מטופלות מספרות

א' מספרת:

"אף פעם לא נהניתי מסקס. תמיד חשבתי שזה לא אני שזה לא בשבילי .תמיד האשמתי פרטנרים מתחלפים ולא רגישים, יובש, לחץ , אופי. אני לא מינית הייתי אומרת לעצמי. אולי כדאי לוותר. יום אחד כשהופיע הפרטנר הראוי ששווה להשקיע בשבילו (זה היה עוד לפני שהבנתי ששווה להשקיע קודם כל בשביל עצמי) פניתי לרופא הנשים שלי. כואב לי וצורב בזמן החדירה הסברתי לו. הוא הסתכל בתשומת לב ואמר שהוא לא רואה משהו פיזי והפנה אותי לרופאה מומחה שהיא גם סקסולוגית שאולי תוכל להציע לי טיפול משולב. אני לא ארחיב לגבי כל השלבים אבל ניתן לומר שמכאן ואילך החלה סאגה מתישה מעציבה וכואבת של המון רופאים התבוננויות משחות מריחות ובעיקר עצב על כך שאני לא יכולה, כמו שאר נשות העולם לקיים יחסי מין עם בעלי מבלי לבכות, או לעצור או לכאוב. למה כולם נהנים מסקס רוצים סקס ועושים סקס ורק אני דוחה את זה נמנעת לא מובנת וחריגה. הגינקולוג האחרון נתן לי משחה למריחה יומית שהרגיעה את הכאב אך הייתי כבר כל כך רחוקה מהגוף שלי ומרצון לגעת ולהיות במגע שהוצאתי לחלוטין את המין מחיי. יום אחד, אחרי עוד שיחה קשה עם בעלי על המצב דיברתי עם חברה קרובה. היא אמרה לי שהסתכלה באינטרנט וראתה המלצות חמות על רופאה סינית שמתמחה בתחום הגינקולוגיה. אמרתי לה שאני עם רופאים סיימתי ואין מצב שאני הולכת לעבור עוד סאגה מתישה של תשאול לגבי הסקס שיש או אין לי. בסוף החלטתי שאני עושה ניסיון אחרון. אחרון.

ככה הגעתי אל אורית זילברמן. מדקרת ורופאה סינית מוסמכת ששינתה את חיי. אורית חשפה אותי לעולם הרפואה הסינית, צעד אחר צעד בעדינות אך בעקשנות היא חשפה אותי לקשר ההדוק בין הגוף לנפש. בפעם הראשונה לא ביקשו ממני להגיד מה יש לי אלא רק מה אני מרגישה ומה כואב לי. אורית טיפלה בי במקצועיות באהבה במומחיות ולאט לאט חזרתי להרגיש את גופי. בשילוב של תזונה , יוגה, שיחות וכמובן דיקור התחלנו יחד להחזיר לגופי את החשק המיני, את החשק בכלל, את החיבור, הפסקתי לבכות והתחלתי להתמלא תקווה. יש סיכוי שאוכל לחזור ולקבל את הגוף שלי בחזרה את האינטימיות את המגע. אורית זילברמן היא לא רק מדקרת היא מומחית לגוף האישה, היא נתנה לי תקווה במקום בו כל הגינקולוגיה נכשלה. יחד איתה חזרתי להיות האישה שאני, להרגיש , ליהנות ולאהוב.

אני ממליצה לכל אחת לא לוותר, לעשות את הניסיון ולצאת למסע. מסע שבו היא תבין כמה גופה חכם, כמה הוא מחובר לנפש וכמה ידע יש לרפואה הסינית להציע וכמה נחמה ועזרה יכולה לתת מטפלת נהדרת ומנוסה. אני הרווחתי."

ש' מספרת:

"לא תמיד סבלתי מכאב ואי נוחות וגינלים וביחסי מין, זה התחיל פתאום. אני נהנית מיחסי מין וזה תמיד היה חלק אינהרנטי בקשרים שלי, לכן כשהתחיל הכאב היה בזה קושי רגשי, במיוחד בתוך הזוגיות. עברתי תהליך ארוך של חשש ובדיקות אצל רופאים שהתייחסו אל הכאב שלי בזלזול, אמרו לי שזה פסיכולוגי ורק בראש שלי, לא איבחנו נכון את הבעיה, נתנו טיפול לא נכון וגרמו לי לאיבוד אמון מוחלט ולייאוש. אלו היו חוויות כל כך מתסכלות ושליליות שהרגשתי שאני מעדיפה פשוט לא לעשות כלום.

במהלך שיטוט באינטרנט נתקלתי באתר של אורית ובהתייחסות שלה לבעיה שלי וליחס המערכת הרפואית לאבחן ולטפל בה, זה עודד אותי וגרם לי להרגיש תקווה.

הטיפול עם אורית היה חיובי, רגיש ואמפתי, מחזק ומעמיק בהרבה מובנים. מעבר לכך, בזכותה הבנתי שלבעיה שלי יש אבחנה והיא הסבירה לי מה היא. אורית תמכה בי מול המורכבות של הבעיה והקושי, גם בתוך הזוגיות, והיתה גם מטפלת וגם חברה.

הגישה של הרפואה הסינית שמסתכלת על הגוף והנפש כקשורים ושלמים היתה כל כך שונה ממה שחוויתי לפני והרגשתי מוכלת ומחוזקת. בנוסף, היחס האישי, הרגיש והיסודי של אורית גרם לי להרגיש בטוחה, מעוצמת ושאורית מקשיבה ושומעת את הצרכים והמורכבות הפרטית שלי ומתאימה לזה את הטיפול שהכי נכון בשבילי.

בסופו של דבר הטיפול שיפר את איכות החיים שלי בעוד הרבה דברים מלבד הבעיה המקורית שאיתה באתי וגרם לי להרגיש שיש מקום לפנות אליו גם כשהרפואה המערבית והמערכת איכזבו אותי. ובמיוחד, שלא חייבים לחיות עם כאב ואי נוחות וגינלית, שיש לזה פתרון."

ל' מספרת:

"אל אורית הגעתי אחרי שהתגלגלתי במשך כמה שנים בין רופאים ובין טיפולים. ניסיתי פיזיותרפיה פולשנית ומשחות ורקיחות ותרופות. ניסיתי וניסיתי עד שהציעו לי לעבור ניתוח, בשלב הזה אמרתי די. במקרה התגלגלתי אל ד"ר ליאורה אברמוב אשר המליצה לי (במקביל לטיפולים הקונבנציונלים) ליצור קשר עם אורית.
הגעתי אל אורית עם סט של בעיות ובמשך החודשים הראשונים לטיפול אמנם לא הרגשתי שינוי משמעותי ברמות הכאב בחדירה, אבל הטיפולים שלנו הועילו לי מאוד בהיבטים אחרים שהציקו לי ובהם ראיתי שיפור משמעותי. בן הזוג שלי ואני הסתדרנו תמיד מסביב לבעיה, אז אמנם לא נהניתי מחדירה מלאה במשך שנות יחסים ארוכים, אבל עם התמיכה שלו והתחושה שלי שאולי אני פשוט לא מינית- הסתדרתי, אז לקחתי את הזמן.
במהלך הטיפול ההיכרות והמודעות שלי לגוף שלי גדלה מאוד, התזונה שלי השתפרה. 
יחד עם השינוי שעברתי כבר לא יכולתי למצוא יותר תירוצים למה אני לוקחת גלולות (במיוחד אם גם ככה אין חדירה) - נושא שעלה ביני ובין אורית לא פעם.
פשוט הפסקתי לקחת גלולות.
תוך תקופה קצרה הרגשתי שינוי דרסטי לטובה, גם ברמת הכאב וגם בתחושת המיניות שלי ואני לא מסתכלת היום לאחור. רק מצטערת שלא עשיתי את הבחירה הזאת מוקדם יותר.
הטיפול המסור של אורית עשה היכרות מחודשת בין הגוף שלי לביני, איזן אותי, שיפר את הביטחון שלי בעצמי ונתן לי ערך מוסף בתחומים רבים בחיים, וכמובן - היום אני ניגשת לסקס ממקום של התרגשות ולא של מטלה, משהו שלא חשבתי שיקרה לי לעולם לפני שפגשתי את אורית."

י' מספרת:

"טוב, אז הסיפור שלי הוא קצת שונה אני מניחה, גם קצת קשה לי לספר עליו. אבל בעצם, אני מאמינה שהסיפור של כל אחת הוא קצת שונה.

במשך שנים ביצעתי בדיקות קולפוסקופיה חוזרות ונשנות, והלכתי לגינקולוגים ששכחו איזה כוח יש להם בידיים, ומהי הרגישות הנחוצה בבדיקות מסוג זה. נכון, תמיד כל מה שנגע בסקס היה כרוך בכאב, אבל לא ככה, לא כמו היום, ובטח לא כמו שהיה לפני שהתחלתי ללכת לאורית. אחרי מעל שנתיים שטענתי שמאוד כואב לי, ובהן כל בדיקה גינקולוגית פשוטה הייתה כרוכה בכאבים ודמעות, סוף סוף הגעתי לרופאה אחת שלא אמרה לי "ככה זה, זה אמור לכאוב". ד"ר אחינועם לב שגיא חשפה אותי בפעם הראשונה לטיפול על ידי הרפואה הסינית בוולודיניה (לצד פיזיותרפיה שלא ממש התחברתי אליה), ובין היתר הפנתה אותי עם המלצה חמה לאורית זילברמן. אני, שכבר ממש לא האמנתי ביכולת של המצב להשתנות, ועוד יותר לא האמנתי ברופאים או מטפלים, הגעתי למפגש הראשון עם אורית (כל הדרך מירושלים הרחוקה) פסימית ביותר. בעצם, הדבר היחיד שבגללו ניסיתי, היה שאורית אמרה לי בשיחתנו בטלפון: "היופי בדיקור הוא שאת לא צריכה להאמין בו בשביל שהוא יעבוד". אז הגעתי. גם ההגעה עצמה דרשה ממני לא מעט אומץ. אומץ להודות שמשהו באמת לא בסדר, אומץ לשתף, ואומץ לנסות שוב להאמין שמשהו יכול להשתפר.

התחלנו לדבר. ככל שדיברנו, אורית שאלה אותי על פרטים שנראו לי לא קשורים, ומצאה ברפואה הסינית קשר בין כולם. זה הדהים אותי ועורר משב של תקווה - אני לא צריכה לטפל במיליון בעיות, אלא צריכה להתמקד בבעיות ספורות ולהפסיק בעזרתן מיליון תסמינים. הייתי כל כך נבוכה בשיחה הראשונה הזאת. אורית דיברה בכזאת פתיחות על מיניות, ועל כך שבעיניה מאוד לגיטימי שיהיו בעיות, וגם לגיטימי לטפל בהן. אני משערת שהובכתי מצד אחד, בגלל שאני כל כך סודית ושקטה בקשר לכל מה שנוגע למיניות שלי, ומצד שני, בגלל שלא נתתי לעצמי את אותה הלגיטימיות, שכעת היה כל כך ברור לי שהיא מגיעה לי.

איכשהו, כאילו ב"כדרך אגב", כשדיברנו על הצורך בשינוי אורח החיים כדי למקסם את תוצאות הטיפול, סיפרתי לאורית על פציעה קשה שעברתי לא הרבה זמן לפני שנפגשנו. אני חושבת שלא סיפרתי לה על העניין מלכתחילה בגלל שהתרגלתי לרופאים שמתמקדים רק בתחום ההתמקצעות שלהם- רופא לצוואר, רופא לכתף, רופא לזרת של היד השמאלית.. באותה תקופה כבר הייתי מקבץ איברים שדורשים טיפול אינטנסיבי וכבר לא כל כך בן אדם (עד כמה שכואב לי להגיד את זה, אפילו בעיני עצמי), ואורית, שיכלה בקלות גדולה להגיד לי שאורתופדיה זה לא התחום שלה, בחרה למקד את הטיפול בי גם בפציעה וגם בבעיות הגינקולוגיות.  

במהלך תקופת הטיפול אורית הייתה בו בזמן מקצועית וחברה. גישת "אורח החיים" אליה היא מכוונת, מתבטאת לדעתי גם בדרך הטיפול שלה. לא מדובר רק בשעת הטיפול, אלא בליווי לאורך תקופת הטיפול- לא תלותי מצדי, ולא מעיק מצידה, פשוט חברה עם עיניים רעננות ואופטימיות שמצטרפת למסע שלי להשתקמות.

עבר כבר די הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שנפגשתי עם אורית, גם כי החיים נקלעו בדרך, וגם כי הייתי צריכה להתרחק מכל דבר רפואי כדי שאוכל לנשום קצת נורמאלי. אז נכון, בגלל שבחרתי לשים את הטיפול בצד בינתיים, אני לא יכולה להגיד שהכאב חלף לגמרי, אבל המצב שלי מאוד השתפר, ואני חושבת שהתקופה שהייתי באה לאורית אחת לשבוע, מאי שם בירושלים הרחוקה, יצרה לי את הקרקע להתחיל להשתקם. אחרי הכל, אם המטרה שלי הייתה לחזור לנשום נורמאלי, זה אומר ששוב, אחרי תקופה מאוד ארוכה, האמנתי שזה אפשרי."