13.12.11

תקרא אם אתה גבר

הגבר הישראלי יקיים במהלך חייו יחסי מין עם 11 נשים בממוצע

אחת משמונה נשים סובלת מכאבים בחדירה בקיום יחסי מין

אז בחישוב פשוט - אתה לא תוכל להתחמק!

כנראה שתיקלע לסיטואציה הזאת לפחות פעם אחת במהלך חייך, אז עדיף שתדע איך להתנהג, בעיקר אם אינך מעריץ נלהב של דרמות.

מטרת הפוסט היא לתת לך את המידע הדרוש להעלאת המודעות (בקצרה, מבטיחה!) ואיתה הורדת עוצמת הנזקים. במקרים רבים בעיית התקשורת בין המינים מובילה להתדרדרות מיותרת ולאי נעימות.

המידע בפוסט יכול להקל עליך ועל שותפתך ולאפשר לכם ליהנות מהמין, גם אם הוא חד פעמי ואפילו אם תוותרו על חדירה מלאה - המודעות לקיום הבעיה ואיך להתמודד איתה יכולה להוביל לחוויה נעימה שבלעדיה היה יכול להיות סיוט לשניכם.

אצל רוב הנשים הכאב ביחסי מין ילווה ברגשות אשם. נשים גם ככה כאילו נולדו עם ההרגשה שהן אשמות בכל מפגע שמתקיים בין אם הוא אישי, ארצי, עולמי או קיומי, אז כשמרכז המיניות הנשי לא מאפשר תפקוד "נורמלי" האישה תתייסר על כך, הדימוי העצמי שלה ירד והיא תתקשה להיפתח מינית. הסטרס של האישה יגבר ואיתו גם הכאב.

אם האישה כבר מכירה בכך שיש לה בעיה, אז יש סיכוי גבוה שהיא תיידע אותך מראש או בזמן הכאב.

אצל אישה שסובלת מאירוע חדש של כאב - ייתכן שאתה הראשון שאיתו היא מתוודעת לכאב. אז קודם כל - זו כנראה לא אשמתך, אלא בעקבות מספר סיבות אפשריות, שאחת מהן הינה דלקת שיוצרת גירוי חריף באזור פתח הנרתיק. הדלקת יכולה להיווצר מוירוס, חיידק, טפיל או פטריה, שבהם ניתן לטפל ברוב המקרים די בקלות.

פה המקום להוסיף קצת על מחלות המועברות במגע מיני, למרות שנושא זה הוא טאבו - זה קיים בישראל ובגדול!
כ-30% מהנשים פונות לטיפול במחלות שהועברו במגע מיני. אז גם מזה לא תוכל להתחמק...

קיימים למעלה מ- 200 סוגים של מחלות המועברות במגע מיני, כך שגם אם שניכם נבדקתם ואין לכם איידס או צהבת בי והשותפה שלך נוטלת גלולות למניעת הריון - שים קונדום!
השימוש בקונדום מוריד סיכויי הדבקות של חלק גדול מהמחלות.

ולענייננו - איך כדאי להתנהג כאשר לבת זוגך כואב?

כדי לענות על כך פניתי לד"ר ליאורה אברמוב, מנהלת המרכז לטיפול מיני בבית חולים ליס שהתל אביב ואלה המלצותיה:

היה קשוב ורגיש לתגובות בת זוגך. אם נראה לך שהחדירה לא נעימה לה, כואבת, אם היא לא רטובה או מכווצת מפחד - פתח את הנושא איתה וברר את הבעיה.

אם היא ממש סובלת מהחדירה - ותרו על מגע מיני מלא - סקס יכול להיות מהנה מאוד גם אם אין חדירה ואפשר להגיע לסיפוק במין אורלי, ידני, חיכוך או בכל וריאציה שעולה על דעתכם.

ניתן לנסות חומר סיכוך או חומר מאלחש, שיקלו על הכאבים. למרות שאלה מקלקלים את הספונטניות, הרי שהמגע יזרום הרבה יותר אם היא לא סובלת.

היה סבלני - סבלנות היא מילת המפתח כאן. הבעיה תפתר בסוף רק שזה תהליך שלוקח זמן של ברורים וניסיונות טיפול.

תזכור שהיא לא בחרה את הכאב והיא לא אשמה בכך שכואב לה, זו לא דרך להתחמק מיחסי מין - היא סובלת לא פחות ממך מכך שאין מגע מיני מלא.

בן זוג אוהב ותומך יכול לעזור לפתרון הבעיה.



וכמו שאמר ידידינו הפרסי פארוק במשפט די ממצה - "ברכות, בעדינות"

Tender - Blur

11.11.11

רעב לחופש

מאורעות הצדק החברתי שפשטו על העולם לאחרונה, גרמו גם לי לחשוב לא מעט על חופש הבחירה, ולמרות זאת, לא הצלחתי למצוא את ההקשר לרפואה הסינית ולכתוב על כך. אולי בגלל שעד סוף המאה ה-19 לא היה קיים בשפה הסינית המושג חופש הפרט.
זה לא שהסינים הם עם נטול היסטוריית שלטונות עריצים, הסיבה להעדרות המושג היא גישה פילוסופית שמתמקדת בהרמוניה של האדם עם סביבתו, כלומר כבוד כלפי הטבע והאדם, עבודת צוות ושיתוף פעולה. כך שהפרט אמור להיות מוגן מכיון שהסביבה כל הזמן דואגת לו, בעוד שהגישה הפילוסופית המערבית מתמקדת באינדיבידואל ומעודדת תחרות מול האחר, דבר שבהכרח מוליד מושג כמו חופש הפרט.
לאחר צפייה בשני סרטי תעודה שנתקלתי בהם לאחרונה ("מזון בע"מ" ו"מעגל האידיוטים"), הצלחתי סוף סוף לראות בברור את הקשר בין חופש הפרט לבין מה שאנחנו אוכלים, שותים ונושמים, ואלה כמובן, תמיד קשורים לרפואה הסינית.
הקשר הוא שהיום אין הרבה קשר - האנשים שאמורים להיות אחראים לפרט - דואגים לפרט, אבל הלא נכון. ממשלות מעודדות יצרנים חמדניים ובריוניים ליצור עוד ועוד נזקים.


אני מאוד אוהבת את הטבע, אבל לא נולדתי עם אצבעות ירוקות (אני רוצחת צמחים סדרתית), ככה שהסיכוי שאהפוך לאיכרה קלוש. וזו עובדה שבכלל לא מצערת אותי, הכפר הוא נפלא ומרגיע, אבל מבחינתי נועד רק לביקורים, ורק כל עוד קיימת האופציה להימלט לארבעה קירות שיפרידו ביני לבין החרקים. באוהל תמצאו אותי (אולי) כשיהיו לי ילדים בגיל שמבטיח שיזכרו את החוויה. אז ככה שיש לי כמה שנים להתרגל לעובדה שייתכן שיום יבוא ואמצא את עצמי באוהל.

אני עירונית ואוהבת את העיר למרות הזוהמה שבה.

הסיפור על הרומן שלי עם הציוויליזציה נועד להרגיע את הנרתעים - הפוסט הזה לא נועד להמיר את הקרניבורים לטבעונות, או להטיף לנסיגה מהעיר המזהמת. מטרת הפוסט היא לנסות להמחיש כמה קל להשיג שליטה בחיים שלנו.

אותם שני סרטים שצפיתי בהם, עוררו בי המון כעס, למרות שאני מודעת כבר שנים לכך שהאמת מכוערת. תמיד אמרתי לעצמי שככה זה רק באמריקה, אצלינו זה לא כזה נורא. אז הכעס גרם לי לבדוק. ואמנם לא הגענו לסטנדרטים האמריקאיים, אבל המצב מאוד דומה ומספיק מכוער גם כאן.

מהבדיקות שלי עושה רושם שאנחנו מפקידים את בריאותנו בידי קומץ אנשים הלוקים בשיגעון גדלות, שאצלם הביטוי לכוחנות הפך להרבה יותר מתוחכם מזה של הדיקטטורים בעולם הערבי, הם מזינים אותנו בחומרים מזיקים ומשכנעים אותנו שהם טובים, בריאים ויעשו אותנו מאושרים. ואנחנו, עדר עיזות מתוקות, בולעים בשקיקה את כל זה ומתמכרים.

תרבות האינסטנט אילפה אותנו לרדוף אחרי מטרות, כבר אין דרך, יש מרוץ מכיבוש אחד לשני. הרבה פעמים זה לא לגמרי ברור אם מדובר ברצון אישי או בהכתבה תרבותית-חברתית, הכל הופך מטושטש ואין זמן לעצור ולבדוק כי יש עוד מטרה שצריך לכבוש.

הצורך החליף את הרצון, וצורך הוא לא בחירה, אלא חוסר שליטה, שיוצר תסכולים ותחושת ריקנות, שהדרך היחידה למלא אותה היא לכבוש עוד מטרה - מעגל אינסופי.

אני מאמינה שלקיחת אחריות על הגוף שלנו היא הדרך הקלה ביותר להתחיל להשיג את השליטה ולהתחיל להבדיל בין הצורך לרצון.

גם אם לא ייעשו שינויים דרמטיים, אז לפחות הנזק יהיה במודע. זהו השלב הראשון ללקיחת אחריות, וכשהמודעות קיימת אז בהתחלה היא מציקה, אבל בהמשך היא מצילה.
כמו שאמרה גלוריה סטיינם - האמת תוציא אותך לחופשי, אבל קודם היא תוציא אותך מדעתך.

בלקיחת אחריות על הגוף אין צורך להלחם ולהיאבק. לקיחת אחריות לא נעשית כדי להגן על החלש (כמו החיות המסכנות) או להחליש את החזק.

אם כל אחד מאיתנו יכבד את הגוף שלו וידאג להכניס אליו כמה שפחות רעלים, התעשייה תאלץ לשנות את הסטנדרטים. זו מגמה שכבר מתרחשת היום - מחירי המזון הטבעי מתקרבים לאלה של המזון המתועש ותאגידים כמו מגה ושופרסל פתחו רשתות סופרמקטים טבעיים.

אז אפשר לומר שאנחנו כבר בכיוון הנכון!

אני לא אומרת שצריך עכשיו להכנס להיסטריה ולשנות את כל סדר החיים, כי הרי אצל רוב האנשים שינוי קיצוני שכזה, מהר מאוד יגרום לתסכולים קשים והתוצאה תהיה הפוכה.

אז איפה נמצא הגבול?

הגבול, כמו כל דבר בפילוסופיה הסינית הוא יחסי לאדם ולצריכה האישית שלו. רצוי להרחיב את הגבולות בהדרגה, אפשר לעשות שינוי קטן, ולאחר שמתרגלים אליו, להרחיב עוד קצת את הגבולות ולעשות עוד שינוי קטן.

הגבול גם רלוונטי לכמות המידע שכדאי לקבל בבת אחת, לכן בחרתי להסביר רק חלק מהבעיות שקיימות היום ומבלי לרדת לפרטים מיותרים. ולמי שמעוניין לדעת יותר - מצורפת רשימת קישורים למידע רלוונטי בסוף הפוסט.

איפה כדאי לשנות, למה ואיך?

1. תתחילו לקרוא תוויות!

ואני לא מתכוונת לערך הקלורי (אם המזון נספג כראוי, הגוף ידע להשתמש בו כאנרגיה, אז הערך הקלורי לא באמת משנה. רק הכמות קריטית), אלא לקריאת רשימת הרכיבים.
אם ישנה ברשימה מילה שאתם לא מכירים, ישנו סיכוי גבוה שזה לא מאכל אמיתי אלא חומר כימי שיוצר במעבדה. את החומרים האלה אף אחד לא טורח לבדוק בניסוי מסודר כפי שנעשה עם תרופות ובהרבה מקרים מגלים בדיעבד לאחר השימוש שהחומר מזיק (לדוגמה האספרטיים), בעצם הם כן עושים ניסויים - עלינו, בלי ידיעתנו.
החומרים האלה בד"כ לא מתפרקים באויר, אז אם הטבע לא יודע מה לעשות איתם - הגוף שלנו כן יידע? אז זהו, שלא. חומרים כאלה הם אלה שיוצרים שינוי גנטי, וכידוע, ככה מתחילים להתפתח תאים סרטניים (מפתיע, אבל רק 5%-10% מהסרטנים הם תורשתיים).

2. מזון מן החי - מוצרי חלב, ביצים, דגים, עוף ובשר

"זו לא הכמות אלא האיכות" הוא המשפט הכי רלוונטי למזון מן החי.
האדם המערבי נוהג להתייחס לחלבון מן החי כדבר המזין ביותר, ואם זה מזין - אז כמה שיותר יותר טוב, לא? 
ממש לא.
זה מה שהרגילו אותנו לחשוב, האמת היא שכל כך הרבה חלבון עשוי להתיש את מערכת העיכול ובעקבותיה יתמוטטו מערכות אחרות.
הסינים, למשל, אוכלים כל דבר שנושם, ואני מתכוונת לכל דבר. בארוחה של הסיני הממוצע תימצא נוכחות של עוף, בשר או דג בכל שעות היממה, אבל בכמות קטנה יחסית לזו של הפחמימות והירקות באותה הארוחה, והם לא נוהגים לאכול מוצרי חלב.

מוצרי חלב
מועצת החלב ממליצה על צריכת 3 מנות חלביות ביום. הועד של מועצת החלב מונה 18 חברים, מתוכם 13 קשורים ליצרנים, מפתיע שהם הצליחו להתאפק מלהמליץ על 5 מנות ביום. טוב, זה כבר יכול להישמע לא אמין.
אם לא אוכל חלב מאיפה יהיה לי סידן?
סקרים מראים שככל שמדינה צורכת יותר מוצרי חלב, כך גם שכיחות מקרי אוסטאופורוזיס באותה המדינה עולה ולהיפך. וגם לא נמצא קשר לתורשה. אז לפי ההיגיון, כנראה שלא החלב הוא האחראי לסידן. ויש לכך הסברים שכתב עליהם המון ד"ר אריה אבני - קישורים בסוף הפוסט.
על פי הרפואה הסינית - מוצרי חלב נחשבים למחזקי צ'י, דם ונוזלים בגוף, כלומר, הם מצוינים לאנשים חלשים ורזים שסובלים גם מיובש.
אבל בל נשכח שהסינים דיברו על חלב לא מפוסטר, שהגיע היישר מעטיניה של הפרה/כבשה/עז שמטיילת באחו ומזונה היחיד הוא עשב. החלב של היום יכול להיות קשה לעיכול גם לרזים, חלשים ויבשים.
על פי הרפואה הסינית מוצרי חלב נוטים לייצר לחות וליחה בגוף, זה יכול להתבטא בהשמנת יתר, בליחה, נזלת וסינוסיטיס, אלרגיות, דלקות ופטריות וגינליות, דלקות בשלפוחית השתן, ציסטות ועוד.

אז מה כן?

להוריד כמויות ולדאוג לאיכות.
ישנה טענה שחלב עיזים, כבשים ובפאלו יותר קל לעיכול, לא מצאתי הוכחות לכך, אבל המחלבות שמייצרות מוצרים מחלב זה הן במקרים רבים גם אלה שמגדלות את הצאן והבקר, כך שבד"כ גם דואגות לאיכות טובה יותר של חייהם ומזונם מאשר במקורות הגידול התעשייתיים.
ואפשר גם למרוח טחינה וחומוס על הלחם - המון סידן!

ביצים
אותו עיקרון של הבקר. תרנגולת חופשיה היא תרנגולת רגועה שמייצרת ביצים איכותיות יותר, אמנם החלמון שלה פחות צהוב ומרשים, אבל זה רק בגלל שהוא נטול חומרים שצובעים אותו..

ולעמדת הקרניבורים - בשר, עוף ודגים
אתם לא באמת טורפים. ישנם הרבה הבדלים בין גוף האדם לזה של הטורפים. החשוב מכולם, לדעתי, הוא השוני במערכת העיכול, שלנו ארוכה משלהם בהרבה. בשר, בשל נטייתו להרקיב צריך לצאת כמה שיותר מהר מהגוף, ואם אוכלים ממנו בכמות גדולה מדי, העיכול יהיה ארוך יותר וסביר להניח שתהליך הריקבון יקרה בזמן שהוא עדיין בתוך הגוף.
דוחה, נכון? טורף אמיתי לא היה נגעל...

אז מה כן?

שוב, להוריד כמויות ולדאוג לאיכות.
פרה שטיילה באחו כל חייה וניזונה רק מעשב שהיא ליקטה בעצמה היא פרה בריאה ומאושרת, ובתור המבורגר היא תהיה יותר טעימה ועסיסית. נכון שגם מחירה יותר יקר - אז במקום לאכול 300 גרם שממילא דורשים מהגוף כמות עצומה של אנרגיה לפירוקם, תאכלו 100 גרם. הלחמנייה עליי. אני מבטיחה לכם שיהיה לכם הרבה יותר קל לתפקד לאחר מכן.

כדאי שסדר העדיפויות בבחירת החלבון גם ישתנה:
עדיף דג או ביצה על עוף, ועוף עדיף על בשר

ועדיף מנה אחת של חלבון מהחי ביום.

3. להרבות באכילת ירקות, פרות, דגנים וקטניות

אורגני, בטח שאורגני - למה? כי חומרי ההדברה נועדו להשמיד חיות קטנות, אז ההיגיון אומר שאותנו זה גם יהרוג - אבל לאט.
ואם נניח רגע להיגיון, ישנן הוכחות לקשר בין חומרים כימיקלים שונים לבין עלייה בשכיחות מקרי הסרטן. הדברה היא חומר כימיקלי, ואף אחד עדיין לא הוכיח שהיא לא מזיקה.
כן, גם אני חושבת שכרובית קטנה ב-16 ש"ח זה מוגזם, אז אותה לא אקנה במחלקה האורגנית, אבל כן אקפיד שהירקות העליים, כמו חסה, פטרוזיליה, שמיר, סלרי, בצל ירוק, נענע וכו', יהיו אורגניים, מכיון שאין להם נפח וריסוס בד"כ מגיע לכל חלק בהם. הירוק הטרי והנקי מרעלים של העליים, ידאג כבר להיפטר מהרעלים של הכרובית הלא אורגנית.

תאכלו פחמימות, הגיע הזמן להפסיק לפחד מהן. יש להן סטיגמה נוראית, בעיקר ללחם. דגנים מסייעים לספיגת חומרים רבים, משביעים מאוד ומספקים אנרגיה. על פי הרפואה הסינית הדגנים מחזקים את הטחול, מרגיעים את הנפש, משפרים זיכרון וכושר ריכוז.
צריך רק להיזהר בלבוש של הפחמימה - כשהיא מופיעה בצורת בורקס, עוגות ומאפים היא בעייתית. לחם, למשל, הוא נהדר, כשהוא עשוי משמרים טבעיים (מחמצת טבעית) ולא המתועשים, וכשמכינים אותו רק מקמח ומים, בלי תוספות מיותרות (הצצה ברשימת הרכיבים של לחם רגיל תבהיר לכם את ההבדל).

לדעתי, אין צורך להקפיד על אכילת דגנים מלאים. באף אחת מהמדינות האסייתיות בהן ביקרתי לא נתקלתי באורז מלא. ואורז הוא הלחם שלהם, ככה שאם היה אז הייתי רואה. אצל חלק גדול מהאנשים הדגנים המלאים יכולים להיות קשים לעיכול כמו בשר.
וחוץ מזה שהלא מלאים הרבה יותר טעימים...
את הסיבים הדרושים לגוף תקבלו מהירקות והפרות שתתחילו לצרוך יותר עם השינויים.


ואל תשכחו לזוז - הנעת הגוף היא חלק בלתי נפרד במסגרת הכבוד אליו. אפשר להסתפק בכמה דקות של התמתחויות כמה פעמים ביום, או בהליכה בקצב נעים פעמיים-שלוש בשבוע (לכל אלה שאין להם זמן, תוותרו על שעת צפייה בטלוויזיה, בניגוד אליה, ההליכה מביאה לסיפוק), אחרי שאלה יהפכו לשגרה, בדיוק כמו עם המזון, גם איתם תרצו להתקדם.

לקיחת אחריות משפיעה קודם כל על האינדיבידואל. זו פעולה אגואיסטית שבאפקט הדומינו תהפוך את העולם לטוב יותר - כל שינוי הכי קטן שכל אחד מאיתנו יעשה יכול לתרום לצדק החברתי העולמי - ככל שנהיה יותר נחמדים לעצמינו כך יהיה יותר קל להיות נחמדים לעולם.

קראו לי נאיבית, אבל לדעתי זה אפשרי וזה פשוט מהמם!


The Roots & John Legend - WAKE UP EVERYBODY

קישורים:
האתר הרשמי של הסרט "מזון בע"מ" - http://www.foodincmovie.com/

סיקור הסרט "מזון בע"מ" - http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/919/483.html

מה מסתירים משווקי הבשר והחלב - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/107/689.html

הסרט "מעגל האדיוטים" בצפייה ישירה - http://yes.walla.co.il/?w=/7802/1867277

מה אוכלת הפרה הישראלית - http://www.focus.co.il/page.asp?page=480

"תעזבו את העטינים שלי" - ד"ר אריה אבני - http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=379&cid=49

הארגון לחקלאות אורגנית בישראל - http://www.organic-israel.org.il/index.php

האם האדם הוא צמחוני? http://iamveg.org.il/lifestyle/health/480-health.html



9.10.11

לכל המגיבים בפוסטים

התגובות שלכם לא נמחקו, אבל יחד עם זאת גם לא נקראו :) האופציה להגיב נחסמה כנראה לפני כמה חודשים.
(כן, יכול להיות שעשיתי משהו בהגדרות שגרם לזה - דווקא חשבתי שאני די טכנולוגית)
נראה לי שעכשיו זה בסדר, אבל תמיד אפשר לשלוח לי תגובה גם ישירות למייל - orit.zil@gmail.com

תודה, בכל אופן!

24.9.11

זה הסתיו

מישהו שמחשיב עצמו אתאיסט אמר פעם לחברה שלי, שבמצוקה הוא מיד מתפלל, אפילו שהוא לא מאמין שמישהו שומע. אינסטינקט.

ככה גם בחגי תשרי, כמעט כל מי שאני מכירה, בלי קשר לאמונה שלהם, עושים חשבונות נפש.
המסורת מכוונת אותנו להתנהלות של הטבע בעונה הזו - הסתיו. חשבון הנפש הוא השלכת של הנפש.

עבורי, השנה שחלפה סיפקה כמות מכובדת של חומר לחשבון הנפש השנתי שלי. חומר חדש.
היו המון התנסויות חדשות - לטוב ולרע. דלתות נסגרו, נפתחו והסתובבו, במישור המקצועי והאישי.
ולמדתי, וואו כמה למדתי, על עצמי ועל העולם.
לאלה שצריך היה לסלוח, כבר סלחתי על הרוב (כשאהיה קדושה אסלח על הכל) ואני מקווה שמי שצריך סלח גם לי (מה שלא עשיתי, בחיי שזה לא היה מכוונה רעה).
אפילו כמעט תם ונשלם החלק הקשה ביותר - לסלוח לעצמי.
ויש גם תודות, המון, במיוחד לאלה שנמצאים בחיי, אבל גם לאלה שכבר לא.

אז כן, אפשר לומר שאני די מרוצה מהשנה שחלפה.

התחלה כזאת דרמטית דורשת השמעת שיר כמו "ימים נוראים" של ברי סחרוף
(השיר חדש יחסית אז אין וידאו - אבל מי צריך וידאו כשיש כזה טקסט)


הסתיו הוא העונה המועדפת עליי, אמנם הטבע מצליח לרגש אותי די בקלות, אבל בסתיו יש ערך מוסף - משיא החום והפעילות של הקיץ (יאנג) הכל הופך כאילו ברגע אחד לרגוע ושלו (יין). אני אוהבת את השלב הזה שבו מורגש השינוי, כמו כשהמקרר פתאום מפסיק להרעיש, השקט הרבה יותר עצמתי כשהוא בא אחרי רעש גדול.

איזה לחץ, לרגע חלפה בראשי המחשבה להוסיף תמונה של השקיעה. מילא רגשנות, אבל מה זה כל הדביקות הזאת? בסתיו דווקא קצת יבש...

הסתיו מסמל את סוף עונת הצמיחה. הזמן בו הטבע מתחיל להיפטר מהישן - עלים מצהיבים ונושרים לאדמה וע"י כך מזינים אותה, כדי שתוכל אחרי החורף להצמיח חדשים.

בניגוד אלינו, בני האדם, העצים לא משאירים את העלים על הענפים בכוח, רק בגלל שאולי יהיה בהם צורך יום אחד. הטבע מזכיר לנו שעלינו להיפטר מהישן והמיותר שכבר נבל, כדי לאפשר כניסה של חדש.

זה הזמן למיין, להפריד, לשחרר ולהשליך פסולת - בין אם מדובר ברגשות או בחפצים.

על פי הפילוסופיה הסינית הסתיו משויך לאלמנט המתכת, ואלה האנלוגיות שלו:

איברים פנימיים - ריאות ומעי גס
איבר חישה - אף
רקמה בגוף - עור
רגש - אבל
קול - בכי
טעם - חריף
צבע - לבן
כיוון - מערב

תפקודיהם של המעי הגס והריאות זהים להתרחשות של ההתכנסות והשחרור בסתיו:
המעי הגס אחראי על מיון הרעלים בתוך הגוף ושחרורם החוצה ממנו והריאות שולטות בנשימה - הכנסת אויר והוצאתו.

בטבע המתכת סופגת מיד את הטמפרטורה של הסביבה בה היא נמצאת, כך שגם האיברים המשויכים אליה עדינים יותר משאר האיברים ורגישים מאוד למזיקים חיצוניים, בעיקר של חום וקור.

בעיות הקשורות לאלמנט המתכת יכולות להופיע במהלך כל השנה, אבל במקרים רבים הן מחריפות או מתפרצות בסתיו:

* מערכת החיסון - הריאות אחראיות על זרימת ה"צ'י המגן", שהוא מקביל למערכת החיסונית.
הצ'י המגן זורם בשכבות החיצוניות של הגוף ומגן עליו ממזיקים חיצוניים- רוח ואקלים חם/קר/יבש/לח, כך שחולשה של הריאות מובילה לחולשה של הצ'י המגן, שיתקשה להתמודד עם שינויי מזג האוויר:

נזלת, צינון, התעטשויות, כאבי גרון, שיעול, ליחה

* אלרגיות - אם של דרכי הנשימה ואם על גבי העור, שנחשב לריאה השלישית ברפואה הסינית

* יציאות - עצירויות או שלשולים

* נפש - עצבות, דיכאון והתאבלות מבלי לשחרר, שימת גבולות נוקשים או גבולות פרוצים

הדרך הטובה ביותר להימנע מהתופעות האלה היא להכין את הגוף מבעוד מועד, אבל, אם לא עשיתם את זה עד עכשיו - כנראה שהעצה הזו יכולה לעצבן יותר מלהועיל...

אז אפשר גם לכבות שרפות!

הכי יעיל יהיה ע"י שימוש בפורמולות צמחים שמקלות או מפסיקות את הסימפטומים, מבלי לגרום (בד"כ) לתופעות לוואי, אפשר גם עם דיקור סיני ואפשר גם ע"י תזונה, שאולי לא תצליח לרפא את הצינון, אבל יש סיכוי גבוה שהיא תמנע החרפה שלו:

באופן כללי בסתיו כדאי לאכול מזון שעבר בישול קצר ולהימנע ממזון נא או קר וכדאי לבחור במזון ארומטי לגירוי האף (איבר החישה של המתכת) והתיאבון.

להוסיף מעט מזונות חמוצים להמרצת הפעילות בגוף:
לימון, חומץ, יוגורט, תפוחים, שזיפים.

וגם מזונות חריפים (הטעם של האלמנט) שמסייעים לסילוק ליחה ולהגנה על הריאות:
צ'ילי, משפחת הבצלים, שום, ג'ינג'ר, לפת, כרוב, חזרת, מנטה, צנון.

מזונות נוספים שכדאי להכניס לתפריט בסתיו:
אורז ארוך (בסמאטי), שקדים, אספרגוס, ברוקולי, סלרי, מלפפון, אגס, בננה, תפוח.

לסובלים מיובש בכל הרקמות - בשפתיים, באף, בעור, בגרון מלווה בצמא ועצירות:
טופו, חלב סויה, תרד, אגס, תפוח, אצות, שקדים, בוטנים, שומשום, דבש, ביצה, מוצרי חלב.

לסובלים מליחה ונזלת:
כדאי להימנע מרשימת המזונות ליובש, מלבד התפוח והאגס' ולהוסיף מזונות מיתר הרשימות כאן למעלה.


ואולי הסבתא הלכה קצת רחוק עם הסוודר, כי לא ממש קר עדיין, אבל שימו משהו על הצוואר שלא ייתפס לכם מהרוחות המפתיעות של הסתיו.

מאחלת לכולם מכל לבי, שנה טובה, מתוקה ודביקה, לפחות כמו השיר הזה :))







9.9.11

בין פריון להריון

הסטטיסטיקה אומרת ש 10%-15% מהזוגות לא מצליחים להרות. אם אעשה סטטיסטיקה לסטטיסטיקה אז המקור לאי פריון מתחלק באחוזים, כמעט חצי חצי בין הגבר לאשה (מעט יותר אצל האשה) עם 5%-15% של מקרים בהם הגורם אינו ידוע.

אם מקור הבעיה אצל הגבר, אז בד"כ מדובר על איכות זרע לקויה, שצמחי מרפא סיניים עושים עבודה מצוינת במקרים רבים תוך זמן קצר (כך שאם הזוג צעיר יחסית, לפעמים שווה לחכות 3 חודשים עם טיפולי ההפריות ובמהלכם לבדוק אם הטיפול הסיני מועיל).

