‏הצגת רשומות עם תוויות תסכול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תסכול. הצג את כל הרשומות

3.4.12

הנה באה השמש

זהו, נגמר החורף הכמעט אמיתי שהיה לנו השנה

אפילו אני, אולי לראשונה בחיי, קצת עייפתי מהחורף והתחלתי להתגעגע לימים חמים יותר.

אז לכבוד חניכת התחושה החדשה הזאת שלי, אין דבר ראוי או מהנה יותר מלכתוב על האביב על פי הרפואה הסינית.

האביב אמור לעזור לנו לעבור בצורה חלקה מהחורף הייני, הקר, החשוך והרטוב, שגורם לנו להתכנס פנימה אל הקיץ היאנגי, החם והמואר (לצערי לא יבש במיוחד...), שגורם לנו להיפתח ולצאת.
השינוי מיין ליאנג הוא קיצוני מכדי שאפשר יהיה להתמודד איתו, אז לפני שזה קורה, מגיע יאנג קטן - האביב, שמביא איתו קצת חום, קצת קור וקצת באמצע.

באביב יש דחיפה כלפי מעלה והחוצה - פריחה. זהו זמן של התחדשות והתנקות, זמן שבו כל אחד מאיתנו יכול, במידה ויזרום עם השינויים באוויר, לעשות יציאת מצריים אישית ולהיפטר מאיזו עבדות או שתיים.

האביב משתייך לאלמנט העץ.

טיפוסי עץ מהווים חלק דומיננטי מהאוכלוסייה בישראל (זו בעיקר דעתי ולא מבוסס על נתונים סטטיסטיים), אז הנה כמה הסברים שיעזרו לכם לזהות אם גם אתם בחלק הזה:

תיאור כללי של טיפוס עץ

אנשים חרוצים עם מבנה גוף רזה וארוך, יצירתיים, אסרטיביים ומסוגלים לקבל החלטות וליישמן, אמיצים, השגיים ובעלי כושר מנהיגות.
בחוסר איזון התכונות של טיפוסי עץ יקצינו והם יהפכו להיות אגרסיבים, אימפולסיבים, חצופים, דעתניים, יהירים, כועסים, ממורמרים עם מצבי רוח משתנים, או הקיצוניות השנייה - ביישנים, פחדנים, חסרי ביטחון ומתקשים להחליט.

ואם אתם לא בטוחים, נסו לזהות את עצמכם דרך השפעת אלמנט העץ על הגוף:

האיברים המשתייכים לאלמנט העץ הם הכבד וכיס המרה
הכבד אחראי על התנועה בתוך הגוף, מאחסן דם, נפתח לעיניים, שולט בגידים ומשתקף בציפורניים.
כיס המרה מאחסן ומשחרר מרה לסיוע בפירוק המזון וגם שולט בגידים.

בחוסר איזון של אלמנט העץ יכולים להופיע מגוון רחב של סימפטומים, בינהם:
כאבי ראש ברקות או בקודקוד, סחרחורות, יובש, שריפה ו/או דלקות של העיניים, נטייה לבכי, בחילות, צרבות, כאבים ואי נוחות באזור הצלעות ובצידי הגוף, התכווצויות שרירים וגידים, ציפורניים יבשות ושבירות, מתיחות באזור הצוואר והשכמות.

ועוד קצת על העץ - הצבע של אלמנט העץ הוא ירוק, הטעם הוא חמוץ, האקלים הוא רוח ואיבר החישה הוא עיניים.

איך כדאי להתנהג באביב?

המפתח להכנסת האנרגיה של האביב לחיינו ולהביא התחדשות ופריחה לחיים, הוא להתגמש ולזרום- ברמה הפיזית והרגשית.
ואם תבחרו שלא לזרום, סביר להניח שהדבר יתבטא בחלק
מהתופעות שציינתי קודם - בד"כ ההתבטאות תתחיל ברמה הנפשית ומשם תמשיך לפיזית. אמנם טיפוסי העץ הם אלה שייפגעו מהר וחזק יותר, אבל גם אם אתם טיפוסים רגועים אין מקום לשאננות, גם אתם חשופים לפגיעה.

מה לאכול?

ישנה נטייה להמליץ על דיאטות אביב וכל מיני צומות שמנקים את הגוף מהמזון הכבד של החורף. לי, באופן אישי, יש בעיה עם הנטייה הזאת, בעיקר כי לחלק גדול מהאנשים צומות וטיהורים יכולים להזיק יותר מלהועיל, אם בגלל שישנם אנשים חלשים שפעולה אגרסיבית של חומרים מנקי רעלים יכולה להחליש אותם יותר, ואם בגלל שהשינוי הקיצוני יכול ליצור תסכול, ונראה לי שסגרתי את פינת ה"למה לא לתסכל אנשים ובטח שלא באביב", לא?

