כמעט כל אחד חווה קשיי שינה כלשהם בחייו, באחד או יותר מלילות תקופה, שבה הראש היה מאוד טרוד והמחשבות לא אפשרו שינה.
ישנם אלה שאצלם בעיית השינה היא כרונית ולא משנה כמה הם ממוטטים, תהליך ההרדמות שלהם יכול להמשך כמה שעות. חלקם מתעוררים לפנות בוקר, לפעמים בדיוק באותה השעה ויש את אלה שמתעוררים מספר פעמים במהלך הלילה בגלל חלומות טורדניים וסיוטים או סתם ככה, בלי סיבה.
נודדי השינה המנוסים, בד"כ כבר קיבלו את מר גורלם ובמקום להילחץ מהדקות שעוברות, שכפי שהם יודעים רק מרחיק את המוח שלהם ממצב שינה, הם זורמים עם המצב - בוהים בטלוויזיה, קוראים ספר, אוכלים, עובדים.
גם לעצבנות, לחוסר הסבלנות ולעייפות שלהם במהלך היום, הם והסביבה שלהם נאלצים להסתגל.
את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי ממטופלת (היי מ' :-)) שלאחר לידת בנה, השינה שלה השתבשה. מ' כמעט קיבלה את זה כעובדה, לאחר שכל הנשים איתן היא דיברה על כך אמרו לה שככה זה, אחרי הלידה מפסיקים לישון.
יש איזושהי נטייה לחשוב שאם דבר קורה להרבה אנשים אז ככה זה, אני מאוד שמחה לנתץ את הסברה הזאת, זה ממש לא עובד ככה. אם משהו לא נוח לכם - הקשיבו לעצמכם וטפלו בו.
אחרי לידה באמת ישנה נטייה לשינוי הרגלי השינה, אם בגלל שהתינוק הופך לשעון מעורר אנושי ואם בגלל שהגוף מותש אחרי הריון ולידה (הסבר לקשר לנדודי שינה בהמשך), וגם השינוי הקיצוני של החיים יכול לגרום למתחים שיפריעו לשינה, אבל ברוב המקרים ניתן לטפל בזה ולהשיב את השינה למקומה.
הנה דוגמה למה שעובר בראש של אדם שלא מצליח להירדם:
לא קיים זן חי שאינו זקוק לשינה, כולם ישנים, ולאחר עשרות שנות מחקר עדיין לא לגמרי ברור לחוקרים למה אנחנו ישנים, ישנן הרבה תאוריות שמבוססות על מחקרים אלה, והדומיננטית מבינהן היא שהמוח דורש את זה כדי שהתפקודים הפיזיים והנפשיים ביומיום יהיו תקינים.
כמה צריך לישון?
גם לא ברור, הצורך בשינה משתנה עם הגיל ובין אדם לאדם. רוב המבוגרים מרגישים שהם זקוקים ל 6-8 שעות שינה וזה כנראה תלוי באיכות השינה. תינוקות, ילדים ומתבגרים זקוקים להרבה יותר, כנראה כדי להתפתח טוב יותר, אבל גם זה לא וודאי. מעט מדי שעות שינה מקצרות חיים, אבל כנראה גם עודף שלהן יעשה את אותו הנזק.
אני יכולה להמשיך לבלבל אתכם עם כל המידע (שבחלק גדול סותר את עצמו) שאספתי על מחקרי השינה, אבל בשביל מה? השורה התחתונה היא שכולנו צריכים ורוצים לישון.
תאוריה זו התפתחה בעקבות צפייה במחזוריות הטבע ונועדה להראות שיש קשר בין כוחות מנוגדים אחד לשני. התאוריה מסבירה את מערכות היחסים בטבע ובכלל.
ה-Yin וה-Yang יוצאים אחד מן השני וקיימים אחד בתוך השני ויחד עם זאת הם הפכים ושונים לחלוטין.
הצבע השחור מסמל את ה-Yin והלבן את ה-Yang. ה -Yin משתייך לקור, מנוחה, התכנסות וחושך ו-Yang לחום, תנועה החוצה ומעלה ולאור.
גם היממה נחלקת ל-Yin ול-Yang - תחילת היום הוא Yang שמגיע לשיאו בצהריים, קצת לפני שמשתנה והופך ל-Yin אחה"צ, ששיאו ברגע הכי חשוך ביממה, קצת לפני הזריחה שהיא שוב החזרה ל-Yang.
ה-Yin וה-Yang כל הזמן מתקשרים אחד עם השני, ומכיוון שאיזון תלוי בתנועה מתמדת, הם לא יתקיימו רק בתקיעות מוחלטת, כשאין כל תנועה, שזה מן הסתם, המוות.
ככה שהלילה חייב לבוא אחרי היום ומאותה סיבה המנוחה חייבת להגיע אחרי הפעילות (ולהפך!). זו מחזוריות שאם לא תתאפשר, עשויה להיווצר תקיעות שתוביל לקיצור החיים.