אבל אני אתמקד בבעיות שנובעות מהאשה:

עפ"י "מרק", המדריך הרפואי השלם, ישנם ארבעה גורמים עיקריים לאי פריון אצל האישה:

*בעיות ביוץ

*בעיות בחצוצרות - בעיה מבנית או תפקודית

*בעיות בצוואר הרחם

*גורמים אידיופטים (לא מזוהים)

אני לא אוהבת סטטיסטיקות, כי הרי בסופו של דבר המצב הוא פיפטי-פיפטי, או שכן או שלא.

המחשבה שאולי אני בצד הלא נעים של הסטטיסטיקה נורא מלחיצה, וזה בנוסף על הלחץ החברתי שקיים בארצנו הקטנטונת להביא ילדים ומהר. בכלל היום כולם נורא ממהרים. עכשיו בא לי ילד – עכשיו הריון! רגע, שניה, כל הלחץ הזה לא ממש מועיל לתפקוד של הרחם, כמעט כל אשה שלא משתמשת בגלולות נגד הריון תאשר שהרחם והמצב הנפשי לא נפרדים לרגע – למי לא הקדימה או איחרה הוסת בגלל אירוע מלחיץ?

הנתונים הסטטיסטים גם הופכים לפעמים את האישה שמנסה להכנס להריון לרחם מהלך, וההתייחסות לשאר חלקי הגוף, ושלא נדבר על מצבה הנפשי, הופכת להיות מינורית.

הגוף הוא מערכת שלמה שתפקודיה הנפשיים והפיסיולוגיים משפיעים על כל חלקיה.

בניגוד לרפואה המערבית שבה הסטטיסטיקה מאוד חשובה בדרך לאבחנה, אין לסטטיסטיקה ממש רלוונטיות לטיפול ולאבחנה הסינית, מלבד קיומה של האבחנה המערבית, שבהחלט מסייע.

מה שכן, הסטטיסטיקה כמעט תמיד קבועה, אז אני משתמשת בה ככלי עזר בקבלת החלטה, אבל היא לא תקבע אותה.

וכמו שאמר לני קרביץ – זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

נכון שמבחינה סטטיסטית אצל אשה מעל גיל 30, הכל הרבה פחות פשוט מהבחינה הפיזיולוגית , אבל בעידן בו אנו חיים, הבאת ילדים לעולם בגיל צעיר הופכת פחות אפשרית ו/או נוחה. פה אני מוצאת לנכון להוסיף, שבמקום לקוות שירשת את הגנים הנכונים, כדאי להשקיע קצת יותר באורח חיים נכון מגיל צעיר, כדי שהזדקנות הגוף תהיה איטית יותר, ולא, אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לחיות נכון, גם אם את כבר לא פרגית בת 22...

למזלן של המתקשות להכנס להריון הרפואה המערבית מתקדמת מספיק כדי לסייע (אם כי הנזקים שלה לא לגמרי ברורים ומוכחים) והרפואה הסינית מוכיחה את עצמה במקרים רבים גם בשילוב עם הרפואה המערבית וגם כדרך טיפול יחידה.

הטיפול הסיני קודם כל מוריד את רמת המתח הנפשי וע"י כך מסייע לפתיחת חסימות רבות, שאין אפשרות לראותן בכלים המודרניים.

ישנם מחקרים שמראים שהרפואה הסינית משפרת את תפקודי הרחם והשחלות ואת הסביבה בה עוברת הביצית את תהליך הבשלות שלה, וכך באופן עקיף משפרת את איכותה. כמו כן, הטיפול בדיקור הסיני וצמחי מרפא משפיע על עובי רירית הרחם שחשוב להשרשה של הביצית המופרית.

אחד המחקרים שעשה המון באז סביבו, הוכיח ששימוש בדיקור סיני ביום של החזרת העובר בטיפולי הפריה חוץ גופית העלה את הסיכוי להריון.

הטיפול הסיני אינו פולשני והוא אינדיבדואלי - כל אחת והטיפול שנתפר במיוחד עבורה, לכן הפוטנציאל לתופעות לוואי מאוד נמוך.

החלטתי להציג שלושה סיפורי מקרה מנסיוני הקליני, במקום לפרט את כל האבחנות ודרכי הטיפול המערביים והסיניים, שכבר הכל נכתב עליהם, אלא אם תהיה דרישה ואשמח לכתוב על כך פוסט נוסף.

אתחיל עם המטופלת הראשונה שלי בתשלום, שהיא גם המקרה הראשון של אי פריון שבו טיפלתי והצלחתי היתה גבוהה הרבה מעבר למה שציפיתי אז:

נ', בת 30, הגיעה אליי לאחר שנה של נסיונות כושלים וחודש לפני שהתכוונה להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית.

נ' עברה הפלה טבעית מלווה בדימומים וכאבים קשים שהשאירה את חותמה ברמה הנפשית. בבדיקות הורמונאליות נמצא חוסר איזון (יחס הפוך של LH-FSH). נטילת איקקלומין להשראת הביוץ במהלך 3 חודשים לא הועילה. מלבד חוסר איזון זה הכל היה תקין.

טיפלתי בה בדיקור בלבד פעמיים בשבוע. בטיפול השביעי הודיעה לי נ' שבימים הקרובים, עם הוסת, היא תתחיל את הטיפול ההורמונלי המקדים להפריה חוץ גופית, אך הוסת לא הופיעה – היא היתה בהריון. טבעי לגמרי.

בהריון השני כבר לא היה לה צורך בעזרתי.

ק', בת 27, הגיעה אליי לאחר נסיון להרות במשך 10 חודשים.

התלונה העיקרית שלה היתה סטרס נפשי קיצוני שהתבטא בשלשולים, חולשה, רעב קיצוני, חוסר חשק וחוסר מוטיבציה בעיקר סביב הוסת.

הוסת של ק' היתה סדירה ללא כאבים עם זרימה חלשה יחסית. ק' סבלה מהפרשות וגינליות מרובות עם גרד שבמקביל לטיפול אצלי טיפלה בהם עם נרות פולידין.

כבר מהטיפול הראשון היה שיפור משמעותי במצבה הנפשי ואחרי הטיפול השלישי, בניגוד למצב אליו כבר התרגלה, לא הופיע אף סימפטום נפשי או פיסי לפני הוסת.

במהלך סדרת הטיפולים ק' הודיעה לי על כוונתה להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית, אני המלצתי לה שתמתין עוד טיפה – שתתן לטיפול צ'אנס לפחות 3 חודשים, וכך היה.

לאחר 11 טיפולים בדיקור בלבד במשך חודשיים וחצי ק' נכנסה להריון

מ', בת 34, עם שחלות פוליציסטיות, הגיעה אליי לאחר שנה של נסיונות להרות

במהלך השנה של הנסיונות להרות היה נסיון אחד כושל בהזרעה עם טיפול הורמונלי, שני מחזורי שאיבות של ביציות ושלוש הפריות חוץ גופיות שכשלו.

שבועיים לאחר התחלת הטיפול היתה שאיבת ביציות עם החזרת עוברים מופרים שנכשלה, חודשיים לאחר מכן היתה עוד החזרת עוברים מופרים שנכשלה.

חודש לאחר תחילת הטיפול השבועי בדיקור הוספתי למ' פורמולת צמחים שמטרתה היה חיזוק של חומרים שעל פי הרפואה הסינית משפיעים על תפקוד הרחם ובמקביל הגברת התנועה של חומרים אלה בגוף. היה גם שינוי קל בתזונה.

חודש לאחר מכן, כחמישה חודשים לאחר התחלת הטיפול, להפתעתו של הרופא המטפל הרירית היתה עבה באופן משמעותי מהרגיל והיו גם הרבה זקיקים, ברור לכם שבהחזרה הבאה כבר היה הריון, נכון?


ועכשיו הגיע הזמן קצת לחייך - מצאתי ראיה לטפשת הריון, הסוף מאוד מפתיע:

4.8.11

אז למה לי וסטיבוליטיס עכשיו?


כל אישה חוותה או תחווה כאב כלשהו בזמן קיום יחסי מין, אצל 10%-15% מהנשים הכאב הוא קבוע ונקרא וולוודיניה – כאב כרוני באזור איברי המין החיצוניים של האישה (וולווה = פות).

וולוודיניה מאופיין בכאב כרוני שבדרך כלל מופיע רק באזור פתח הנרתיק (= וסטיבול) ואז הסינדרום נקרא וולוודיניה מקומית (בעבר נקרא גם וסטיבולדיניה או וסטיבוליטיס). הכאב מורגש בעיקר בזמן קיום יחסי מין, לפעמים הרגישות כ"כ גבוהה שהכאב לא מאפשר שימוש בטמפון ובמצבים קיצוניים יותר הכאב מופיע גם בלי שום מגע ועשוי להתפשט לאזורים אחרים בפות, בנרתיק ובאגן.

הכאב מתואר ע"י הסובלות ממנו כתחושת בעירה, צריבה כמו שפשוף פצע חשוף, כאב כמו של מכה כחולה, או דקירות באזור.

אחת משמונה נשים סובלת מ
וולוודיניה ובכל זאת, כמעט לא עובר שבוע מבלי שאשמע את אחד המשפטים "הגינקולוג חושב שאני משוגעת", "הייתי אצל המון רופאים ואף אחד לא יודע מה יש לי", "אני מרגישה פגומה" ועוד משפטים המתארים מצוקה נוראית, כאילו לא מספיק שכואב.

עפ"י הרפואה המערבית הגורם ל
וולוודיניה אינו ידוע. קיימים טיפולים קונבנציונליים, כמו פיזיותרפיה, ביו פידבק, משחות אנטי דלקתיות, משחות מאלחשות, טיפול סקסולוגי, אבל אלה לא תמיד מספיק יעילים.

הכאב יכול להיות ראשוני - שמאז הניסיון המיני הראשון היה כאב, או משני - כשהכאב מופיע אצל אישה שחוותה בעבר קיום יחסי מין ללא כאב ובשלב כלשהו בחייה התחילו הכאבים, בד"כ בעקבות דלקת באזור שנגרמה מפטריה, וירוס, טפיל או חיידק, אבל לא תמיד מצליחים להיפטר מהגורם או למצוא אותו תחת עדשת המיקרוסקופ והכאב, מן הסתם, לא פוסק.

כל אחת יכולה לפתח 
וולוודיניה בשלב כלשהו בחייה.

כמעט תמיד הכאב גורם לרגשות אשמה ולירידה בערך העצמי, בשל תחושת הפגימות במרכז הנשיות של הסובלות מהסינדרום, התחושה שהן לא יכולות לספק את אחד הדברים הבסיסיים בניהול מערכת יחסים זוגית והבאת ילדים לעולם. דבר שמשבש מערכות יחסים קיימות או גורם לחשש מלהתחיל אחת.

הסינדרום משבש את חייה של הסובלת ממנו ברמה הפיזית, הנפשית והאישית.

כבר בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, אמרה לי ד"ר אברמוב, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבי"ח "ליס" במרכז הרפואי ת"א, שהדבר שמעניין אותה הוא למצוא דרך לעזור לבנות שסובלות מ
וולוודיניה. אז התחלתי לחקור ולבדוק את הנושא, שקיים עליו מעט מאוד מידע בספרות הסינית, ומאז טיפלתי כבר בעשרות נשים. ברוב המקרים ישנו שיפור משמעותי בכאב ובמקרים רבים היה ריפוי מוחלט.

הטיפול הסיני כולל דיקור בנקודות מרוחקות מהנרתיק (בידיים, ברגליים, קצת בבטן ולפעמים גם בראש), וברוב המקרים מלווה בלקיחת פורמולת צמחי מרפא באבקה, בטבליות או בתמצית.
גם את הטיפול הסיני רצוי לשלב עם לפחות אחד מהטיפולים הקונבנציונליים.

מה זה 
וולוודיניה על פי הרפואה הסינית?
בעיה בזרימה של צ'י, דם ו/או נוזלים של איבר הכבד. ולא, אין צורך לחפש תורם להשתלת כבד ;-) בניגוד לרפואה המערבית שמחלקת את הגוף לחלקים נפרדים, הרפואה הסינית מתייחסת לגוף כאל מערכת שלמה והדגש הוא על תפקוד ולא על חלק פיזי. איבר בגוף אינו חלק בשר נפרד, אלא איבר בעל תפקודים המשפיעים על הפן הפיזי והנפשי. ישנם 12 איברים פנימיים שנחשבים לליבת התאוריה של הרפואה הסינית, ויש בין איברים אלה מערכות יחסים שמשפיעות על כל תפקודי הגוף והנפש.
הגוף שלנו הוא סוג של מערכת צנרת מסועפת של צינורות ותעלות שזורמים בהם דם, נוזלים שונים וצ'י. הצ'י אחראי על התנועה - הוא הבסיס להכל ובלעדיו אין חיים, אי אפשר לראות אותו אבל הוא מאוד מוחשי (אותו מרגישים בזמן החדרת מחט לנקודת דיקור). הצ'י זורם בגוף מכל כיוון ולכל כיוון, ובדרכו משתנה ומשנה. גורמים נפשיים ופיזיים כמו סטרס, מחלה, תזונה, תאונה וכו' יכולים לגרום לשיבוש של הסירקולציה בגוף, שהשפעתה תתבטא בהתאם לנטייה של אותו אדם.
למה דווקא הכבד? מכיוון שחלק ממסלול תעלת הכבד עובר באזור הגניטלי, ובעיה בזרימה של התעלה יכולה לגרום להפרעות רבות באיזור וביניהן גם לכאב.

מה גורם לתחושת הכאב?
כאב תמיד קשור לזרימה לא חלקה, כפי שאומר הפתגם הסיני השימושי ביותר בקליניקה "אם יש כאב - יש תקיעות, אם אין תקיעות – אין כאב".

מה אפשר לעשות?
על ידי תשאול, התבוננות בלשון ובדיקת דופק ניתן למצוא את הסיבה שתוקעת את הזרימה בצנרת - אם הבעיה בזרימת הצ'י או הדם - יש להניע אותם, אם התקיעות היא של נוזלים (הפרשות וגינליות למשל) אז יש ליבש או לשתן אותם, אם יש גורם שמחמם - יש לקרר אותו, אם גורם שמקרר - לחמם אותו, ואם הסיבה היא מחסור של דם או צ'י - יש למלא אותם.

ברגע שהסיבה לתקיעות מתחילה להתפוגג, איתה גם הכאב שוכך ואפשר להתחיל לנשום :-)


לקריאת סיפורי המטופלות - כאן




לא הצלחתי לחשוב על שיר רלוונטי, אז בחרתי בשיר שאני אוהבת במיוחד (אבל בכל זאת אפשר למצוא בו רלוונטיות):

18.7.11

השתוקקות מתמדת

וידוי - עד לא מזמן נתקפתי בקרייב למתוק כל שעתיים-שלוש. לפעמים השתקתי את הקרייב עם פרי, תמר או קוביית שוקולד - שזה מאוד נחמד, אבל הקרייב האמתי היה תמיד לעוגיה, אין כמו השילוב המנצח של קמח וסוכר לבנים (אבל בשום אופן לא כזה שמכיל שומן מוקשה, גם לא חלקית!)
אני אוהבת עוגיות מכל הסוגים - עם ריבה, עם שוקולד, סתם ביסקוויט (רק של גטניו), עם שקדים ושאר מיני אגוזים,
אבל העוגיות של "merba" זו התמכרות (סיסטר, קבלי תמונה)


ומכיוון שאני קודם כל אמורה לשמש דוגמה ושנית, אני מעדיפה שלא לתת לדברים מיותרים לנהל אותי, אז החלטתי לספק לסנדלר הזה נעליים והצבתי אתגר - גמילה!
באמת שלא חשבתי שיהיה קשה, הרי אני נגמלתי מסיגריות, אז מה זה כבר לוותר על כמה עוגיות? בקטנה!
אז זהו, שלא... אחרי יומיים כבר הייתי כל כך עצבנית שמצאתי את עצמי נובחת על עוברת אורח שחסמה את המדרגות הנעות בקניון. וכשהבחנתי בהמוני הפוטנציאלים לנביחה שחולפים על פני, הבנתי שהגיע קיצו של האתגר - אני מודה בתבוסה ורצתי לקנות טורטית. נשמע מוכר?

מלבד הקרייב הנפוץ יותר למתוק, קיימים גם קרייבים לחריף, חמוץ, מלוח ופחות שכיח אבל אפשרי, הקרייב לטעם המר.

הגמילה צריכה להתבצע תוך כדי טיפול בסיבה לקרייב, משהו בפנים דורש את הדבר הזה ואם אותו משהו לא יקבל אותו, נעשה לעצמינו יותר נזק מתועלת.

כמובן שהטיפול שאני מעודדת ומודעת ליעילותו הוא ע"י דיקור סיני וצמחים, אבל, כל אחד מחמשת הטעמים/קרייבים שייך לאלמנט אחר מחמשת האלמנטים ובעל תפקוד עם כניסתו לגוף שאם תבינו את בסיסו, אני מאמינה שתוכלו להקטין את הנזק בעצמכם:

כשמופיע קרייב זה מעיד על בעיה כלשהי באיברים השייכים לאלמנט של האותו הטעם - חוסר שלהם שצריך להזין או עודף שצריך לסלק.

הבעיה היא, שבזמן קרייב התחושה היא של חוסר שליטה וצורך לסיפוק מיידי, כך שבד"כ אנחנו פונים לטעם הנכון אבל דרך מזון שעושה בגוף את ההיפך ומחריף את המצב ואיתו גם הקרייב הופך לקיצוני יותר.

אז ככה זה עובד באופן כללי:

הטעם המתוק
שייך לאלמנט האדמה ומשפיע על הטחול
מזין רקמות ונוזלי גוף, מוסיף אנרגיה, מרגיע את הגוף והתכווצויות
מתאים בעיקר במצב של חולשה וחוסר, לכן גם נפוץ יותר בקרב נשים, שהן בעלות נטייה לחוסר דם.
הכבד, למרות ששייך לאלמנט העץ, נדחף כהרגלו בכל סינדרום ועשוי לדרוש את הטעם המתוק לריכוך התכווצויות של הנפש, כמו כעס ותסכול.
מתי לצרוך?
יובש, תחושת קור, אנשים רזים וחלשים
מתי להימנע/לצרוך מעט?
בעודף משקל, בצקות, עודף ליחה ולחות
איפה מוצאים?
רק מתוק - בעיקר בצורה של פחמימות מורכבות - כל הדגנים, קטניות ומוצרי חלב
מתוק עם עוד טעמים - רב הפירות, עגבניה, סלק, פטריות, כרוב, גזר, סלרי, מלפפון, חציל, חסה, תפ"א, קישוא, בטטה, שקדים, אגוזי מלך, קוקוס, דבש ומולסה.
בשימוש מופרז או לא נכון
ליחה, הזעת יתר, כבדות, השמנה ובמצבים מסוימים - ירידה במשקל

הטעם החריף
שייך לאלמנט המתכת ומשפיע על הריאות
מפזר, מניע תקיעות צ'י ודם, מסייע לעיכול ופירוק מזון, סילוק ליחה, מייזע
מתאים בעיקר במינון נמוך כתוספת למזון קשה לעיכול, כמו בשר ומוצרי חלב
מתי לצרוך?
שיעול, נזלת, לחות וליחה, אנשים עצלים וכבדים
מתי להימנע/לצרוך מעט?
במצבי יובש וחום מוגבר (תחושת חום, מיגרנות, עצבנות) לצרוך רק חריפים מקררים - מנטה ופלפל לבן
כל שאר החריפים מחממים מאוד ורצוי לשלבם במינון נמוך עם מזון מקרר
(דוגמאות לקירור בפוסט http://oritzilberman.blogspot.com/2011/06/blog-post.html)
איפה מוצאים?
משקאות אלכוהוליים (נורא מחמם!!), תבלינים - נענע, רוזמרין, שום, בצל, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל חריף, פלפל שחור, שומר, אניס ומיני תבלינים שעושים צורב בלשון, בגרון ובאף
בשימוש מופרז או לא נכון
חימום וייבוש הגוף
תנועתיות יתר בגוף שיכולה לגרום להרס:
כדי להבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה, דמיינו לעצמכם ים רגוע לעומת ים סוער - בים הרגוע ישנם גלים קטנים המשרים רוגע (תנועה קלה), ומתאפשרת תנועה קלילה וזורמת בתוך המים, לעומת זאת בים סוער הגלים חזקים ויוצרים תנועה נטולת שליטה שיוצרת בלאגן אחד גדול.

