9.9.11

בין פריון להריון

הסטטיסטיקה אומרת ש 10%-15% מהזוגות לא מצליחים להרות. אם אעשה סטטיסטיקה לסטטיסטיקה אז המקור לאי פריון מתחלק באחוזים, כמעט חצי חצי בין הגבר לאשה (מעט יותר אצל האשה) עם 5%-15% של מקרים בהם הגורם אינו ידוע.

אם מקור הבעיה אצל הגבר, אז בד"כ מדובר על איכות זרע לקויה, שצמחי מרפא סיניים עושים עבודה מצוינת במקרים רבים תוך זמן קצר (כך שאם הזוג צעיר יחסית, לפעמים שווה לחכות 3 חודשים עם טיפולי ההפריות ובמהלכם לבדוק אם הטיפול הסיני מועיל).

אבל אני אתמקד בבעיות שנובעות מהאשה:

עפ"י "מרק", המדריך הרפואי השלם, ישנם ארבעה גורמים עיקריים לאי פריון אצל האישה:

*בעיות ביוץ

*בעיות בחצוצרות - בעיה מבנית או תפקודית

*בעיות בצוואר הרחם

*גורמים אידיופטים (לא מזוהים)

אני לא אוהבת סטטיסטיקות, כי הרי בסופו של דבר המצב הוא פיפטי-פיפטי, או שכן או שלא.

המחשבה שאולי אני בצד הלא נעים של הסטטיסטיקה נורא מלחיצה, וזה בנוסף על הלחץ החברתי שקיים בארצנו הקטנטונת להביא ילדים ומהר. בכלל היום כולם נורא ממהרים. עכשיו בא לי ילד – עכשיו הריון! רגע, שניה, כל הלחץ הזה לא ממש מועיל לתפקוד של הרחם, כמעט כל אשה שלא משתמשת בגלולות נגד הריון תאשר שהרחם והמצב הנפשי לא נפרדים לרגע – למי לא הקדימה או איחרה הוסת בגלל אירוע מלחיץ?

הנתונים הסטטיסטים גם הופכים לפעמים את האישה שמנסה להכנס להריון לרחם מהלך, וההתייחסות לשאר חלקי הגוף, ושלא נדבר על מצבה הנפשי, הופכת להיות מינורית.

הגוף הוא מערכת שלמה שתפקודיה הנפשיים והפיסיולוגיים משפיעים על כל חלקיה.

בניגוד לרפואה המערבית שבה הסטטיסטיקה מאוד חשובה בדרך לאבחנה, אין לסטטיסטיקה ממש רלוונטיות לטיפול ולאבחנה הסינית, מלבד קיומה של האבחנה המערבית, שבהחלט מסייע.

מה שכן, הסטטיסטיקה כמעט תמיד קבועה, אז אני משתמשת בה ככלי עזר בקבלת החלטה, אבל היא לא תקבע אותה.

וכמו שאמר לני קרביץ – זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

נכון שמבחינה סטטיסטית אצל אשה מעל גיל 30, הכל הרבה פחות פשוט מהבחינה הפיזיולוגית , אבל בעידן בו אנו חיים, הבאת ילדים לעולם בגיל צעיר הופכת פחות אפשרית ו/או נוחה. פה אני מוצאת לנכון להוסיף, שבמקום לקוות שירשת את הגנים הנכונים, כדאי להשקיע קצת יותר באורח חיים נכון מגיל צעיר, כדי שהזדקנות הגוף תהיה איטית יותר, ולא, אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לחיות נכון, גם אם את כבר לא פרגית בת 22...

למזלן של המתקשות להכנס להריון הרפואה המערבית מתקדמת מספיק כדי לסייע (אם כי הנזקים שלה לא לגמרי ברורים ומוכחים) והרפואה הסינית מוכיחה את עצמה במקרים רבים גם בשילוב עם הרפואה המערבית וגם כדרך טיפול יחידה.

הטיפול הסיני קודם כל מוריד את רמת המתח הנפשי וע"י כך מסייע לפתיחת חסימות רבות, שאין אפשרות לראותן בכלים המודרניים.

ישנם מחקרים שמראים שהרפואה הסינית משפרת את תפקודי הרחם והשחלות ואת הסביבה בה עוברת הביצית את תהליך הבשלות שלה, וכך באופן עקיף משפרת את איכותה. כמו כן, הטיפול בדיקור הסיני וצמחי מרפא משפיע על עובי רירית הרחם שחשוב להשרשה של הביצית המופרית.

אחד המחקרים שעשה המון באז סביבו, הוכיח ששימוש בדיקור סיני ביום של החזרת העובר בטיפולי הפריה חוץ גופית העלה את הסיכוי להריון.