השינה, לפי הראייה הסינית, היא שקיעה של החלק היאנגי של הלב, בתוך Yin הגוף.
הנפש, שמייצגת את מצבנו הרגשי והמנטלי באופן כללי, משויכת ללב (על האספקטים הנפשיים השונים כתבתי בפוסט "מתוסכלים? יופי!"), כל הפרעה רגשית או מנטלית יכולה להוביל לחוסר שקט של הנפש ולהפריע לYang לשקוע מטה, שזה יפריע להירדם ו/או יגרום לאדם להתעורר במהלך הלילה.
חוסר בחומרים של הגוף שמסייעים לYin לעטוף את ה-Yang ולעגן אותו מטה - יכול להיווצר מדאגה, עבודת יתר - מנטלית או פיזית ולידה.
תמיד מבקשים ממני טיפים לשיפור מצבים, אבל מניסיוני, זה לא מספיק יעיל.
כדי ליצור שינוי צריך לוודא שהוא מתחיל מהבסיס. כל דרך אחרת שוות ערך לטאטוא מתחת לשטיח, והרי המקום שם בסוף ייגמר והכל יגלוש מהצדדים.
הוסיפו לחייכם פעילות קבועה שמרגיעה - הליכות, יוגה, טאי צ'י, טיפול נפשי, גם חוג אמנותי כלשהו יכול לעשות את העבודה.
ולסיום, בכל זאת טיפ קטן:
נסו לשנות את הפוזיציה של השינה - שכבו על צד ימין עם רגליים מכופפות מעט, יד ימין מכופפת לפני הכרית ויד שמאל מונחת על ירך שמאל. כך הלב נמצא במיקום הגבוה ביותר והדם יכול לזרום ממנו בחופשיות והקיבה בתנוחה האידאלית להורדת המזון מטה.
עכשיו הגיע הזמן לישון, לא?
נכון שזה לא ממש שיר ערש, אבל אותי השיר הזה מאוד מרגיע ומרדים - לילה טוב :-)
ישנם אלה שאצלם בעיית השינה היא כרונית ולא משנה כמה הם ממוטטים, תהליך ההרדמות שלהם יכול להמשך כמה שעות. חלקם מתעוררים לפנות בוקר, לפעמים בדיוק באותה השעה ויש את אלה שמתעוררים מספר פעמים במהלך הלילה בגלל חלומות טורדניים וסיוטים או סתם ככה, בלי סיבה.
נודדי השינה המנוסים, בד"כ כבר קיבלו את מר גורלם ובמקום להילחץ מהדקות שעוברות, שכפי שהם יודעים רק מרחיק את המוח שלהם ממצב שינה, הם זורמים עם המצב - בוהים בטלוויזיה, קוראים ספר, אוכלים, עובדים.
גם לעצבנות, לחוסר הסבלנות ולעייפות שלהם במהלך היום, הם והסביבה שלהם נאלצים להסתגל.
את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי ממטופלת (היי מ' :-)) שלאחר לידת בנה, השינה שלה השתבשה. מ' כמעט קיבלה את זה כעובדה, לאחר שכל הנשים איתן היא דיברה על כך אמרו לה שככה זה, אחרי הלידה מפסיקים לישון.
יש איזושהי נטייה לחשוב שאם דבר קורה להרבה אנשים אז ככה זה, אני מאוד שמחה לנתץ את הסברה הזאת, זה ממש לא עובד ככה. אם משהו לא נוח לכם - הקשיבו לעצמכם וטפלו בו.
אחרי לידה באמת ישנה נטייה לשינוי הרגלי השינה, אם בגלל שהתינוק הופך לשעון מעורר אנושי ואם בגלל שהגוף מותש אחרי הריון ולידה (הסבר לקשר לנדודי שינה בהמשך), וגם השינוי הקיצוני של החיים יכול לגרום למתחים שיפריעו לשינה, אבל ברוב המקרים ניתן לטפל בזה ולהשיב את השינה למקומה.
הנה דוגמה למה שעובר בראש של אדם שלא מצליח להירדם:
לא קיים זן חי שאינו זקוק לשינה, כולם ישנים, ולאחר עשרות שנות מחקר עדיין לא לגמרי ברור לחוקרים למה אנחנו ישנים, ישנן הרבה תאוריות שמבוססות על מחקרים אלה, והדומיננטית מבינהן היא שהמוח דורש את זה כדי שהתפקודים הפיזיים והנפשיים ביומיום יהיו תקינים.
כמה צריך לישון?
גם לא ברור, הצורך בשינה משתנה עם הגיל ובין אדם לאדם. רוב המבוגרים מרגישים שהם זקוקים ל 6-8 שעות שינה וזה כנראה תלוי באיכות השינה. תינוקות, ילדים ומתבגרים זקוקים להרבה יותר, כנראה כדי להתפתח טוב יותר, אבל גם זה לא וודאי. מעט מדי שעות שינה מקצרות חיים, אבל כנראה גם עודף שלהן יעשה את אותו הנזק.