הטעם החמוץ
שייך לאלמנט העץ ומשפיע על הכבד וכיס המרה
מקרר, מכווץ, אוסף ומחזיק ביחד
מתאים בעיקר למצבים של התפזרות נפשית ומצבי רוח קיצוניים
מתי לצרוך?
לניטרול שומנים בכבד ("שובר" שומנים וחלבונים), לארגון הנפש, בעל יכולת לספוח נזילות בגוף (בריחת שתן, הזעת יתר, שלשול, דימום ועוד)
מתי להימנע/לצרוך מעט?
לחות, כבדות הגוף או הנפש, עצירות.
איפה מוצאים?
רק חמוץ - לימון, ליים, ירקות כבושים
חמוץ עם עוד טעמים - חומץ, שעועית אזוקי, תפוח, ענבים, מנגו, זיתים, עגבניה, יוגורט.
בשימוש מופרז או לא נכון
עשוי לכווץ מדי בלי לשחרר ויוביל לתקיעות

הטעם המלוח
שייך לאלמנט המים ומשפיע על הכליות
מקרר, מלחלח יובש, מסייע לעיכול ומוריד כלפי מטה
מתאים בעיקר לאנשים מתוחים, רזים ועם נטייה ליובש
מתי לצרוך?
לריכוך מסות בגוף, לעצירות, נפיחות וכאב בטן, לחוסר תיאבון ולגרון צורב.
מתי להימנע/לצרוך מעט?
לחות, עודף משקל, עייפות, לחץ דם גבוה
איפה מוצאים?
רק מלוח - מלח, אצות, רוטב סויה ומיסו
מלוח עם עוד טעמים - שעורה ודוחן
בשימוש מופרז או לא נכון
עליית לחץ דם, עודף יוד, השמנה, כבדות, עייפות

הטעם המר
שייך לאלמנט אש ומשפיע על הלב
מקרר, מוריד מטה ומכווץ
מתאים בעיקר לאנשים בעודף (חסונים, קול חזק, גוון עור אדמדם, עודף משקל וכו' )
מתי לצרוך?
דלקות, זיהומים, לחות (פטריות, פארזיטים, נפיחות, פריחות על העור, אבצסים, גידולים, ציסטות, עודף משקל, בצקות, ליחה צהובה)
מתי להימנע/לצרוך מעט?
במצבי חוסר (חולשה, רזון, יובש)
איפה מוצאים?
רק מר - אלפלפה, חסה רומנית, שיפון
מר עם עוד טעמים - בצל ירוק, אספרגוס, סלרי, חסה, פאפאיה, קינואה, חומץ
בשימוש מופרז או לא נכון
מנקז החוצה מאוד בחוזקה עשוי להחליש את האיברים

מה שבאמת חשוב הוא השילוב של כל הטעמים עם דגש על המקומות הרגישים

ואותי עדיין סביר להניח שלא תתפסו בלי merba בבית, אבל הכל בשליטה :)


שוב גנבתי כותרת לפוסט, הפעם מהשיר המהמם של k.d lang:
(ומתחת קישור לוידאו המצוין שלא מאשרים לי הטמעה שלו כאן)


27.6.11

אוף, כמה חם!


לא הצלחתי להתחמק מלכתוב על החום, באמת שניסיתי, אבל זה הנושא הכי חם היום:)
נורא מצחיק איך שבכל שנה כולם מופתעים מחדש מעוצמת החום, כאילו שמתישהו לא היה פה חום מהגהנום בחודשי הקיץ. והנה עכשיו מתחילה לה גם הדביקות הבלתי נסבלת של יולי אוגוסט (לא שספטמבר הוא פיקניק).

אפתח בשיר קיץ בביצוע של הגדולה מכולן - ג'יל סקוט עם ג'ורג' בנסון

אני חייבת להשוויץ, שעבורי ההתמודדות עם החום הופכת פחות ופחות קשה עם השנים. בעבר, כל שהות של למעלה מרבע שעה בחום גרמה לי להסתחרר ושהות ארוכה מאוד אפילו הביאה לאיבוד הכרה. היום אני מסוגלת לעבור תרגול יוגה במשך שעה וחצי בלי מזגן (היוגיסטים לא מאמינים במזגן, חבל - זה הוכח כיעיל) ולצאת מהתרגול אנרגטית.

ברור שזה קשור לרפואה הסינית ולאורח החיים שלי, וכפי שכבר ציינתי בעבר - אני לא מייצגת את סמל הבריאות המושלם.

בהמשך אציין כמה דרכים, מלבד השימוש במזגן, להקלה כמעט מידית על החום, אבל הפתרון הנכון הוא להביא לאיזון מערכתי שיהפוך את האקלים הישראלי לנסבל יותר דרך קבע.

קודם קצת תאוריה

כל עונה נשלטת ע"י אלמנט מתאוריית חמשת האלמנטים, שהיא חדשה יחסית לתאוריית היין והיאנג - "רק" בת 2000 שנה.
התאוריה הזו היא התחלת הפיכת הרפואה הסינית מעבודת פולחן למדעית. המרפאים הבינו שהסיבות למחלות אינן על-טבעיות, וע"י צפייה בטבע הם הבינו את התבניות שלו ויישמו אותן על גוף האדם.

מערכת חמשת האלמנטים מתארת את הקשר בין כל המערכות הפועלות בגוף ע"י שיוכן לחמש איכויות, חמש תנועות וחמישה שלבים במעגל החיים.

הצלחתי למצוא תרשים מאוד צבעוני של המערכת (מוקדש לאחותי הלא ביולוגית, הידועה בכינויה "סיסטר")




הקיץ נשלט ע"י אלמנט האש:
הקיץ הוא שיא החום לכן הוא גם שיא היאנג. ככל שדבר הוא יותר יאנג כך הוא עולה יותר מעלה - כמו להבת האש. זו גם סיבת הימצאותו של האלמנט במיקום הגבוה ביותר במעגל, בכיוון דרום (הצפון קר - יין, לכן מיקומו למטה במפה הסינית העתיקה).

אנלוגיות נוספות של אלמנט האש הן:
צבע - אדום
טעם - מר
איברים פנימיים - הלב והמעי הדק
איבר חישה - לשון
רקמה בגוף - כלי דם
רגש - אושר
קול - צחוק

הבנתם את הרעיון, נכון? אז מה אתם יכולים לעשות איתו עכשיו?
כנראה שלא הרבה...

בכדי להגיע לאבחנה צריך להבין את כל המערכת ולא רק אלמנט אחד והאנלוגיות שלו - בד"כ מעורבים לפחות 2 אלמנטים. האש מחממת ומשפיעה על האיברים המשויכים אליה, וחוסר איזון של אלה משפיע על האלמנטים שהאש בקשר איתם, ואז מעורבים איברים נוספים.
אפשר להסתבך בקלות, אז אולי עדיף שאת האבחנה תשאירו לאלה שלמדו אותה בצורה הנאותה - טפלו בעצמכם:)
הקיץ מבשל אותנו מבפנים ומבחוץ, בדיוק כמו שקורה בבישול סיר עם נוזלים - אם נגביר את האש או שנשאיר את הסיר על אש קטנה לאורך זמן - התכולה והסיר יישרפו.

השפעותיו של החום יכולות להתבטא באזור הראש (אש עולה מעלה) - מיגרנות, פצעים בפה ובלשון, פנים אדומות, עיניים אדומות ושורפות
בעיות עיכול שונות - עצירויות (החום מייבש) או שלשולים (הלחות מלחלחת מדי)
ובעיה נפוצה בישראל - עצבנות, חוסר סבלנות והתפרצויות זעם.

אז איך בכל זאת צולחים את החודשים הקרובים?

הדבר הראשון הוא המזגן - אין ספק שאי אפשר בלעדיו, אבל, חברים, במתינות... אין שום סיבה להגיע לטמפרטורות שאפילו בחורף הישראלי לא קיימות - המעבר בין חום קיצוני לקור קיצוני דורש מאמץ רב ומחליש את המערכות השונות בגוף, שאמורות גם להתמודד עם החום. חוץ מזה, חלקינו סובל מהקור המטורף הזה...

הרגלי שינה - לארגן את הפעילות הדומיננטית בשעות הפחות חמות , להתחיל את היום מוקדם יותר ולסיימו מאוחר מהרגיל, אבל רק במידה שמצאתם דרך למנוחה באמצע, בשעות החמות.
ואם כן נמצאים בחוץ בשעות החמות, בלי קשר לרפואה הסינית, שימו מקדם הגנה!

שתיית נוזלים - נכון שכשחם הכי כיף לשתות משקה מוגז ומפוצץ בסוכר (כ-8 כפיות בפחית!) ו/או תחליפיו, אבל אלה רק גורמים לאיבוד נוסף של מלחים ומינרלים ולייבוש הגוף, כך שזה מאוד מאוד מחמם.
רצוי לשתות משקאות מעט צוננים, כמו חליטות תה קרירות של צמחים כמו נענע, מנטה, לואיזה, לימון (אפשר להוסיף להן מעט סוכר או דבש).
או פשוט להתרגל לשתות מים.

ואחרון חביב - המזון
(הדברים הבאים אינם המלצה, אלא ציטוט מספרות סינית - תעשו עם זה ככל שעולה על רוחכם:))

לפי הרפואה הסינית למזון יש טמפרטורה אנרגטית, אז בקיץ כדאי לאכול יותר מזונות "מקררים" ולא קרים בטמפרטורה של המזגן, שהם לא באמת מקררים את הגוף, מכיוון שהקור שלהם מונע הזעה ושומר על החום בתוך הגוף.
המזון בקיץ צריך להיות קל לעיכול, כך שרצוי שהוא יהיה מעט מבושל/מאודה/"מוקפץ" ומתובל מעט בתבלינים חריפים.
להמעיט במזון כבד כמו מזון שומני, שמנים, גלידות, בשר וקטניות מהזנים הגדולים ולאכול יותר ירקות ודגנים.