הטיפול הסיני אינו פולשני והוא אינדיבדואלי - כל אחת והטיפול שנתפר במיוחד עבורה, לכן הפוטנציאל לתופעות לוואי מאוד נמוך.

החלטתי להציג שלושה סיפורי מקרה מנסיוני הקליני, במקום לפרט את כל האבחנות ודרכי הטיפול המערביים והסיניים, שכבר הכל נכתב עליהם, אלא אם תהיה דרישה ואשמח לכתוב על כך פוסט נוסף.

אתחיל עם המטופלת הראשונה שלי בתשלום, שהיא גם המקרה הראשון של אי פריון שבו טיפלתי והצלחתי היתה גבוהה הרבה מעבר למה שציפיתי אז:

נ', בת 30, הגיעה אליי לאחר שנה של נסיונות כושלים וחודש לפני שהתכוונה להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית.

נ' עברה הפלה טבעית מלווה בדימומים וכאבים קשים שהשאירה את חותמה ברמה הנפשית. בבדיקות הורמונאליות נמצא חוסר איזון (יחס הפוך של LH-FSH). נטילת איקקלומין להשראת הביוץ במהלך 3 חודשים לא הועילה. מלבד חוסר איזון זה הכל היה תקין.

טיפלתי בה בדיקור בלבד פעמיים בשבוע. בטיפול השביעי הודיעה לי נ' שבימים הקרובים, עם הוסת, היא תתחיל את הטיפול ההורמונלי המקדים להפריה חוץ גופית, אך הוסת לא הופיעה – היא היתה בהריון. טבעי לגמרי.

בהריון השני כבר לא היה לה צורך בעזרתי.

ק', בת 27, הגיעה אליי לאחר נסיון להרות במשך 10 חודשים.

התלונה העיקרית שלה היתה סטרס נפשי קיצוני שהתבטא בשלשולים, חולשה, רעב קיצוני, חוסר חשק וחוסר מוטיבציה בעיקר סביב הוסת.

הוסת של ק' היתה סדירה ללא כאבים עם זרימה חלשה יחסית. ק' סבלה מהפרשות וגינליות מרובות עם גרד שבמקביל לטיפול אצלי טיפלה בהם עם נרות פולידין.

כבר מהטיפול הראשון היה שיפור משמעותי במצבה הנפשי ואחרי הטיפול השלישי, בניגוד למצב אליו כבר התרגלה, לא הופיע אף סימפטום נפשי או פיסי לפני הוסת.

במהלך סדרת הטיפולים ק' הודיעה לי על כוונתה להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית, אני המלצתי לה שתמתין עוד טיפה – שתתן לטיפול צ'אנס לפחות 3 חודשים, וכך היה.

לאחר 11 טיפולים בדיקור בלבד במשך חודשיים וחצי ק' נכנסה להריון

מ', בת 34, עם שחלות פוליציסטיות, הגיעה אליי לאחר שנה של נסיונות להרות

במהלך השנה של הנסיונות להרות היה נסיון אחד כושל בהזרעה עם טיפול הורמונלי, שני מחזורי שאיבות של ביציות ושלוש הפריות חוץ גופיות שכשלו.

שבועיים לאחר התחלת הטיפול היתה שאיבת ביציות עם החזרת עוברים מופרים שנכשלה, חודשיים לאחר מכן היתה עוד החזרת עוברים מופרים שנכשלה.

חודש לאחר תחילת הטיפול השבועי בדיקור הוספתי למ' פורמולת צמחים שמטרתה היה חיזוק של חומרים שעל פי הרפואה הסינית משפיעים על תפקוד הרחם ובמקביל הגברת התנועה של חומרים אלה בגוף. היה גם שינוי קל בתזונה.

חודש לאחר מכן, כחמישה חודשים לאחר התחלת הטיפול, להפתעתו של הרופא המטפל הרירית היתה עבה באופן משמעותי מהרגיל והיו גם הרבה זקיקים, ברור לכם שבהחזרה הבאה כבר היה הריון, נכון?


ועכשיו הגיע הזמן קצת לחייך - מצאתי ראיה לטפשת הריון, הסוף מאוד מפתיע:

2 תגובות:

  1. נשים עם שחלות פוליציסטיות תמיד יתקשו להיכנס להריון ? האם בכלל יש סטטיסטיקה מדויקת לכך ?
    תודה רבה

    השבמחק
  2. תלוי ברמת החומרה של השחלות הפוליציסטיות - אם הסימפטומים הם וסת מעט לא סדירה, אז סביר להניח שיהיה קל יותר להרות ואפילו לא להיתקל בבעיות בכלל.
    ככל שיש יותר בעיות סביב המחזוריות (קצרה, מאחרת, אין וסת , אין ביוץ וכו') כך גם יכולים להופיע יותר קשיים.

    השבמחק