אני יכולה להמשיך לבלבל אתכם עם כל המידע (שבחלק גדול סותר את עצמו) שאספתי על מחקרי השינה, אבל בשביל מה? השורה התחתונה היא שכולנו צריכים ורוצים לישון.
מתי הקושי לישון נחשב לנדודי שינה?
כשישנה פגיעה באיכות ובכמות השינה שמפריעה גם לתפקוד היומיומי, מבלי שיימצא גורם חיצוני שמפריע לשינה כמו תקופה של מתח נפשי, שתיית משקאות מעוררים ומשתנים, כאב פיזי או כל גורם אחר שאם ייפסק השינה תחזור לעצמה.
ומה אומרים על זה הסינים?
בשביל זה אחזור רגע לתאוריית ה Yin-Yang:
תאוריה זו התפתחה בעקבות צפייה במחזוריות הטבע ונועדה להראות שיש קשר בין כוחות מנוגדים אחד לשני. התאוריה מסבירה את מערכות היחסים בטבע ובכלל.
ה-Yin וה-Yang יוצאים אחד מן השני וקיימים אחד בתוך השני ויחד עם זאת הם הפכים ושונים לחלוטין.
הצבע השחור מסמל את ה-Yin והלבן את ה-Yang. ה -Yin משתייך לקור, מנוחה, התכנסות וחושך ו-Yang לחום, תנועה החוצה ומעלה ולאור.
גם היממה נחלקת ל-Yin ול-Yang - תחילת היום הוא Yang שמגיע לשיאו בצהריים, קצת לפני שמשתנה והופך ל-Yin אחה"צ, ששיאו ברגע הכי חשוך ביממה, קצת לפני הזריחה שהיא שוב החזרה ל-Yang.
ה-Yin וה-Yang כל הזמן מתקשרים אחד עם השני, ומכיוון שאיזון תלוי בתנועה מתמדת, הם לא יתקיימו רק בתקיעות מוחלטת, כשאין כל תנועה, שזה מן הסתם, המוות.
ככה שהלילה חייב לבוא אחרי היום ומאותה סיבה המנוחה חייבת להגיע אחרי הפעילות (ולהפך!). זו מחזוריות שאם לא תתאפשר, עשויה להיווצר תקיעות שתוביל לקיצור החיים.
השינה, לפי הראייה הסינית, היא שקיעה של החלק היאנגי של הלב, בתוך Yin הגוף.
הנפש, שמייצגת את מצבנו הרגשי והמנטלי באופן כללי, משויכת ללב (על האספקטים הנפשיים השונים כתבתי בפוסט "מתוסכלים? יופי!"), כל הפרעה רגשית או מנטלית יכולה להוביל לחוסר שקט של הנפש ולהפריע לYang לשקוע מטה, שזה יפריע להירדם ו/או יגרום לאדם להתעורר במהלך הלילה.
הגורמים הנפוצים לנדודי שינה עפ"י הרפואה הסינית:
אש שמגבירה Yang ומחלישה Yin - יכולה להיווצר מדאגה, כעס, ותזונה לא נכונה בשעות מאוחרות.
איך פותרים את הבעיה?
יש לאבחן מה גורם ל Yang להישאר למעלה במקום לשקוע מטה ולטפל בו, כמו תמיד (מבחינתי), עם צמחים, דיקור ואורח חיים מאוזן.תמיד מבקשים ממני טיפים לשיפור מצבים, אבל מניסיוני, זה לא מספיק יעיל.
כדי ליצור שינוי צריך לוודא שהוא מתחיל מהבסיס. כל דרך אחרת שוות ערך לטאטוא מתחת לשטיח, והרי המקום שם בסוף ייגמר והכל יגלוש מהצדדים.
כמה עצות להתחלת השינוי:
דאגו שהארוחה האחרונה תהיה קלה לעיכול (ירקות ודגנים מבושלים) והימנעו מלאכול בשעות הקרובות לשינה.הוסיפו לחייכם פעילות קבועה שמרגיעה - הליכות, יוגה, טאי צ'י, טיפול נפשי, גם חוג אמנותי כלשהו יכול לעשות את העבודה.
ולסיום, בכל זאת טיפ קטן:
נסו לשנות את הפוזיציה של השינה - שכבו על צד ימין עם רגליים מכופפות מעט, יד ימין מכופפת לפני הכרית ויד שמאל מונחת על ירך שמאל. כך הלב נמצא במיקום הגבוה ביותר והדם יכול לזרום ממנו בחופשיות והקיבה בתנוחה האידאלית להורדת המזון מטה.
עכשיו הגיע הזמן לישון, לא?
נכון שזה לא ממש שיר ערש, אבל אותי השיר הזה מאוד מרגיע ומרדים - לילה טוב :-)
Tom Waits - Time
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה