני - http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=379&cid=49

הארגון לחקלאות אורגנית בישראל - http://www.organic-israel.org.il/index.php

האם האדם הוא צמחוני? http://iamveg.org.il/lifestyle/health/480-health.html