דוגמאות למזונות מקררים:
ירקות ירוקים הם בד"כ מקררים - מלפפון, שעועית ירוקה, אפונה, נבטים, סלרי, כרוב, תרד, מנגולד, ברוקולי.
שעועית מאש, אצות, מנטה, לימון.
פירות מאוד מרעננים אבל גם מלאים בסוכר, אז לא להיסחף, 2-3 מנות פרי ביום אמורות להספיק.
פירות מקררים - אבטיח, תפוח עץ ירוק, אגס, ענבים, אפרסק.

לא ידוע לי על מחקרים שנעשו בנוגע ליעילות המזונות המקררים, אבל עדויות של אנשים הן הוכחה מספקת מבחינתי, בד"כ מדווחת הקלה בעומס של החום - אתם מוזמנים לנסות ולדווח לי:)

ולסיום, אני מקדישה שיר לילדים של סיסטר:

1.6.11

אם לגברים היה מחזור חודשי

הכותרת הזאת שייכת למאמר שנכתב ב 1978 ע"י הפמיניסטית גלוריה סטיינם. במאמר סטיינם מתארת איך הייתה מתנהלת החברה במצב, היפותטי כמובן, שבו רק לגברים יש מחזור חודשי, ואיך בשל הצורך של גברים להתרברב, רעיון קינאת הפין אותו הגה פרויד היה הופך לקנאת רחם.

העניין הוא, שאם היה לגברים רחם, הצורך להתרברב היה פוחת באופן משמעותי...

למתעניינים, הנה קישור למאמר באנגלית:

לעצלנים, מצאתי המחשה קצרה בוידאו (מצטערת, אין תרגום) - משעשע!



אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית, אפילו שאני יודעת לפתוח סתימות בכיור, לבדוק שמן-מים במנוע ולחנות בצורה מושלמת ברוורס (בניסיון הראשון!). קיימים בי גם צדדים שנחשבים לשוביניסטיים. אבל בעיקר יש לי צדדים נשיים.
אני אישה, שקיימות בה גם יכולות המוגדרות כגבריות ש(בד"כ)חיה איתן בשלום ומשתדלת להשתמש בהן על פי הצורך. אני בהחלט בעד שוויון הזדמנויות, אבל אין לי שום שאיפה או אפשרות להשתוות לגבר. וטוב שכך...
ובתרגום לסינית - אני יין שבתוכו יש יאנג - נורמלי לגמרי. מאוזן.

ההבדלים שקיימים בין גברים לנשים משתקפים מצוין, כמו כל דבר, בתאוריית היין והיאנג - קיצוניים ולכן שונים לחלוטין, ועם זאת קיימים אחד בתוך השני ולכן גם דומים. הגבר הוא יאנגי אבל תמיד יהיו בו אלמנטים ייניים, יותר נשיים ואישה היא יינית עם אלמנטים יאנגיים.

כל התאוריה של היין והיאנג היא יחסית, ככה שאין נכון או לא נכון - התנהלות פיזית/נפשית/מחשבתית יותר קיצונית לצד "ההפוך" אינה מצביעה בהכרח על חוסר איזון, אם הגוף מתפקד טוב והנפש בריאה - אז הכל בסדר.

מה שבטוח הוא שגברים לא יכולים לקבל וסת וללדת. בכל אופן, עדיין לא הומצאה הטכנולוגיה לכך (אולי בגלל הצורך לשמר את קינאת הפין?)

אז למה לגברים אין מחזור חודשי?

טוב, זה ברור, כי אין להם רחם.

אבל, על פי אחד התרגומים של בוב פלוס (הגורו שלי לרפואה סינית), היה רופא סיני בשושלת צ'ינג שהחליט להתייחס לעניין דרך כיווני התנועה בגוף:
הוא טען, שעל פי חוקי הטבע הירח מתמלא ומתמעט ולים יש גאות ושפל, לכן כך פועל גם גוף האדם - כל הזמן נוצרים חומרים חדשים בגוף והישנים צריכים לצאת החוצה - התמלאות והתרוקנות.
האישה היא יין ולכן קשורה לדם (גם הוא יין) שכיוונו מטה. ברגע שהדם החדש מלא הוא יגלוש מטה = וסת, שמטרתה להיפטר מהדם הישן לאחר שנוצר דם חדש. אצל גברים, שהם יאנג מדובר על צ'י (יאנג) שכיוונו מעלה, לכן הוא עולה מעלה לכיוון הפנים וגורם לצמיחת שיער הפנים, וזוהי, לטענתו, הוסת של הגבר.

המממ, תאורייה מעניינת, אבל אני אצמד לעובדה שפשוט אין לגברים רחם...

המטרה שלי בכלל היתה לכתוב על המחזור החודשי של האישה
והנה איבדתי את הגבר האחרון שהתמיד וקרא עד כאן... אבל אם אתה עדיין כאן, אתה מוזמן לקרוא את הדברים בלינק הבא בכדי להגיע לאיזושהי הזדהות עם מה שעובר עלינו:

המחזור החודשי לא אמור להיות סיוט או דרמה, וזה שכמעט כל מי שאת מכירה סובלת, לא הופך את המצב לנורמלי.
אבל אנחנו לא אמורות לסבול מכאבים שמפריעים לתפקוד ומאלצים לקיחת משכחי כאבים, בטח שלא להתחיל לבכות בגלל פרסומת קיטשית בטלוויזיה, ושלא נדבר על הצורך העז להתנפל על אותו אדם שבטעות יצר קשר עין.

קצת מיחושים ואי נוחות הם נורמליים. גם עייפות, אחרי הכל מדובר על תנועה של דם ואיבודו.

הכאבים והסימפטומים המוקצנים עליהם אני מדברת יכולים להופיע לפני, במהלך או בסוף הוסת:
לפני הוסת מדובר על תסמונת קדם וסתית , או PMS (ר"ת ל Premenstrual Syndrome), זהו זמן עם קשת רחבה מאוד של סימפטומים שיכולים להתחיל כמה ימים לפני ובמקרים קיצוניים מתחילים כבר בביוץ, הם פוסקים בד"כ עם התחלת הדימום או יום-יומיים אחרי.
הסימפטומים הנפוצים יותר הם - עצבנות, רגשנות, כאב ונפיחות החזה, כאבי ראש, נפיחות כללית, כאבי גוף, בחילות, שלשולים, עצירויות, סחרחורות, בעיות שינה, כאבי גב ועוד.

סימפטומים בזמן הוסת הם כאבים אופיניים לתקופה זו (בטן, גב, רגליים, ראש וכו'), דימום כבד מדי ו/או שנמשך יותר מדי ימים, דימום מועט גם יכול להיות בעייתי, למרות שרב הנשים שסובלות מזה לא ממש סובלות...

הטיפול בצמחים ודיקור מסייע לאיזון המערכות בגוף, ובהדרגה מפסיק את הכאבים, המיחושים והעצבים.
חלקינו, גם לאחר טיפול ממושך, יישארו רגשניות ו/או לחוצות קצת מעל הממוצע עם השינויים ההורמונליים בזמן המחזור החודשי, אבל לפחות במידת השפיות :)

לאור ההצלחה המוזיקלית בפוסט הקודם, אסיים עם שיר רלוונטי (עם הרבה ריספקט)




17.5.11

מתוסכלים? יופי!

תמיד הייתי קצת מרדנית (לטענת הוריי עד גיל 12 הייתי מלאך, ומאז אני בעיקר מאתגרת...) וכחלק מזה ניסיתי לברוח מתבניות חברתיות מקובלות, עד שהבנתי שהניסיון הזה כבר הופך בעצמו לתבנית, אי אפשר להתחמק מזה - חלק מהיותנו בני אדם הוא להיות שבויים בתוך המון תבניות. הכוונה שלי בתבניות היא לדפוסי התנהגות, הרגלים, עקרונות והשקפות חיים.

בשנים האחרונות הכנסתי את חיי לתוך תבנית שהיתה רלוונטית מאוד להתפתחות שלי כאדם וכמטפלת. ועכשיו פתאום גיליתי שחלק גדול מהתבנית כבר לא רלוונטי, נכנסתי לתוך שיגרה שמכוונת לעתיד שהסביבה מצפה ממני לממש יותר ממני. ייתכן שבסופו של דבר אגלה שזהו כן העתיד אליו אני מייחלת, אבל הדרך לשם חייבת להיות שלי ומשהו חייב להשתנות.

אבל עכשיו? בגילי המופלג? מאיפה מתחילים כדי לשנות?


התבניות מגנות עליי - הן שומרות על איזושהי וודאות, וכשהן לא באמת שלי, הן נותנות אשליה של הסרת אחריות, ככה שממש קשה לוותר עליהן, מכיוון שלהרפות ממשהו שכבר הפך לאמונה שהוא הכי טוב עבורי יכול להרגיש כמו לוותר על חלק ממני.
התבנית ממכרת.
אבל אני חושבת שהצורך בשינוי תבניתי מראה על תנועה חיובית בחיים, אנחנו גדלים ומתבגרים ואיתנו משתנים הצרכים שלנו. תבנית מנוגדת לצורך תעורר תסכול וחוסר סיפוק.

למשל במצב שבו נכנס לחיי דבר שהצבתי כמטרה, אבל למרות נוכחותו אני לא מצליחה להגיע לסיפוק, אז לאחר מספר פעמים בהן אאשים את הדבר או הסביבה בקשיים שלי ואת עצמי בכישלון, כדאי אולי להבין שהבעיה אינה אני או הסביבה (אפילו אם הסביבה היתה ממש לא בסדר...) הבעיה היא התבנית שלא מתאימה.

דוגמה טובה לתבנית לא מתאימה בחיי הייתה לימודים. מעולם לא נהניתי ללמוד, תמיד עשיתי את המינימום הנדרש, תוך השתעממות בלתי נלאית שלוותה בתחושת כישלון. עד שהתחלתי ללמוד רפואה סינית, ולמרות כל השנים שחלפו מאז, ההתרגשות שלי, אם מרכישת ידע נוסף או מטיפול ועזרה לאנשים, רק מתעצמת.

