מכונה משומנת היטב

נשים התברכו בכישרון לעשות הכל ובמקביל – מולטיטסקיות בלתי נלאות

לדעתי, זה לא מולד ובטח לא ברכה, זו רק עוד התניה חברתית שרוב הנשים רוצות, במודע או שלא במודע, לעמוד בה, ואני באמת חושבת ככה, זה לא בגלל שאני מקנאה כי אין קשר ביני לבין ביצוע שתי משימות במקביל :-)

היא מגיעה אליי לקליניקה ומתלוננת בעיקר על עייפות קשה, עצבנות ולחץ.

היום שלה התחיל ב5:00 (הילד הקטן פיתח אינטואיציות תרנגוליות - משכים קום ולא מפסיק לדבר), בעבודה היא צריכה לעמוד ביעדים כמעט בלתי אפשריים, בדרך לעבודה וממנה היא עושה את הסידורים הטלפוניים ואם נקלעה לפקק תהיה לה הזדמנות לדבר עם חברה. בערב אחרי כמה שעות בהן תפקדה כנהגת, כובסת, מבשלת ומנקה, היא רוצה לראות קצת טלוויזיה כדי להישאר בעניינים, או כי באופן תמוה היא חושבת שזה מה שינקה לה את הראש.

לפני השינה היא חייבת לשבת על המחשב ולסיים עוד משהו שלא הספיקה לפני שיצאה מהעבודה, ובסביבות 1:00 בלילה היא הולכת לישון, לא בטוח שהיא מיד תרדם כי היא מוטרדת מהדברים שלא הספיקה לעשות עדיין והיא פשוט חייבת לעשות.

ובחמש התרנגול כבר קורא בקול...

מה, היא עייפה ועצבנית? לא יכול להיות!

זו היתה דוגמה קיצונית יותר (אבל שכיחה) של אשת משפחה שגם עובדת. את אותה התופעה אני רואה גם אצל כאלה שבחרו לוותר על העבודה ו"רק" לגדל את הילדים, או אצל נשים שעדיין לא הפכו לאמהות וסדר יומן כולל בתוכו 12 שעות עבודה בכלוב של זהב כלשהו ובמקביל השלמת תואר אקדמי נוסף.

הדרכים של חלקן להירגע תמוהות אפילו יותר מצפייה בטלוויזיה – ספינינג, קיק בוקסינג, סיגריות – כל אלה מעלים את הדופק וע"י כך מפעילים את אותו המנגנון ההישרדותי שמפעיל הלחץ - אז זה לא מה שירגיע. אולי באותו הרגע תהיה תחושת פורקן, אבל עצם העלאת הדופק רק מסייעת לסטרס לתפוח.

מרוב לחץ הן שוכחות או לא מספיקות לאכול, אבל הן נורא מרוצות מזה כי ככה הן גם לא משמינות.

רובן הופכות להיות כמו סיר לחץ בשיא רתיחתו, הן כמעט לא צוחקות ושלא נדבר על להנות, הראש כל הזמן עמוס בשרפות שצריך לכבות, ולכולן, בלי יוצא מן הכלל, חסרות 2-3 שעות ביממה.

אז יש לי חדשות בשבילך – גם אם נורא תתאמצי, היממה לא תשתנה עבורך. עדיף לוותר על כמה דברים לפני שתקרסי.

בטח יש כמה שמחייכות עכשיו וחושבות "הא! אני עושה את כל זה ולא עייפה בכלל" חכי, זה יגיע...

ולמה אני מתמקדת דווקא בנשים? הרי ישנם גם גברים שמעמיסים על עצמם הרבה יותר מדי. אז גם הגברים האלה נמצאים בסכנת קריסה כלשהי, אבל אני מתמחה בנשים...

וחוץ מזה, לנשים יש רחם, שזקוק לכמות גדולה של דם בכדי לאפשר פעילות תקינה שלו. הפעילות כוללת בתוכה את המחזור החודשי, היכולת להרות, החזקת ההריון והתפתחות עובר תקינה, לידה ושהגוף יישאר חזק אחרי כל אלה.

הגוף של האישה בד"כ צורך ומאבד יותר דם מגוף של גבר, לא סתם קיים פער משמעותי בין גברים לנשים בערכי ההמוגלובין (חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות ומכיל בתוכו ברזל, תפקידו העיקרי הוא העברת חמצן לרקמות השונות לסיפוק אנרגיה בגוף - חוסר שלו הוא מדד לאנמיה).

ומה המירוץ הזה עושה לגוף מהבחינה הסינית

כל פעולה שלנו, מחשבתית או פיזית, נעשית בעזרת החומרים שיש לנו בגוף. אם פעולה נעשית בהגזמה, הגוף נאלץ להשתמש בחומרים שנועדו לפעולות אחרות, כאלה שאינן תלויות ברצוננו ואחראיות על תפקוד תקין של כל המערכות בגוף.