כן כדאי לעבור לתזונה קלה לעיכול

שזה אומר באופן כללי לאכול פחות ולהימנע מאכילת בשר, ביצים, חלב ואוכל מלוח
את הקטניות של הצ'ולנט (או החמין) מהחורף אפשר להחליף בשעועית מאש ואזוקי או עדשים שקלות יותר לעיכול ודורשות בישול קצר יותר
הוסיפו לכל ארוחה כמות מכובדת של ירקות טריים שעברו בישול קצר או נאים ושיהיו בעיקר ירוקים - סלרי, עלי בייבי, אפונה, שעועית ירוקה, מלפפון, חסה, זוקיני, כרוב, תרד, מנגולד, נבטים וכו'
גם סלק, גזר ובטטה הולכים טוב עם האביב
מומלץ לשתות חליטות חמימות או מעט קרירות של מנטה או נענע עם מעט דבש


לזרום היא מילת המפתח באביב, וזרימה דורשת גמישות כמו של עץ במבוק - צומח מהר, גמיש מאוד וחזק לכן מסוגל להתכופף מבלי להישבר.

אם אין יכולת גמישות טבעית אז כדאי ללמוד להגיע אליה, אם על ידי פעילות גופנית מאריכה שרירים (ברור שיוגה, סלחו לי על המיסיונריות) ואם ע"י שינוי התנהגותי (כן, כן, זה אפשרי!) - כשיש מצב מכעיס או מתסכל, במקום לתת לו לכווץ ולנעול אתכם, נסו להתגמש ולקחת אחריות על החלק שלכם במצב, אפשר גם לנסות לתקן ואפילו להבליג מדי פעם, ממש כמו במבוק:)

אז נצלו את העונה המקסימה והקצרה הזו - קומו יותר מוקדם, התמתחו הרבה, צאו לטייל והכניסו את הפריחה הזאת לחייכם!

שיהיה לכולם חג אביב שמח :-)


הפעם המוזה לכתיבת הפוסט הגיעה דרך שיר שנאלצתי (מרצוני החופשי) לחרוש עליו לאחרונה, אז קבלו:


17.5.11

מתוסכלים? יופי!

תמיד הייתי קצת מרדנית (לטענת הוריי עד גיל 12 הייתי מלאך, ומאז אני בעיקר מאתגרת...) וכחלק מזה ניסיתי לברוח מתבניות חברתיות מקובלות, עד שהבנתי שהניסיון הזה כבר הופך בעצמו לתבנית, אי אפשר להתחמק מזה - חלק מהיותנו בני אדם הוא להיות שבויים בתוך המון תבניות. הכוונה שלי בתבניות היא לדפוסי התנהגות, הרגלים, עקרונות והשקפות חיים.

בשנים האחרונות הכנסתי את חיי לתוך תבנית שהיתה רלוונטית מאוד להתפתחות שלי כאדם וכמטפלת. ועכשיו פתאום גיליתי שחלק גדול מהתבנית כבר לא רלוונטי, נכנסתי לתוך שיגרה שמכוונת לעתיד שהסביבה מצפה ממני לממש יותר ממני. ייתכן שבסופו של דבר אגלה שזהו כן העתיד אליו אני מייחלת, אבל הדרך לשם חייבת להיות שלי ומשהו חייב להשתנות.

אבל עכשיו? בגילי המופלג? מאיפה מתחילים כדי לשנות?


התבניות מגנות עליי - הן שומרות על איזושהי וודאות, וכשהן לא באמת שלי, הן נותנות אשליה של הסרת אחריות, ככה שממש קשה לוותר עליהן, מכיוון שלהרפות ממשהו שכבר הפך לאמונה שהוא הכי טוב עבורי יכול להרגיש כמו לוותר על חלק ממני.
התבנית ממכרת.
אבל אני חושבת שהצורך בשינוי תבניתי מראה על תנועה חיובית בחיים, אנחנו גדלים ומתבגרים ואיתנו משתנים הצרכים שלנו. תבנית מנוגדת לצורך תעורר תסכול וחוסר סיפוק.

למשל במצב שבו נכנס לחיי דבר שהצבתי כמטרה, אבל למרות נוכחותו אני לא מצליחה להגיע לסיפוק, אז לאחר מספר פעמים בהן אאשים את הדבר או הסביבה בקשיים שלי ואת עצמי בכישלון, כדאי אולי להבין שהבעיה אינה אני או הסביבה (אפילו אם הסביבה היתה ממש לא בסדר...) הבעיה היא התבנית שלא מתאימה.

דוגמה טובה לתבנית לא מתאימה בחיי הייתה לימודים. מעולם לא נהניתי ללמוד, תמיד עשיתי את המינימום הנדרש, תוך השתעממות בלתי נלאית שלוותה בתחושת כישלון. עד שהתחלתי ללמוד רפואה סינית, ולמרות כל השנים שחלפו מאז, ההתרגשות שלי, אם מרכישת ידע נוסף או מטיפול ועזרה לאנשים, רק מתעצמת.

אני ואני ואני - איך התבנית מתקשרת לרפואה הסינית?

עצם ההגעה לטיפול הוא כבר שינוי תבנית כלשהי, אבל אני נתקלת לא מעט בקושי של המטופלים בשינוייים היותר יומיומיים, כמו תזונה ופעילות גופנית. פתאום יש צורך לחשוב לפני שעושים פעולה אוטומטית (כמו לאכול מנת שווארמה עם צ'יפס) אנחנו מוותרים על יצירתיות בדברים הקטנים בחיים וחבל. אבל אל דאגה, במהלך הטיפול השינוי הופך להיות קל יותר. עוד מעט אסביר איך ולמה.

ניסיתי לתרגם את התבנית לפילוסופיה הסינית, אבל זהו עניין כל כך מורכב, שכנראה מכיל את כל הפילוסופיה בתוכו, לכן אתמקד בדבר שגורם לנו בד"כ לרצות בשינוי - התסכול וחוסר הסיפוק.

ברפואה הסינית מדובר על 12 איברים פנימיים, המחולקים לשישה זוגות של איברי יאנג ואיברי יין ולכל זוג איברים יש את ההשלכה הנפשית. מצב נפשי יכול להשפיע על מצב פיזי ולהפך, זהו מקרה הביצה והתרנגולת - לא ממש משנה מי בא קודם, מכיוון שהטיפול הסיני תמיד מבוסס על האספקט הפיזי - על ידי צמחים ודיקור. לעתים שילוב של דיבור על הבעיה חשוב (ישנם מקרים שהוא יקשה על האדם עוד יותר), אבל את זה אני משאירה לאנשי מקצוע אחרים שהתמחו בכך.

האיברים בגוף מייצרים שבעה רגשות: כעס; אושר; חשיבה; חרדה; עצב; פחד; שוק. כל אחד מהרגשות האלה (אין הפרדה בין מחשבה לרגש) משקף את מצב האיברים השונים. אם אחד מהרגשות האלה הופך להיות מוקצן או אלים, הוא יפגע בתפקוד האיברים הפנימיים (במונחים של הרפואה הסינית ולא המערבית כמובן!).

הכבד הוא זה שמייצר את הכעס, לכן התסכול מרצונות לא ממומשים משויך אליו. הוא שולט בזרימת צ'י ודם בגוף לכיוונים הנכונים, וזהו תפקידו גם באספקט הנפשי - שליטה על היכולת לתכנן את החיים לכיוונים הנכונים. בעיה בזרימת הכבד יכולה לגרום לנו להתכוונן לעבר מטרות לא מדויקות לנו או להוביל לחוסר יכולת למציאת כיוון בחיים.

כיס המרה, בן זוגו היאנגי של הכבד, כמו ברפואה המערבית אחראי על שחרור מרה בזמן עיכול מזון, ובאספקט הנפשי הוא אחראי על קבלת החלטות והוצאה לפועל של תכניות הכבד, כיס מרה חזק מייצר אומץ ויכולת ליזום ולבצע שינוי. בעיה באחד מתפקודי כיס המרה תוביל לחוסר החלטיות, חוסר מוטיבציה לשינוי או לקבלת החלטות לא נכונות.

ואם הנפש שלכם לא צועקת מספיק חזק בכדי שתשימו לב לצורך בשינוי, הגוף כבר ייתן אותותיו במגוון רחב של סימפטומים, שהשכיחים יותר מבינהם הם מיגרנות, כאבי צוואר וגב, צרבות, בעיות עיכול, ואצל נשים גם בעיות שונות באזור הוגינלי.

במקרים רבים צריך להניע משהו מבפנים כדי לפעול ולשחרר, בעיקר במצבים שיש הבנה וראיית הבעיה ללא יכולת לפעול. לא רק על פי ניסיוני עם מטופלים אני יכולה להעיד על כך, אלא גם על עצמי, שאמנם לאירועי החיים הייתה השפעה לא מועטה ו"נפלו המון אסימונים", אבל הטיפול שהתחלתי בדיקור נתן לי את הדחיפה לפעול לשינוי.

התבניות משמשות מטרה ויעד לחיים ולסיפוק הצרכים היומיומיים והגדולים יותר. הן חשובות, אבל חשוב גם לרענן אותן מדי פעם, רק כדי להרגיש שאנחנו באמת חיים :)