אני ואני ואני - איך התבנית מתקשרת לרפואה הסינית?

עצם ההגעה לטיפול הוא כבר שינוי תבנית כלשהי, אבל אני נתקלת לא מעט בקושי של המטופלים בשינוייים היותר יומיומיים, כמו תזונה ופעילות גופנית. פתאום יש צורך לחשוב לפני שעושים פעולה אוטומטית (כמו לאכול מנת שווארמה עם צ'יפס) אנחנו מוותרים על יצירתיות בדברים הקטנים בחיים וחבל. אבל אל דאגה, במהלך הטיפול השינוי הופך להיות קל יותר. עוד מעט אסביר איך ולמה.

ניסיתי לתרגם את התבנית לפילוסופיה הסינית, אבל זהו עניין כל כך מורכב, שכנראה מכיל את כל הפילוסופיה בתוכו, לכן אתמקד בדבר שגורם לנו בד"כ לרצות בשינוי - התסכול וחוסר הסיפוק.

ברפואה הסינית מדובר על 12 איברים פנימיים, המחולקים לשישה זוגות של איברי יאנג ואיברי יין ולכל זוג איברים יש את ההשלכה הנפשית. מצב נפשי יכול להשפיע על מצב פיזי ולהפך, זהו מקרה הביצה והתרנגולת - לא ממש משנה מי בא קודם, מכיוון שהטיפול הסיני תמיד מבוסס על האספקט הפיזי - על ידי צמחים ודיקור. לעתים שילוב של דיבור על הבעיה חשוב (ישנם מקרים שהוא יקשה על האדם עוד יותר), אבל את זה אני משאירה לאנשי מקצוע אחרים שהתמחו בכך.

האיברים בגוף מייצרים שבעה רגשות: כעס; אושר; חשיבה; חרדה; עצב; פחד; שוק. כל אחד מהרגשות האלה (אין הפרדה בין מחשבה לרגש) משקף את מצב האיברים השונים. אם אחד מהרגשות האלה הופך להיות מוקצן או אלים, הוא יפגע בתפקוד האיברים הפנימיים (במונחים של הרפואה הסינית ולא המערבית כמובן!).

הכבד הוא זה שמייצר את הכעס, לכן התסכול מרצונות לא ממומשים משויך אליו. הוא שולט בזרימת צ'י ודם בגוף לכיוונים הנכונים, וזהו תפקידו גם באספקט הנפשי - שליטה על היכולת לתכנן את החיים לכיוונים הנכונים. בעיה בזרימת הכבד יכולה לגרום לנו להתכוונן לעבר מטרות לא מדויקות לנו או להוביל לחוסר יכולת למציאת כיוון בחיים.

כיס המרה, בן זוגו היאנגי של הכבד, כמו ברפואה המערבית אחראי על שחרור מרה בזמן עיכול מזון, ובאספקט הנפשי הוא אחראי על קבלת החלטות והוצאה לפועל של תכניות הכבד, כיס מרה חזק מייצר אומץ ויכולת ליזום ולבצע שינוי. בעיה באחד מתפקודי כיס המרה תוביל לחוסר החלטיות, חוסר מוטיבציה לשינוי או לקבלת החלטות לא נכונות.

ואם הנפש שלכם לא צועקת מספיק חזק בכדי שתשימו לב לצורך בשינוי, הגוף כבר ייתן אותותיו במגוון רחב של סימפטומים, שהשכיחים יותר מבינהם הם מיגרנות, כאבי צוואר וגב, צרבות, בעיות עיכול, ואצל נשים גם בעיות שונות באזור הוגינלי.

במקרים רבים צריך להניע משהו מבפנים כדי לפעול ולשחרר, בעיקר במצבים שיש הבנה וראיית הבעיה ללא יכולת לפעול. לא רק על פי ניסיוני עם מטופלים אני יכולה להעיד על כך, אלא גם על עצמי, שאמנם לאירועי החיים הייתה השפעה לא מועטה ו"נפלו המון אסימונים", אבל הטיפול שהתחלתי בדיקור נתן לי את הדחיפה לפעול לשינוי.

התבניות משמשות מטרה ויעד לחיים ולסיפוק הצרכים היומיומיים והגדולים יותר. הן חשובות, אבל חשוב גם לרענן אותן מדי פעם, רק כדי להרגיש שאנחנו באמת חיים :)




6.5.11

LET'S TALK ABOUT SEX

תשוקה מינית היא חלק בלתי נפרד מהחיים וקיומה הכרחי לחיים בדיוק כמו שחייבים לאכול ולשתות.
תשוקה היא התחושה החזקה ביותר לחיים, קיומה מהווה בסיס לאושר. כשיש תשוקה אנחנו מלאי מוטיבציה לעשייה, להתרגשות ולשמחה, כך שנוכחות התשוקה חשובה בכל תחום בחיים - עבודה, משפחה, מין, אוכל, חברים וכולי.
מבחינה סינית כשיש תשוקה - יש יותר תנועה של צ'י בגוף והחסימות נפתחות.

באביב ישנה תנועה חזקה של התפרצות מעלה והחוצה (הפריחה, התחממות קיצונית של מזג האויר), שזו גם תנועתה של התשוקה, כך שהאביב, בדיוק כפי שטוענות הקלישאות, הוא באמת העונה המתאימה ביותר לשינויים, סופים והתחלות חדשות. זה הזמן הנוח ביותר לתעל כל רגש שמופיע בין אם חיובי או שלילי, לצמיחה.

אבל עכשיו אנחנו מדברים על סקס...

בניגוד לתרבות המערב שלאורך ההיסטוריה הפכה את המין לחטא ומקור לבושה והסתרה, בתרבות הסינית השקיעו הרבה בטיפוח ההנאה ממין, תוך דאגה לשני הצדדים (ישנן הוראות מדויקות כיצד על הגבר לענג את האישה).

בכדי להבין את המין מנקודת ראייה סינית נחזור רגע לתאוריית היין והיאנג - היין הוא האנרגיה הנשית והמכילה והיאנג הוא האנרגיה הגברית והתנועה.
התשוקה, היזמה למין והזקפה הם יאנג. ההכלה, הקבלה והשפיכה הם יין.
בכדי שהמין יהיה מוצלח - חייב להיות איזון בין היין והיאנג - שניהם חייבים להיות נוכחים. אין זה אומר שמין מוצלח שייך רק להטרוסקסואלים. גם בזוגות בני אותו המין השאיפה היא לאיזון - תמיד האחד יהיה (או ייקח תפקיד) יותר יאנגי והשני יותר ייני.

האיזון של היין והיאנג חייב להתקיים גם רגשית - מחסור בחיבה, הבנה ורגישות אחד/ת לשני/ה יפגע ברמת ההנאה והביצוע. ייתכן שזו הסיבה, שקיום יחסי מין כחלק מפיוס לאחר מריבה הוא ברב המקרים מוצלח יותר, הפיוס עצמו הוא שיא ההבנה ההדדית, וזה הרי מה שכולנו רוצים - שיבינו אותנו :-)

הג'ינג, החומר הגנטי אותו אנו מקבלים בהתעברות, מתבזבז בכל פעולה שנעשית בחיי היום יום. בנוסף, קיים איבוד ג'ינג בשפיכה אצל גברים ואצל נשים - בוסת, בהריונות ובלידות.

בגלל איבוד הג'ינג התפתחו לאורך ההיסטוריה בסין ובמזרח בכלל המון טכניקות לעצירת השפיכה (ולא את האורגזמה או התשוקה!) וגם המלצות למינון הפעמים שעל גבר להגיע לשפיכה לפי גיל ומצב גופני כללי (חלש/חזק):

עד שנות העשרים - פעם -פעמיים ביום
שנות השלושים - פעם ביום-יומיים
שנות הארבעים - כל 3-4 ימים
שנות החמישים - כל 5-10 ימים
שנות השישים - כל 10-20 יום
משנות השבעים - פעם בחודש עד בכלל לא

גבר צעיר ובריא יכול בקלות להחזיר את הג'ינג שהולך לאיבוד בשפיכה. עם השנים, הגוף מתפקד פחות ופחות טוב וקשה יותר להחזיר את שאבד.

לנשים, דרך אגב, לא רק שאין הגבלה בכמות הפעמים הרצויה להגיע לאורגזמה - ההימנעות או חוסר היכולת להגיע אליה יוצר חסימות וגורם לבעיות בד"כ באזור הנרתיק והרחם.
ההגבלות על נשים הן במספר ההריונות, הלידות ומשך ההנקה לאחר הלידה
עדיף להימנע מקיום יחסי מין בזמן הוסת - הפעולה מנוגדת לכיוון הדימום וגם האזור כולו רגיש וחשוף יותר, כך שישנו סיכוי גדול להיווצרות דלקות.

חוסר הנאה ביחסי מין יכול גם לנבוע מבעיות בתפקוד המיני של אחד מבני הזוג:
אצל גברים - מדובר בעיקר בחוסר חשק ואין אונות. הספרות הסינית שופעת במידע על האבחנה והטיפול בבעיות אלה.

אצל נשים, לצערי, הרשימה ארוכה יותר (והרבה פחות מידע בספרות הסינית):
חוסר חשק, יובש בנרתיק, חוסר יכולת להגיע לאורגזמה
כאב ביחסי מין:
כאב שטחי (כאב בזמן חדירה) שיכול לנבוע מדלקתיות באזור הנרתיק - וסטיבוליטיס, קנדידה, המצאות פרזיטים, פטריות וחיידקים, או מוגיניזמוס.
כאב עמוק (כאב לאחר החדירה) שבד"כ נובע מבעיות באגן ובצוואר הרחם.

חלקן הגדול של בעיות אלה ניתן לטיפול על ידי דיקור וצמחים, ובמקרים מסוימים יהיה צורך לשלב טיפול תרופתי קונבנציונלי.

אז קדימה, נצלו את האביב לפני שייגמר, ותנו לתשוקה לפרוח!