למרות שרוב הנשים לא מרגישות זאת (או מתעלמות מכך), המחזור החודשי מתקיים לאורך כל החודש והתהליך דורש צריכת דם גבוהה מאוד, לא רק באותם ימים של הדימום, אלא גם להזנת רירית הרחם לקראת הפריה או דימום וסתי. ההזנה נדרשת גם בזמן נטילת גלולות למניעת הריון - לפעמים אפילו יותר.

מכיוון שכמות החומרים בגוף היא מוגבלת בבסיסה, המערכות בגוף ישתמשו קודם באלה שמיוצרים ע"י המזון, השתייה והאויר אותו אנו נושמים. כמו שמכונית דורשת צריכת דלק גבוהה יותר בזמן האצה, כך פעילות מוגברת תגביר את צריכת החומרים בגוף.

הגוף, כמו המכונית, לא יכול לנסוע בלי דלק, אז המערכות השונות יעברו לשימוש במאגרים בכדי שיוכלו להמשיך לתפקד. וכמו במכונית, ששימוש ברזרבות יכול להרוס חלקים חשובים (הקרבורטור למשל), המערכות הפנימיות של הגוף יפגעו.

ועכשיו שתרמתי לכן קצת לידע המכונאי, אתרום גם בראייה סינית:

על פי הרפואה הסינית המתח הנפשי בד"כ גורם קודם כל לתקיעות, ובד"כ של הצ'י. אבל הפעם לא אתעכב על השלב הזה, אלא על השלב המתקדם יותר, כשהמערכות בגוף מגיעות למצב של התשה ונוצרים חוסרים שהשכיחים שבהם הם של צ'י, דם ויין.

בכל המקרים יכולים להיות סימפטומים של עייפות, חולשה וסחרחורת, בעיות של המחזור החודשי ואי פריון.

צ'י - Qi

צ'י הוא אל-חומר, הכוח שאחראי על התנועה בגוף (או בתרגום לרפואה המערבית - עצבוב). הצ'י אחראי על התקשורת בין האברים השונים, כמו למשל הנעת הביצית מהשחלה לחצוצרה ומשם לרחם, או לכל תנועה בגוף שמאפשרת זרימה חלקה ונטולת כאב - ממש כמו בתקשורת בין אנשים.

כשהצ'י חסר התנועה תהיה דלה - נפיחות של הבטן, הצטברות של נוזלים, בצקות, הפרשות וגינליות, חוסר תאבון, חולשת שרירים בעיקר של הרגליים והידיים, שלשול או עצירות, דפיקות לב מהירות במנוחה.

דם - Blood

הדם, שהוא אותו חומר אדום כמו ברפואה המערבית, קשור להזנת הרקמות, בינהן רירית הרחם כדי לאפשר לעובר להשתרש בתוכו, בדיוק כמו שאדמה יבשה לא תאפשר צמיחת זרע (אני ממש בלתי נלאית עם ההדגמות).

אם חסר דם בגוף, אז הרקמות השונות לא יקבלו הזנה שוטפת - נשירת שיער, ציפורניים שבירות, קור בקצות האצבעות של הרגליים ו/או הידיים, חיוורון הפנים, נימול, התכווצויות שרירים, טשטוש ראייה, יובש של העור והשיער. חוסר דם סיני לא יצביע בהכרח על אנמיה, אבל המוגלובין נמוך יצביע על חוסר דם סיני.

יין - Yin

היין, מאוד דומה לדם, אבל סמיך יותר ואחראי על קירור ולחלוח, הוא אחראי על פעולות הורמונליות רבות, על צמיחת והתפתחות הזקיק, תפקוד הבלוטות בצוואר הרחם, תפקוד השחלות ועוד.

אם חסר יין בגוף, לא יתבצעו הזנה וקירור, כך שיכולים להופיע כל הסימפטומים של חוסר דם ובנוסף סימפטומים של חום "עולה מעלה" - תחושת חום באזור החזה, הראש והפנים, אודם בלחיים, ורטיגו, יובש בפה ובגרון, יובש של העור שיגרום לגרד, חרדות, קושי להירדם בלילה, חלימה טורדנית וסיוטים.

ויש גם את הג'ינג, שזהו חומר שנולדנו אתו (אפשר להקבילו למטען גנטי) ואותו אנחנו יכולים רק לבזבז - כשהוא נגמר אנחנו מתים, אז תעשו את החישוב בעצמכן...

בעזרת האבחנה הסינית אפשר לצפות ירידה בערכים בבדיקות הדם אפילו אם כרגע הן תקינות. אפשר גם למנוע את אותן הירידות מראש - שזה מן הסתם, הכי טוב.

כשהפוסט הזה היה כבר כמעט גמור, גיליתי בבדיקות הדם שמצבי בכי רע, אז הרגשתי קצת אי נוחות שאני, סנדלרית יחפה, מטיפה לאחרות בצורה שכזו, אבל החלטתי בכל זאת לפרסם את הפוסט כבר עכשיו ובמקביל לנעול נעליים ולשנס מותניים.

ואת?

Fiona Appel - Extraordinary Machine